שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    והיגדת.קום
    "הסיפור הישראלי שלנו, זה שמעוצב כל רגע ורגע חייב להיכתב על ידי מי שחווים אותו יום יום שעה שעה, אנחנו, העדים של המציאות הישראלית. עכשיו יש לנו הזדמנות להפוך את הציווי 'והיגדת לבינך' לממשי, אנחנו יכולים להיות כותבי ההגדה הישראלית הבאה, זו שתישאר לדורות הבאים וזו שתעבור מדור לדור". כולם מוזמנים להשתתף בפרויקט עדות חדש

    תלמידים מישראל וסטודנטים ישראלים ויהודים החלו לתעד לאחרונה ריאיונות עם עדים שחוו את ההיסטוריה של עם ישראל על בשרם. מטרת פרויקט "עדות" היא לחזק את הקשר בין הדור הצעיר להיסטוריה של עם ישראל. התיעוד מתבצע בהתנדבות מלאה באמצעות  ציוד צילום שהמתנדבים מקבלים, והמוצר המוגמר מופץ ברשת, דרך אתר הפרויקט וכך הופכים נגישים לכל.

     

    כיצד זה עובד?

    נכנסים לאתר הפרויקט בו יש הפניות להציע עדויות, לקחת חלק בהתנדבויות ואף לתמוך כלכלית או לספק ציוד. אחרי שמשאירים הצעה, אחד מרכזי הפרויקט יצור עמכם קשר וידריך כיצד לבצע את העדות ואף יצוות אליכם מתעד מטעם הפרויקט. ניתן גם לקיים את העדויות באופן עצמאי ואף יש אפשרות לקבל ציוד במידה ותזדקקו לו.

      

    דוגמאות לעדויות - ניתן לצפות בעדויות המלאות באתר הפרויקט

     

    עדותה של שושנה ירון המספרת על ילדות בכפר חיים בתקופת המנדט:

     

    עדותו של רחמים אליעזר המספר על החיים באתיופיה והעליה לארץ:

     

     

    עדותה של ג'ני רוזנפלד שמספרת על ילדות בצ'רנוביץ' ועליה לארץ

     

     

    כוחה המהדהד של העדות / סיני גז

    הימים האלה, תקופת פסח, יום השואה ויום הזיכרון, הם ימים בהם ההיסטוריה שלנו מבקשת מאיתנו לספר לדורות הבאים את מה שאירע לדורות הקודמים, הציווי "והיגדת לבינך" נראה מוחשי מאוד בימים הללו. אני מתחיל מהנקודה הזו, למרות שהיא לא בהכרח החשובה ביותר, כיוון שיש משהו מהדהד מאוד בתהליך העברת ההיסטוריה מדור לדור.

     

    מלבד האלמנט הלאומי יש משהו מאוד פרטי ואישי בהבנה שלנו שאנחנו מצד אחד מתעדים את הסיפור של הדורות הקודמים ומצד השני מתועדים על ידי הדורות הבאים, האינטרציה האנושית הזו בין מתעד לבין מתועד היא לדעתי, הסיפור האנושי-תקשורתי כולו.

     

    פרויקט עדות, אותו אני מפעיל בשנים האחרונות בעזרתם של אליהו לאב, מיכל שוורץ ושרה דזיסרב מהתאחדות הסטודנטים, יוצא מהנקודה הזו בה אדם, עד, מספר את שאירע לו לאדם אחר, מתעד. אני חושב שמלבד התיעוד עצמו שנותר לרווחת כולנו, נוצר קשר אנושי מרתק בין אותו עד לבין אותו מתועד.

     

    משהו הפך את שניהם למי שלוקחים חלק ביצירת הפסיפס הישראלי, יהודי, אנושי שלנו, הם מייצרים, הלכה למעשה, את ההגדה הישראלית הנוכחית. פרויקט עדות הוא פרויקט שמטרתו לספר את ההיסטוריה הישראלית, הסיפור הישראלי, בגוף ראשון באמצעות עדים שיספרו את שאירע בפני מתעדים שיתעדו אותם בוידאו ויעלו את העדויות לרשת האינטרנט.

     

    השימוש באינטרנט, ככלי משתף ומשמר, הופך את החוויה לעוצמתית עוד יותר, כיוון שהעדויות נחשפו לעולם ומקבלות ערך באמצעות כל צופה וצופה, העדות של שני האנשים: המתעד והעד, הופכת לנחלת הכלל.

     


     "לספר את ההיסטוריה הישראלית, הסיפור הישראלי, בגוף ראשון"

     

    כוחה המהדהד של העדות הוא זה שבין העד והמתעד ובין הצופים בעדות, אלו שיכולים לקחת את העדויות הללו ולהשתמש בהן כדי להבין את ההיסטוריה שלנו בצורה מעט שונה, אחרת אולי אנושית יותר.

     

    אנחנו נמצאים בעידן בו היכולת לתעד ולשתף נמצאת אצל רובנו, בין אם באמצעות מכשיר הסלולר שלנו, המחשב האישי או מצלמת הוידאו. היום, כל אחד יכול לקחת חלק בתהליך מרתק של כתיבת ההיסטוריה האנושית לדורות הבאים. הסיפור הישראלי שלנו, זה שמעוצב כל רגע ורגע חייב להיכתב על ידי מי שחווים אותו יום יום שעה שעה, אנחנו, העדים של המציאות הישראלית.

     

    הסיפור הישראלי שלנו, זה שמעוצב כל רגע ורגע חייב להיכתב על ידי מי שחווים אותו יום יום שעה שעה, אנחנו, העדים של המציאות הישראלית. אנחנו נמצאים בעידן בו היכולת לתעד ולשתף נמצאת אצל רובנו בזכות הקידמה. היום, כל אחד יכול לקחת חלק בתהליך מרתק של כתיבת ההיסטוריה האנושית לדורות הבאים.

     

    עכשיו יש לנו הזדמנות להפוך את הציווי "והיגדת לבינך" לממשי, אנחנו יכולים להיות כותבי ההגדה הישראלית הבאה, זו שתישאר לדורות הבאים וזו שתעבור מדור לדור, לא רק בטקסטים ותמונות אלא בסרטי וידאו שמציגים את המציאות ממספר רב ומגוון של נקודות מבט, ללא נארטיב המונחת "מלמעלה" אלא באמצעות עדויות רבות

    המנהלות דיאלוג האחת עם השנייה במטרה להכיר את המציאות והעבר שלנו טוב הרבה יותר.

     

    כיצד אפשר לכתוב את ההיסטוריה שלנו? ראשית, על ידי תיעוד הסביבה הקרובה באמצעות תיעוד בוידאו והעלאה לרשת, אם נקדיש רק חלק מהזמן שלנו, בתקופת הזיכרון הקרובה, לעסוק באמת בזיכרון ותיעוד הרי שנוכל להבין טוב יותר את מה שאנחנו זוכרים ואת מה שאנחנו צריכים לזכור ולהזכיר.

     

    עדויות כאלו יכולות לעזור לנו גם לפענח את הסיפור הישראלי כולו ואף לייצר דרכים חדשות להתמודד עם העתיד לבוא ועם ההווה. היה זה יגאל אלון שאמר ש"אדם שאין לו עבר, אין לו הווה ועתידו לוטה ערפל", אני חושב שהקביעה הנחרצת הזו מספיקה בשביל להבהיר לנו את חשיבות הזיכרון בתרבות שלנו, לא רק למען העבר אלא בעיקר לגביי ההווה והעתיד.

     

    סיני גז הוא יזם אינטרנט ומייסד "פרויקט עדות – תיעוד ההיסטוריה של עם ישראל בגוף ראשון ".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    באדיבות פרויקט עדות
    רחמים אליעזר
    באדיבות פרויקט עדות
    באדיבות פרויקט עדות
    ג'ני רוזנפלד
    באדיבות פרויקט עדות
    באדיבות פרויקט עדות
    שושנה רונן
    באדיבות פרויקט עדות
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים