שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    "ג'ק צייד הענקים": ליפול בענק זו הצלחה

    הבמאי והמפיק בריאן סינגר בנה על שיח אפונים ירוק וגדול שימריא בבתי הקולנוע, אך סרטו עתיר התקציב "ג'ק צייד הענקים" מתרסק בקופות. עצוב לחשוב שמדובר במוצלח שבין עיבודי האגדות האחרונים - טרנד מיותר שעבר למסך הגדול

    "ג'ק צייד הענקים" ("Jack The Giant Slayer") הוא בידור חביב שאפשר לצרוך ולשכוח. זהו גם סרט שעלה כ-200 מיליון דולר, והוא תוצר של אנשים שכבר הוכיחו את כישרונם, וחלקם אף עושים זאת גם בסרט זה. הוא אופציה מתקבלת על הדעת לבילוי משפחתי בקולנוע (גם אם האלימות שבו תהיה מוגזמת עבור ילדים שלא הגיעו לאמצע היסודי), אבל ברמה העקרונית זהו סרט מקומם בבינוניותו.

     

    ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:

     

    עצוב להבין שמבחינת תעשיית הקולנוע העכשווי זוהי הצלחה אומנותית: להצליח לשרוף סכום כסף אדיר בכדי להגיע לבינוניות. עצוב עוד יותר לומר שבהשוואה לסרטים אחרים,

    בטרנד הנפסד של ניפוח אגדות ילדים לספקטקלים של אפקטים מיוחדים וסצנות לחימה ("שלגיה", "כיפה אדומה" ורק לאחרונה "הנזל וגרטל") - זהו כנראה הסרט הטוב בחבורה. היה נחמד אם הטרנד היה מסתיים בנקודת השיא (הבינונית) שלו, אך יש בדרך עוד שני עיבודים ליפיפייה הנרדמת. אגב, הטרנד הבא כבר נמצא מעבר לאופק: עיבודים מרובי אפקטים לסיפורי התנ"ך, כך שיש למה לחכות.

     

    בריאן סינגר, הבמאי שפרץ לתודעת צופי הקולנוע במותחן הטריקי "החשוד המיידי", מעולם לא היה כה רחוק מההתחלה העצמאית למחצה של הקריירה שלו. הוא עלה לליגה של ההפקות הגדולות עם שני הסרטים הראשונים בסדרת "אקס-מן" שבהם הוכיח (בעיקר בסרט השני) את יכולתו למצוא את הטון הנכון בעיבוד קומיקס: לשלב בין פנטזיה ורצינות שמאפשרת לסרטים אלו להיות בעלי ערך.

     

    ניקולס הולט, אלינור טומלינסון  ויואן מקגרגור יוצאים להרפתקה (צילום: מתוך הסרט) (צילום: מתוך הסרט)
    ניקולס הולט, אלינור טומלינסון ויואן מקגרגור יוצאים להרפתקה

     

    לאחר הכישלון בעיבוד של גיבור העל "סופרמן חוזר", והתוצאה הבינונית בדרמת המלחמה "ואלקירי", נדמה כי הוא שוקע עמוק יותר לעשייה שמלבד אתגר הפקתי אין בה דבר.

     

    כמו "שר הטבעות", אבל בלי לשלם זכויות יוצרים למשפחת טולקין - זהו סידור אידיאלי המאפשר לקחת אגדה צנועה ("ג'ק והאפונים"), ולדמיין אותה מחדש כהפקת ענק שנולדה מזיווג חשאי עם רוחו של פיטר ג'קסון (בשם הלועזי של הסרט ג'ק לא צד ענקים אלא שוחט אותם).

     

    ניקולס הולט מטפס לשום מקום (צילום: מתוך הסרט) (צילום: מתוך הסרט)
    ניקולס הולט מטפס לשום מקום

     

    אמרת ענק בודד? למה לא שבט ענקים זוללי אדם. אמרת נסיכה? מדוע לא השטאנץ הפסאודו-פמיניסטי של נסיכה עצמאית ודעתנית (עד גבול מסוים, כמובן). רצית ניסיון לחטוב צמח ענק? מדוע לא גזע אדירים המתנשא לשמיים ונדרש חצי צבא להפילו. בהתאם לרוח האמריקאית יש בחירה בטווח שנע בין XXL ו-XXXL.

     

    שבט ענקים גם יחד. "ג'ק צייד הענקים" (צילום: מתוך הסרט) (צילום: מתוך הסרט)
    שבט ענקים גם יחד. "ג'ק צייד הענקים"

      

    לכל אגדה מנופחת נדרש סיפור רקע מיתי. כאן זהו המאבק שהתחולל לפני שנים רבות בין גזע בני האדם וגזע של ענקים מהשמיים, שפיתחו חיבה יתרה לבשר אדם. טבעת שחושלה ע"י סאורון... סליחה. כתר שחושל עבור המלך אריק האיום אפשר להכניע את כוח רצונם של הענקים ולשלוח אותם לממלכתם - לא גירוש לממלכת ענקי הקרח שהוכנעו במיתולוגיה של אסגרד בסרט "ת'ור". ברור שלא. שנים רבות לאחר מכן הענקים הפכו ליצורי אגדה שמעטים מאמינים בקיומם.

     

    נאמנים לרוח השוויון בין המינים, לסרט שני גיבורים כמעט שווים. ג'ק (ניקולס הולט) שהתייתם מהוריו, ומתפתה לקבל בעד הסוס שאותו נשלח למכור חופן זרעי שיח אפונים. והנסיכה איזבל (אלינור טומליסון) שמגלה רוח מרדנות עצמאית ורצון להכיר את העולם שמחוץ לגבולות הטירה. הוא צריך להוכיח את ערכו בעולם, והיא מנסה להשתחרר מהנישואים שיוזם אביה המלך (איאן מקשיין, לשם שינוי בדמות חיובית) עם הלורד זומם המזימות רודריק (סטנלי טוצ'י עטור תוספות שיער המקשות על זיהויו).

     

    יואן מקגרגור משחק אותה ארול פלין (צילום: מתוך הסרט) (צילום: מתוך הסרט)
    יואן מקגרגור משחק אותה ארול פלין

     

    הזרעים יירטבו, הצמח האדיר יזנק לשמיים והנסיכה תמצא עצמה בטעות עליו,

    בדרך לממלכת הענקים הקניבלים. ג'ק יצטרף למשלחת הכוללת את רודריק, את האביר הנאמן אלמונט (יואן מקרגור במראה ארול פלין) ועוד חופן חיילים שיהיה לענקים מה לנשנש.

     

    הטון של הסרט משתנה. רומנטי, קומי, מלחמה. החלקים הקומיים מכילים ניצוצות של מודעות, אבל הם לא מתקרבים להברקות של "הנסיכה הקסומה". הרומנטיקה יצאה מערכה שהוכנה מראש, אבל השחקנים צעירים ויפים. והמלחמה מבוצעת במידת המיומנות שניתן לצפות מבימאי כמו סינגר.

     

    ממטעמי הענקים. החלק המשעשע בסרט (צילום: מתוך הסרט) (צילום: מתוך הסרט)
    ממטעמי הענקים. החלק המשעשע בסרט

     

    המרכיב החביב ביותר בסרט הוא הענקים. לא נקבע כאן שיא חדש בפוטוריאליזם, והעיצוב של הענקים מזכיר דברים שכבר ראינו. ובכל זאת חבורה מגונה ומזוהמת שיש בה מידה של שעשוע. במיוחד מנהיג הענקים (ביל ניי) שעל צווארו נמצא גם ראשו המגומד של הסגן החנפן שלו, ודמות של טבח-ענק המשפד אנשים וחזירים בתוך מיני מאפה. הסרט אפשרי, אבל בטוח שהוא לא כשר לפסח.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מתוך הסרט
    ניקולס הולט ב"ג'ק צייד הענקים"
    צילום: מתוך הסרט
    לאתר ההטבות
    מומלצים