שתף קטע נבחר

  • טיול לעבר
צילום: shutterstock

פסח מהעבר: הגדה מקיבוץ גבעת ברנר, 1936

בגבעת ברנר חגגו את פסח עם הגדה שאייר חבר הקיבוץ, שדפיה נתלו על קיר כי לא ניתן היה לשכפל חוברות. אך המיוחד בה הם פרקי תקומה וציונות ששולבו בהגדה - מאווייהם של החלוצים

אז מה עושים בפסח?

 

הגדת הפסח של קיבוץ גבעת ברנר משנת 1936, התפרסמה בדפים בודדים, כתובים במכונת כתיבה ומאויירים בידיו של חבר הקיבוץ, אריה חצור (שכבר סיפרתי עליו במדור זה).

 

דפי ההגדה נתלו על הקיר במקום שבו נערך ליל הסדר. לא היתה אז אפשרות לשכפל ולהכין חוברת של הגדת פסח לכלל המשתתפים בסדר, וצריך לזכור שבאותם הימים אף אחד לא ידע מה זה יום העצמאות, ולכן נוספו לפרקי ההגדה המסורתית פרקי תקומה וציונות - מאווייהם של החלוצים.

 

עוד כתבות במדור טיול לעבר:

 

מספר שלמה רגולר, מוותיקי גבעת ברנר:

"הייתי בין החברים שישבו ועיבדו את ההגדה. היינו בצוות 5 חברים. בשנתיים הראשונות לא חגגו את ליל הסדר. זכור לי ליל סדר ראשון שחגגנו בשנת 1931. ישבנו כולנו בחוץ ואנצו סרני עמד וניהל את הערב.

 

"הערב היה מאולתר וללא הגדה. בשנת 1932 ניסינו משהו חדש: המחזנו את סיפורו של י.ל.פרץ

 "עושה הנפלאות". לאחר כמה נסיונות, הגענו למסקנה שאנו צריכים הגדה. היה ברור לכולנו שאיננו יכולים להשתמש בהגדה המסורתית.

 

"רצינו משהו חדש. רצינו להביא את הדי הימים. חשבנו שצריך להעלות אותם בפסח: העלייה לארץ. ומדוע העלייה? זיהוי יציאת מצרים שלנו, ולכן ההגדה הראשונה מוקדשת לעליות ודף אחד מוקדש להבאת העומר.

 

"עד שנת תרצ"ח הופיע תמיד קטע בשפת התנ"ך, המספר על התפתחותה של גבעת ברנר".

 

1.

2.

 

3. מייסדי גבעת ברנר היו חלוצים מליטא, שהתיישבו זמנית בשנת 1926 ברחובות. בשנת 1928 עברו לחלקת קרקע קטנה בשטח הקיבוץ. בשנת 1929 הצטרפה לקיבוץ קבוצת "חרות" חלוצים מגרמניה. השיר "דין-דן" היה המנון הקבוצה:

 

"דין-דן היה היתה צבת על סדן, דין-דן!

חד ותרי, טבעת הא! עוד אחת ועוד שתיים, הנה כבל נחשתיים!

כבל, כבל מעפיל על כל דרך ועל כל שביל. באשר כף רגל שם, דין-דן!

ורצון בא חופשי, רענן, וכנפים פרש,ויתפוש הצבת מעל הסדן,

ויתפוש כל חוליה כדין, התפרצו חוליות בעברים גם פה, גם שם, דין-דן!

תור כבל תם!

ורוח אביב בא מרנין, דן-דין! פרחים וילדים על כל שעל, דין-דן!

עם צליל הברזל עוד צליל אחד יעל, שיר החרות הוא בא דין-דן!"

 

4.


5.


6.


7.


8.


9.


10.

 

11.


12.
13.


14.

 

15. העלייה החמישית. עת חברי גבעת ברנר עדיין יושבים ברחובות. מצוקה כלכלית ואין תקציב לרכישת קרקע. ייאוש וירידה מהארץ.

 

16. מעשה העלייה לקרקע של קיבוץ גבעת ברנר. "ויהי בימים ההם ותעבור מכונית במחנה ובה נוסעים אשר באו לתור את האדמה לראות הטובה היא אם לא? ומן המכונית ירד יהושע גואל האדמה וירמז לעובדים הצעירים "הנה איש הון בא מאיי אנגליה וכסף תועפות לו. וירא האיש הלזה את האדמה ותישר בעיניו והנה הוא אומר לקנותה. ואולם לכם משפט הגאולה ואין גואל קרוב מכם. טוב תתי אותה לכם מתתי אותה לאיש אחר. אך אל תאחרו מהמועד וחושו לגאלתה!

 

"ושם אתם איש עבודה, הוא ואשתו ושני ילדיו. ושם האיש חיים (הכוונה לאנצו סירני, נ.מ.) ושם אשתו עדה והם מגזע קדמון אשר הגלה מירושלם עם הגולה אשר הגלתה בימי טיטוס בן אספסינוס הרשע. וירא האיש כי אין מושיע ותצלח עליו רוח אמונה ויקרא:"תנתן נא לנו האדמה הזאת! אנכי אערבנה ומצא אמצא מוצא לכסף אשר ישקל תמורתה!

 

"ויהי אחרי אשר קם כל השדה בכל גבולו סביב לאנשי העבודה לנחלה ותקרא עצרת לדעת מה שם יקרא לו......ויהי זה אומר בצרון יקרא וזה אומר לא כי שערי הנגב יהיה שמו, ויאמר האחד: "תשא נא הגבעה את שם יוסף חיים ברנר אשר בחייו חשף את נגעינו, נגעי השכל והכשלון למען רפאם ובמותו מות קדושים צוה לנו את החיים. ויהי כן.

ערביאים יקראו למקום קלעת אל אביד, לאמר המבצר הלבן, על שם זה הבית הלבן אשר בראש הגבעה, אך בפי ישראל זה שמו וזה זכרו לדור דור גבעת ברנר".

 

  • הצילומים באדיבות ארכיון קיבוץ גבעת ברנר
  • לכל הכתבות במדור טיול לעבר

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
כך נראה שולחן הסדר בהגדה של גבעת ברנר, 1936
מומלצים