שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הגננת טוענת שהוא לא גמול. מה עושים?
    ביליתם את שבעת ימי הפסח בגמילה של הילד מחיתולים. החלפתם עשרות מכנסיים וכיבסתם מאות תחתונים. ואז, ביום הראשון בגן, הגננת טוענת בתוקף ש"הוא לא גמול" ושחובה להחזיר את החיתול. מה עושים? המומחיות שלנו עם התשובות

    חופשת הפסח היא זמן בו הורים רבים בוחרים לגמול את הילד ולהיפטר מהחיתול. מזג האוויר המתחמם והעובדה שהילדים בבית, בחופשה ארוכה מהגנים והפעוטונים, הופכת אותו לזמן אידיאלי לקנות תחתונים ולהתחיל במשימה, בתקווה להחזיר לגן ילד גמול.

     

    אך למעשה רוב הילדים לא נגמלים בשבוע אחד, בעיקר כשמדובר בשבוע עמוס בפעילויות, ארוחות משפחתיות והורים שלא תמיד זמינים רק לגמילה. חשוב שתזכרו שתהליך הגמילה כשמו כן הוא - תהליך. הוא עשוי לקחת מעט זמן והוא מורכב ממספר שלבים עקרוניים שהילד חייב לעבור.

     

    גמילה מחיתולים - שלב אחרי שלב:

    שלב 1: איך להתחיל כבר בגיל שנה וחצי

    שלב 2: יוצאים לדרך הגמילה מחיתולים

    שלב 3: איך צריך להגיב ל"פספוסים"?

    שלב 4: להציע לו פרס על כל פיפי?

    שלב 5: מה עושים כשהגן פוגע בתהליך הגמילה

    שלב 6: גמילה בשינה: להעיר את הילד לפיפי?  

    שלב 7: "אבל אין לי פיפי"; כשהילד מסרב להיגמל  

    שלב 8: איך להתמודד עם חרדת אסלה?  

     

    אחד מהשלבים המהותיים הוא תהליך החזרת המודעות. שלב זה מתבטא בכך שילדכם מודיע על הצורך להתפנות לפני עשיית הצרכים. השלב מגיע, כמובן, לאחר הורדת החיתול לפרקי זמן קצובים במהלך היום. מהותו של שלב זה הוא בתודעה פיזיולוגית לצורך להתפנות ובתוצאה שבאה אחריה. זהו השלב שעשוי לקחת הכי הרבה זמן בתהליך הגמילה ואנחנו ממליצות בהחלט שרובו של שלב זה ייעשה בבית, במקום המבטחים של ילדכם.

     

    השלב הבא הוא ניסיון להמשיך בתהליך גם בגן או במשפחתון אליו הולך הילד. אחרי שהקדשתם את החופשה לגמילה התחושה שלכם היא שהילד התקדם מאוד בתהליך ואתם חוזרים לגן מלאי תקוות ומוטיבציה - אבל כאן גם מתחילות הצרות. הגננת לא מתלהבת מהפעוט עם התחתונים החדשים ומבקשת שתשלחו גם חיתול.

     

    מצב בו אתם דורשים תמיכה והגננת קצת פחות בעניין מוכרת להורים רבים. מצד אחד,

    הגננת צודקת. הרי מחצית מהילדים מגיעים לגן אחרי פסח גמולים והיא צפויה לבלות חלק גדול מהזמן כשהיא רודפת אחרי ילדים שמפספסים ומחליפה מכנסיים רטובים. אז פלא שאתם מקבלים בסוף היום ילד עם חיתול ושהגמילה נעצרה?

     

    אבל התסריט הזה לא חייב להתממש. עם קצת שינויים ויכולת להכין את הילד ואת הגננת תוכלו לגייס אותה לתמיכה ולדאוג לתהליך רציף ותומך בין הגן לבית. אז איך עושים את זה?

     

    1. היו כנים עם עצמכם

    חשוב שתהיו כנים עם עצמכם ותבינו עד כמה השקעתם בגמילה ועד כמה הפעוט באמת גמול. בנוסף חשוב לבדוק עד כמה הוא אכן מודע לצורך להתפנות, כלומר האם הוא מודיע שהוא צריך לפני או רק אחרי שבורח לו. זהו לרוב השלב הכי ארוך בתהליך. בנוסף חשוב להבין האם הוא מצליח להשתמש בשירותים או חייב סיר.

     

    2. תיאום ציפיות עם הגננת

    עם המידע הזה כדאי להגיע לגננת ולבצע איתה שיחת תיאום ציפיות. הסבירו מה עשיתם בבית, מה אתם מצפים ממנה והסבירו מה הקשיים או הדברים שלדעתכם יקלו על התהליך: האם הפעוט זקוק לסיר זמין? אולי צריך להזכיר לו מספר פעמים? האם יש שעות שאתם יודעים שהוא לרוב צריך להתפנות?

     

    חשוב להקשיב לה ולהבין עד כמה תהיה פנויה לילד שלכם ולדעת שהמחיר יכול להיות פספוסים רבים או המון בגדים שתצטרכו לכבס. חשוב שבמהלך שיחת תיאום הציפיות תסבירו אם אתם מוכנים שהיא תחזיר לו חיתול או שאתם מסרבים - ותתעקשו על הדרישות שלכם.

     

    3. ערכו "מפגש פסגה"

    ביום שבו ילדכם מגיע לגן עם תחתונים בפעם הראשונה ערכו בינו לבין אחד מאנשי הצוות (שאיתו תתאמו מראש, כמובן) "מפגש פסגה". אמרו לילדכם כי אם הוא צריך להתפנות שיפנה לאיש הצוות הספציפי הזה. בנוסף, ציינו בפני אותו איש צוות כי אם ילדכם פונה אליו זו ככל הנראה הסיבה על ת שיצפה לכך. מהותו של מפגש זה הינו במתן ביטחון במענה לילדכם לצורך להתפנות בגן.

     

    4. כשהגננת מתעקשת שהוא לא גמול

    כאמור, למרות ההשקעה שלנו במגילה במהלך החופש לא תמיד הילד מגיע לגן כשהוא מוכן ובאמת גמול. כיצד תדעו כי לא מדובר בניסיון של הגננת להקל על עצמה וכי אכן צריך להשיב את החיתול? לפניכם מספר תלונות שכיחות של גננות - והתשובות.

     

    הוא לא מוכן לשבת על האסלה

    יש ילדים שהאסלה מפחידה אותם: הגודל, המים וכמובן גם הרגליים שלא נוגעות ברצפה. חלקנו אפילו זוכרים את עצמנו בתור ילדים קצת חוששים ממנה, אז על אחת כמה וכמה ילד שרק לומד להכיר אותה.

     

    אם ילדכם מודיע לכם שהוא צריך פיפי או קקי אבל לא מוכן להתיישב על האסלה, זה מעיד קודם כל על כך שילדכם במודעות לגופו ובהחלט שולט בו. זה לא אומר שהוא לא גמול, אלא בדיוק להיפך. אם צוות הגן מאפשר זאת, הביאו עמכם את הסיר של ילדכם לגן. הסיר המוכר מהבית יקנה לו תחושת בטחון ויאפשר לו להתפנות בקלות.

     

    אם השימוש בסירים אינו מקובל בגן של ילדכם ודאו כי מותקנות אסלות קטנות לילדים ונסו להביא עמכם את מקטין האסלה מהבית ושרפרף נוח לטיפוס. הקפידו על מקטין אסלה רך ונעים ושרפרף עם גומי בתחתית, לשמירה מפני תזוזות ותחושת הביטחון של ילדכם.

     

    הוא לא מוכן להישאר לבד בשירותים

    יש ילדים שמבקשים ליווי לשירותים, במיוחד כשהם בתחילתו של התהליך ונמצאים במקום חדש. זה נכון שיש מספר מצומצם של אנשי צוות על מספר רב של ילדים, אבל חשוב שיאפשרו לו את זה לצורך תחושת הביטחון שלו בתהליך. ייתכן שלאחר מספר ימים ניתן יהיה להתרחק מעט או לחזור כעבור כחצי דקה, אולם הנוכחות בהתחלה בהחלט עשויה להיות מאוד חשובה לתהליך.

     

    הוא לא מבקש ללכת לשירותים מיוזמתו

    במצב כזה כדאי מאוד שתבדקו שוב מה קורה בבית. האם שם הוא מבקש? חלק מהחזרת המודעות בתהליך הגמילה, וזהו שלב מאוד הכרחי בו, הוא לדעת לבקש לפני. הבקשה לפני מעידה על כך שילדכם מודע לתחושה הפיזיולוגית של הצורך להתפנות ומקשר בינה לבין התוצאה. זהו שלב שמושג באמצעות הורדת החיתול לפרקי זמן קצובים בבית והסבר וליווי של התהליך על ידי אחד ההורים לפחות.

     

    לרוב, כאשר הדבר כבר קורה בבית לא עובר זמן רב עד שהוא שהוא עושה זאת גם בגן, אבל ללא ספק כדאי לבסס שלב זה קודם בבית. הסיבה לכך היא שלקיחות יזומות בבית ו/או בגן של הילד לשירותים עשויות להוריד ממנו את תחושת האחריות לתהליך.

     

    אם בכל זאת בבית ילדכם מבקש ובגן לא, ערכו רישום כל כמה זמן זה קורה, פחות או יותר, ובקשו מהגננת להזכיר לו בזמנים אלו, תוך העברת האחריות והשליטה לתהליך.

     

    הוא מתאפק שעות - עד שאחד ההורים מגיע

    חלק בלתי נפרד מתהליך הגמילה הינו שליטה על הסוגרים. שליטה על הסוגרים הינה דו כיוונית. אם ילדכם חווה שעות ארוכות של התאפקות לפיפי חשוב שתדעו כי מדובר בשלב מוכר אצל חלק מהילדים ולכן עדיף לא להעניק לתופעה תשומת לב גדולה. שרירי רצפת האגן שלהם חזקים דיים.

     

    הוא לא מפסיק לפספס בגן

    זו בעיה מאוד מורכבת והשאלה הראשונה שצריכה להישאל היא האם מדובר בתחילתו של תהליך הגמילה. אם כן, הילד בתהליך של החזרת המודעות לגופו. כאמור, מומלץ ואף כדאי שתהליך זה ייעשה ברובו בבית. חלק מתהליך החזרת המודעות הוא ציון נקודתי בפני הילד ברגע שהוא עושה פיפי את מעשיו. העניין דורש תשומת לב שלא בהכרח אפשרית במסגרת הגן אבל כן תתאפשר בבית, איתכם.

     

    לעומת זאת, אם בבית ילדכם אינו מפספס ובגן כן, כדאי לבחון לעומק את תהליך הגמילה

    בבית ואת הסיטואציה בגן. האם ילדכם רגיל שאתם לוקחים אותו באופן יזום כל מספר דקות ובגן זה פחות מתאפשר? אולי ילדכם לא מרגיש מספיק בנוח לבקש מאחת מאנשי הצוות בגן?

     

    עכשיו זה לא הזמן - אנחנו גומלים את כולם ביחד בקיץ

    אין זמן נכון או לא נכון לגמילה של ילד שלכם. התחלתם בגמילה וגם אם הגן לא ערוך לכך, הציפייה היא שהוא יתמוך ויעזור. נכון שכדאי כי רוב תהליך החזרת המודעות ייעשה בבית, אבל אם כבר התחלתם אין שום סיבה להשהות את התהליך שלושה חודשים רק כי הגן לא מוכן. השהייה שכזו רק תפגע בו ולכן התעקשו על תמיכה ועזרה. חשוב לגייס את הגננת ולהעביר מסר חיובי שאתם סומכים עליה ורוצים אותה לצדכם בתהליך.

     

    לריסה גינת היא מדריכה בשיטת Elimination Communication ובעלת "חיתולס ". לעמוד הפייסבוק של לריסה לחצו כאןאפרת מונשרי-גורן היא מנהלת פורום ייעוץ הורים, מנחת הורים ואמא לארבעה. לאתר של אפרת , לדף הפייסבוק שלה 




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    גמילה מחיתולים. זיכרו שמדובר בתהליך
    צילום: shutterstock
    צילום: אפרת שיין
    לריסה גינת
    צילום: אפרת שיין
    אפרת מונשרי גורן
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים