שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הדירוג החברתי-כלכלי: סביון במקום הראשון
    הלמ"ס דירג את סביון, כפר שמריהו ועומר בקבוצה העשירית והחזקה ביותר של יישובי ישראל. בתחתית הרשימה: היישוב לקיה. תל אביב נכנסה לקבוצה השמינית. רק חמישה ישובים יהודים ב-50 המקומות האחרונים, כולם בעלי אוכלוסיה חרדית

    סביון, כפר שמריהו ועומר הם הישובים בעלי הדירוג החברתי-כלכלי הגבוה ביותר בישראל - כך עולה ממחקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) עבור משרד הפנים. המחקר דירג את הישובים, הערים, המועצות המקומיות והמועצות האזוריות בישראל לפי חוזק חברתי-כלכלי. בדירוג הנמוך ביותר מוקמו לקיה, מועצה אזורית אל-בטוף, תל שבע, ג'סר א-זרקא, מודיעין עילית, ביתר עילית ומועצה אזורית אבו בסמה.

     

     

    התוצאות מחדדות את הקשר הקיים בישראל בין פערים כלכליים-חברתיים לרקע דתי ואתני. מבין 252 רשויות וישובים שהשתתפו בדירוג, הישוב הערבי שדורג במקום הגבוה ביותר היה מעיליא, מועצה מקומית בגליל המערבי שדורגה במקום ה-141 (מקום 1 הוא הנמוך ביותר ומקום 252 הוא הגבוה ביותר). מבין 50 הישובים שדורגו במקומות הנמוכים ביותר, היו רק 5 ישובים יהודיים, שהם רכסים, אלעד, עמנואל, בית"ר עילית ומודיעין עילית. כל חמשת הישובים מאופיינים באוכלוסייה חרדית.

     

    היישובים חולקו על פי עשר רמות: החזקות ביותר נכללו באשכול העשירי והחלשות ביותר באשכול הראשון. על פי המדד, תל אביב נמצאת באשכול השמיני, חיפה בשביעי וירושלים רק ברביעי. אף יישוב ערבי לא נכנס לאחד מחמשת האשכולות הראשונים.

     

    פירוט היישובים לפי אשכולות 

    מהנתונים עולה, כי רק שלוש רשויות נמצאות כאמור בדירוג הגבוה ביותר (האשכול העשירי): עומר, כפר שמריהו וסביון. באשכול התשיעי, הבא אחריו בדירוג, נמצאים שבעה יישובים: להבים, כוכב יאיר, כפר ורדים, רמת השרון, תל מונד, מיתר והר אדר.

     

    בנוסף לתל אביב נמצאות באשכול השמיני גבעתיים וקריית טבעון (שבדירוג הקודם היו באשכול התשיעי), כפר תבור, קריית אונו, כפר סבא, זיכרון יעקב, גני תקווה, חוף השרון, רמת ישי, מודיעין מכבים-רעות, הרצליה, אלפי מנשה, אבן יהודה, גבעת שמואל, אורנית, רעננה, הוד השרון, אלקנה ושוהם. 

     

    תל אביב. במקום השמיני המכובד (צילום: גלעד קוולרצ'יק) (צילום: גלעד קוולרצ'יק)
    תל אביב. במקום השמיני המכובד(צילום: גלעד קוולרצ'יק)
     

     

    באשכול השביעי נמצאות בין היתר נשר, יהוד, חיפה, ראש פינה, מטולה, נס ציונה, חריש קציר, בית אריה, כפר יונה, בית דגן, קדימה צורן, אפרתה, עמק יזרעאל וגם רמת גן.

     

    באשכול השישי נמצאות בין היתר ראשון לציון, פתח תקווה, שער הנגב, אשכול, ראש העין, קריית ביאליק, קרני שומרון, גן יבנה, גולן, מטה אשר, הגליל העליון, פרדס חנה-כרכור, קריית מוצקין, גדרה, יקנעם עילית, חוף אשקלון, זבולון, אזור, רחובות ובאר טוביה.

     

    באשכול החמישי: אשדוד, חולון, מגדל העמק, מעלות תרשיחא, אור יהודה, עפולה, בת ים, נצרת עילית, קריית שמונה, אשקלון, קריית ים, מעלה אדומים, בית אל, קריית אתא, שלומי, באר שבע, ערד, אילת, חדרה, נהריה וכרמיאל.

     

    בנוסף לירושלים כולל האשכול הרביעי את קריית מלאכי, רמלה, צפת, ירוחם, יבנאל, עכו, קריית גת, שדרות, טבריה, מצפה רמון, בית שאן, אור עקיבא, לוד, קריית ארבע, טירת כרמל ודימונה.

     

    האשכול השלישי כולל בין השאר את אבו סנאן, כפר קאסם, בני ברק, שפרעם, טייבה, יפיע, טירה, אופקים, נתיבות, בית שמש, חצור הגלילית ונצרת.

     

    באשכול השני נמצאים בין היתר רהט, עמנואל, אלעד, רכסים, בית ג`ן, סכנין, ירכא, כאבול, ערערה ואום אל פאחם.

     

    שבעה יישובים נמצאים, כאמור, באשכול הנמוך ביותר: לקיה, אל בטוף, תל שבע, ג`סר אזרקא, מודיעין עילית, ביתר עילית ואבו בסמה.

     

    חריש-קציר זינק בשני מקומות

    דירוג הישובים בישראל לפי מצב חברתי-כלכלי מתבצע מדי כמה שנים בהזמנת משרד הפנים, על מנת לחלק את הישובים לאשכולות. האשכול החברתי-כלכלי שאליו שייך ישוב או רשות מקומית משחק תפקיד חשוב בקביעת רמת הזכאות שלו לסיוע מהממשלה.

     

    ממשלת ישראל, דרך תקציבי משרדי הממשלה השונים, מעניקה סוגים שונים של סיוע לרשויות מקומיות שמדורגות באשכולות נמוכים. הסיוע הנפוץ ביותר הוא מענקי האיזון, שנועדו לאפשר לאותן רשויות חלשות לספק רמת מינימלית של שירותים שהמדינה רוצה שלכל האזרחים תהיה גישה אליה (חינוך, ביוב, איסוף אשפה וכדומה). גובה המענק מושפע הן מהאשכול שאליו שייך הישוב והן מפרמטרים נוספים כמו היקף ההכנסות מארנונה, מספר הגמלאים או הילדים ברשות המקומית ועוד.

     

    הדירוג הנוכחי נערך על סמך נתונים שנאספו במפקד האוכלוסין של 2008. משרדי הממשלה יתחילו לתקצב רשויות על סמך דירוגן החדש החל משנת 2014, בשל הצורך לתת לרשויות שדירוגן השתנה זמן להיערך למצבן החדש.

     

    השינויים אינם גדולים. מתוך 199 רשויות מקומיות ועיריות בדירוג, רק 89 שינו עברו לאשכול אחר מאז הדירוג הקודם שנערך ב-2006. 64 מהן ירדו אשכול אחד, 24 מהן עלו אשכול אחד ומועצה מקומית אחת - חריש-קציר - זינקה בשני מקומות.

     

    מתוך 53 מועצות אזוריות, 25 לא שינו אשכול בהשוואה ל-2006, 9 ירדו באשכול אחד, 18 עלו באשכול אחד ומועצה אזורית אחת עלתה בשני אשכולות.  

     

    הדירוג מורכב מ-16 פרמטרים בתחומים הבאים: דמוגרפיה, השכלה וחינוך, תעסוקה וגמלאות, ורמת חיים. המחקר כולל גם ניתוחים נפרדים עבור עיריות, מועצות מקומיות, מועצות אזוריות וישובים בתוך מועצות אזוריות.

     

    הרשויות הנמצאות באשכול 10 (הרמה החברתית-כלכלית הגבוהה ביותר) מאופיינות ברמת הכנסה ממוצעת לנפש סטנדרטית גבוהה (יותר מפי-9 מהממוצע באשכול 1), בחציון גיל גבוה (ממוצע 41 לעומת ממוצע 13.7 באשכול 1), ובממוצע כלי רכב בשימוש משק בית גבוה (יותר מפי-5 מהממוצע באשכול 1).

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים