להטביע את העור באמנות: הקעקועים של ג'נגו

כל אחד והסיפורים שלו. זה מה שכל כך יפה בקעקועים שמעטרים את הגוף של רבים מאיתנו. איך הקעקועים הגיעו ברגעים שונים בחיים, איך הם מייצגים אותנו. למוזיקאי עמיר "ג'נגו" רוסיאנו ישנם כמה סיפורים לא שגרתיים, ועכשיו תורו להציג אותם במדור המיוחד שלנו, "מתחת למחט". 

(צילומים: ירון ברנר)

שלושה קעקועים על גופו וכל אחד מהם גדול, עמוק ומלא במחשבה. מלבד אלבומי הסולו שהוציא, ג'נגו נודד עם גיטרת הבס שלו בתעשיית המוזיקה הישראלית כבר יותר מעשרים שנה. הוא חבר בשליישית הרוק "תערובת אסקוט" (שתערוך מופע איחוד בקרוב), וכן עובד עם חבריה אסף אמדורסקי וירמי קפלן בנפרד. הוא גם עבד על הבמה ובאולפנים עם רמי פורטיס, עברי לידר, פיטר רוט, "תופעת דופלר", "הזבובים", אמילי קרפל, חמי רודנר, יעל לוי ועוד רבים.

• גלו עוד תמונות וסיפורים מהמקועקעים ב"מתחת למחט" - קובי פרחי ("אורפנד לנד"), אורן ברזילי, אלישע בנאי, סיון טלמור, גיא כרמל ("יוסלס איי.די"), שירה חן, אלעד מנור ("האמרקאלט"), שירה גבריאלוב והמעריצים של  "דפש מוד" מחכים לכם שם.
  

הקעקוע הראשון של ג'נגו, נשוי ואב לשניים, נוצר בגיל 20, על כתפו הימנית. "זה היה ציור של משהו שראיתי בחנות, איזושהי חריטה בעץ, קעקוע גדול שאני אפילו לא יודע איך להגדיר", הוא מספר. "מאז לא עשיתי שום דבר במשך שנים, למרות שחשבתי אחרי הראשון שאני אמשיך בהתלהבות, אבל איכשהו זה התפוגג".

אבל אז, כשהגיע לסביבות גיל 40, הוא הרגיש שזה הזמן הטוב ביותר לחזור ולהתמסר למחט. "עד אז לא היו הרבה אנשים בסביבה שלי עם קעקועים", הוא נזכר ומספר שכשהתחיל ליצור ולנגן יחד עם מוזיקאים מקועקעים, שלרוב נמצאים בשולי המוזיקה הישראלית, נחשף לעוד קעקועים. "בסך הכל זה מפחיד לעשות קעקועים, לא בגלל הכאב וגם לא בגלל ההתחייבות - אלא בגלל איך שאנשים מסתכלים עליך. ברגע שלא היה איכפת לי מה אנשים חושבים - זה היה האישור הסופי בשבילי ללכת ולעשות עוד באופן משמעותי".

עוד לפני שניגש לעטר את ידו בדג ובאמנות היפנית הנ"ל, כיסה ג'נגו את אותו ציור לא מוגדר על הכתף בציור אחר של מיקרופון, ממנו מאוד התאכזב. "זה היה מחדל רציני", הוא מודה ומתאר את הדרך שמצא סוף סוף ליצור את האמנות לטעמו. "חיפשתי ותמיד אחפש מקעקעים שרוצים ליצור אמנות. בדרך כלל כשאתה בא למקעקע הוא תמיד ישאל אותך: 'מה אתה רוצה?', ואני אף פעם לא התחברתי לעניין הזה. נדמה לי שהדבר הכי טוב עבור מקעקע זה לתת לו יד חופשית, שיצייר.

"במקרה הזה, קשה למצוא מישהו שאתה סומך עליו. גיא כרמל מלהקת 'יוסלס איי.די' (שהתארח גם הוא במדור שלנו - א.ב) המליץ לי ללכת למקעקע אבי וענונו והוא אמן אמיתי. הוא שלח לי את הסקיצה של הדג המשולב באמנות היפנית. לא אני ולא הוא ידענו מה ייצא בסוף, והוא גם היה צריך לטפס על המיקרופון המטופש וליצור את האמנות שלו. זה קרה בחמישה מפגשים, ובדרך, הרגע שהכי ריגש אותי היה איור הפרחים. אני מאוד אוהב אותם. סביר להניח שכשאכנס לעוד סיבוב של התקעקעות, הפרחים יגיעו שוב".

מהצד השני, על כתף וזרוע שמאל, לג'נגו עוד שני קעקועים מיוחדים: למעלה אפשר למצוא פורטרט בשחור של מנהיג הודו המפורסם מהאטמה גנדי, שבוצע בסטודיו "ויז'ן" בתל-אביב, ומתחתיו דיוקן יוצא דופן של פיל, שצויר גם הוא על ידי וענונו. שני האיורים תואמים מאוד את השקפת עולמו של ג'נגו: "אני טבעוני ורציתי ליצור משהו שקשור לכך", הוא מסביר על הפיל. "אני עדיין חושב על עוד קעקועים שכאלה בהמשך, על חיות מאוד גדולות וצמחוניות כמו סוס וג'ירפה".

"עם גנדי (שגם היה צמחוני - א.ב) היתה לי תקופה מאוד משמעותית", מוסיף ג'נגו, "זה התחיל בספרים שקראתי עליו והמשיך בהתעניינות כללית ועמוקה בו. הקעקוע גם מזכיר לי את אבא שלי, כי גם הוא מאוד התעניין בגנדי. היה לי ברור שאני הולך לצייר אותו על הגוף. בסך הכל הוא היה בחור מאוד חיובי".