שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לא טלית שכולה תכלת: להן מותר לזלזל בבג"ץ?
    הצעת החלוקה המשולשת של הכותל, הבליטה באור בלתי מחמיא בעליל את מעמדו המעורער של הכותל החילוני – בית המשפט העליון. קמפיין "נשות הכותל" התעלם במופגן מהכרעתו, אבל זה כנראה בסדר, שהרי פיקוח נפש דוחה בג"ץ
    עם קריאת הידיעה על הרחבת הכותל, הכריז בתוכי קול קטן בתרועת חצוצרות: "איזה יופי, כולן יוכלו לבטא את אמונתן בשריד המקדש", מה שהצליח להתחבר היטב לילדה האנטי-ממסדית שבי. מצד השני, נתקפתי כאב עז של כיפוף ידיים - לאו דווקא מצד רב הכותל ומתפלליו האורתודוכסים של האתר הקדוש, אלא של בג"ץ.

     

    << עוד חדשות, כתבות ותוכן - בעמוד הפייסבוק של ynet >>

    << הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

     

     

    הצעת החלוקה המשולשת הבליטה באור בלתי מחמיא את מעמדו המעורער של הכותל החילוני – הבג"ץ, והדגישה את השאלה עד כמה אמורות פסיקותיו להוות את הישורת הלאומית האחרונה, שעל פיה כולם - בדגש על כולם - אמורים ליישר קו, ולהוריד את הכובע (או הטלית, במקרה דנן).

     

    גם האתיאיסטים פתאום בעד תפילות

    לאורך קמפיין "נשות הכותל" - ובל נטעה לרגע, מדובר בקמפיין לכל דבר ועניין - לחצו על כל "הטריגרים הנכונים"

    הפועלים על הישראלי הממוצע: פמיניזם, פלורליזם, כפייה דתית ועוד. לאף אחד לא באמת הפריע שסתיו שפיר עברה פתאום מבנקים ואוהלים לשדה התיאולוגי. איש לא הרהר האם היא ממש יודעת את מילות התפילה, או איך מחזיקים סידור ביד.

     

    פתאום גם לאתיאיסטים רבים יש משנה סדורה בפולמוס המאמינים הזה, ועמדה מוצקה למה הם דווקא כן בעד טקס דתי במקום דתי, לא משום שחוו התגלות כלשהי - אלא מסיבה פשוטה וטריוויאלית בהרבה: זה מעצבן את הדוסים. ואם הם נגד, אנחנו בוודאי בעד.

     

    משם זה ממשיך לאנשי שמאל, שבימים כתיקונם - כלומר, לא בראשי חודשים עבריים - הם נגד כל "פרובוקציה", או אקט שמרחיב את פולחנם של יהודים בישראל על חשבון דת אחרת, כי הרי "יש רגשות שצריך לכבד", ו"לא צריך לפתוח פה במהומות". עמדות לגיטימיות, כמובן, אלא שמה שמתאים למפגינים פרובוקטיבים בערי המשולש, או באתרים קדושים דוגמת הר הבית ומערת המכפלה - לא תקף כשמדובר ברגשותיו של ציבור אחר; כזה שמתפלץ מנשים עטויות בטליתות פרחוניות, ורואה בהן חילול המסורת.

     

    יש לאמר את האמת: הן עברו על החוק

    ואז מגיע שלב התירוצים והצידוקים, הטורים וניירות העמדה. כולם אגב, מאוד משכנעים. וכולם משתדלים ככל שביכולתם

    להתעלם במופגן מכך שהרומן שאותו מנהלות "נשות הכותל", איננו חידוש מסעיר של העת האחרונה.

     

    כרך א', כאמור, כבר נכתב ונחתם בבג"ץ. פעמיים: בשנת 2000, כשהותרה תפילתן במקום, ופעם נוספת בשנת 2003, כשבג"ץ בהרכב מורחב של תשעה שופטים, פסק כי תפילה רפורמית פומבית לא תהיה בכותל המערבי, אלא רק בזה הדרומי.

     

    מאז אותה הכרעה, כל אותן נשים שהגיעו לערוך את טקסיהן ברחבה המערבית ועוררו שם מהומות, עשו זאת בניגוד לחוק ולפסיקה מפורשת. אבל זה כנראה בסדר גמור, שהרי התרסה נגד בית המשפט העליון וסמכותו, היא בבחינת "פיקוח נפש דוחה בג"ץ".

     

    גם לליברלים יש מוסר כפול

    אני מודה שלי, אישית, הסוגיה קשה ומורכבת, שבבסיסה מאמץ לא קל להתנתק מהרהורים נוגים על חופש הפולחן בישראל 2013, בכל החזיתות והאתרים - והתמקדות באופן שבו מערערים וחותרים תחת סמכותו של גוף הנושא על כתפיו (הלא איתנות) את ליבת החיים המשותפים בארץ הזאת.

     

    קשה לי לראות כיצד מאבק - צודק וראוי ככל שיהיה - יכול להתנהל תוך צפצוף ארוך ומתמשך על החלטותיה של הרשות השופטת, ועוד בדרג העליון ביותר שלה.

     

    וכל מי שבעת הזו תומך "בנשות הכותל", ובאופן שבו ניהלו את הקמפיין הבלתי חוקי שלהן, במקום להיאבק בהחלטה
    בכנסת או באופנים אחרים שאינם כוללים עבירה על החוק, ראוי שישאל את עצמו האם הוא לא סובל ממוסר כפול.

     

    שהרי מדוע במקרים שבהם סקטורים שונים זועקים על קיפוח ואי צדק כלפי בית המשפט העליון, וקוראים בגלוי לצאת נגדו - בוחרים אותם תומכים נלהבים להתחבא מאחורי סינרו של בג"ץ? כיצד הם טוענים אז כלפי החובה המקודשת "ליישור קו", כערך העולה על כל פקפוק "והרהור כפירה", אף בסוגיות העלולות לעלות בחיי אדם?

     

    מי שחפץ שבג"ץ יוכל להמשיך ולהוות קיר איתן להכרעות קשות וסבוכות בחיינו, צריך לחדול מפירוק הסכר, ולא לתת רוח גבית למאבקים החותרים תחתיו. עבורי לפחות, "נשות הכותל" שבחרו לפנות לדרכים בלתי חוקיות לצורך השגת מטרותיהן - כבר לא טלית שכולה תכלת.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים