שתף קטע נבחר

  • טיול לעבר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    קשרי משפחה: מסע השורשים לעיירה שנכחדה
    לאחר שצאצאיו של שמעון פלצ'ינסקי גילו ששרד את השואה מתמונות שהשאיר אחריו, הם יצרו קשר עם קרובים שלא הכירו בארה"ב וגילו משפחה חדשה. כולם התאחדו בעיירה נובי-דבור שנכחדה בפולין, במסע שורשים מיוחד מאין כמוהו. פרק 2 ואחרון

    בפרק הקודם סיפרנו את שקרה למשפחת פלצ'ינסקי בתקופת השואה. משפחה גדולה הייתה משפחת פלצ'ינסקי, מרבית חבריה נרצחו בשואת העם היהודי באירופה. אלו שנותרו בחיים התפזרו בעולם.

     

    עוד טיולים לעבר בערוץ התיירות:

     

    שמעון ואחיו, הלל, חזרו לפולין לחפש את משפחתם - שאותה לא מצאו. הפולנים רצו להחזיר את שמעון

    להשלמת שירותו הצבאי, אולם רצונם של האחים היה לעלות לא"י.

     

    הם נדדו בעקבות נתיבי העפלה והגיעו למחנה עקורים בגרמניה, שם גילה אותם דודם שחי בארה"ב עוד לפני המלחמה. הוא ביקשם להגיע אליו אבל הם - מחשבתם א"י בלבד.

     

    במחנה הוקמה קבוצת פליטים שבה גם ילדים יתומים רבים, שביקשו להגיע לארץ ישראל, "קיבוץ" הם קראו לעצמם. שמעון, עקב העברית הרהוטה שלו, נבחר להיות מזכיר הקבוצה ופעיל בארגון לעלייה ב'. הם נעזרו בפעילי עלייה ב' לעלות על נתיבי העפלה לארץ.

     

    1. מחנה העקורים בגרמניה. שמעון בין אנשי קיבוצו. יתומים רבים היו בקבוצה.

     

    2. שמעון באסיפת הקיבוץ במחנה העקורים בגרמניה.

     

    3. האחים שמעון והלל עומדים ליד מצבת זיכרון, שהוקמה בברלין לזכר מילוני היהודים שנרצחו במלחמה - 1946.

     

    4. חברי הקיבוץ חיפשו דרך להגיע לנמל יציאה מאירופה לא"י. פעם אחת נתפסו והוחזרו למחנה. בפעם השנייה הם חצו את הגבול דרך הרי האלפים והגיעו למחנה בחוף איטליה. באיטליה שמעון איתר ברחוב בן דוד שניצל מאשוויץ, יעקב קמין, שצורף לקיבוץ. בתצלום: אסיפת חברי הקיבוץ במחנה שממנו יצאו לארץ בקיץ 1948.

     

    5. האוניה "קמפידוליו" שעליה עליו חברי הקיבוץ בדרכם לארץ ישראל. כאשר הגיעו לארץ הם כבר הגיעו למדינת ישראל. הייתה זו האוניה הראשונה שנכנסה לנמל חיפה כשהיא נושאת את דגל ישראל, שהונף כמחווה, ב-1 ביולי 1948. בצד, תעודת העולה שקיבל שמעון.

     

    6. בארץ - קרבות מלחמת העצמאות האחים נשלחו לתל ליטווינסקי (תל השומר) לקבל הכשרה צבאית. שם הכירו מיד ששמעון והלל, בהיותם לוחמים עוד במלחמת העולם השנייה, לא נזקקו להכשרה זו והם הצטרפו מיד לחטיבת עציוני שלחמה בירושלים בתור רגמים.

     

    7.

     

    8-7. האחים פלצ'ינסקי בקרב מחלקת הרגמים בפלוגה המסייעת של גדוד בית חורון בהרי ירושלים.

     

    9. בעת "ההפוגה השנייה" סיור ראשון להכרת הארץ אותה לא הספיקו לראות עקב גיוסם - ליד בניין הטכניון בחיפה.

     

    10. האחים פלצ'ינסקי ליד קנה המרגמה בהרי ירושלים. 


    11. שמעון והלל בהגיעם לבאר שבע ב-1949, העיר שהחלה בתהליכי "גיור". בתחילת דרכם בעיר הם יזמו לפרנסתם הקמת מפעל למשקאות מוגזים - "מעיין הנגב". הם מצרפים בני משפחה נוספים שניצלו. בשנת 1951 מקים שמעון את משפחתו בבאר שבע עם שרה מבית הירשהורן גם היא ניצולת שואה.

     

    12. ב-1963 , על פי בקשתו של ראש העיר טוביהו, הקימו את בית הקולנוע "אורות" בבאר שבע. שמעון והלל מביאים לעיר, במשך השנים, כמה קרובי משפחה שניצלו ונתגלו על ידם. לשמעון נולדו שתי בנות והבן צביקה. שמעון הלך לעולמו בשנת 1998 .

     

    13. ילדיו של שמעון חשבו שמצאו וגילו כבר את כל צאצאי משפ' פלצ'ינסקי שהתפזרו בארץ

     ובחו"ל, אבל לא כך חשבה ערבה, בתו של צביקה, אשר בעזרת קישורי האינטרנט גילתה בני דודים בארה"ב שמעולם לא פגשו.

     

    חידוש הקשר המשפחתי הביא גם את בני המשפחה הפזורים על פני תבל למסעות שורשים לנובי-דבור. בתצלום: צביקה עם בתו ערבה על מסילת הברזל של הרכבת למחנה ההשמדה פומיצ'ובקו (Pomiechowku), הסמוך לעיר נובי-דבור.

     

    14. מתקני ההשמדה במחנה פומיצ'ובקו.

     

    15. כך נראה בית העלמין היהודי של נובי-דבור. צביקה מדליק נר זכרון ליד אחת המצבות שנותרו במקום. קרובי המשפחה בחו"ל מתגייסים לשקם את בית העלמין.

     

    17-16. במהלך שיקום בית העלמין התגלו עשרות מצבות קבורות, רבות מהן שימשו את הנאצים ומשתפי הפעולה עמם לבניית מעברי טנקים כבישים וגדרות בעיר. וכך, במהלך שיקום בית העלמין, הוקם במקום קיר זיכרון שעליו הונחו כל המצבות שהתגלו. תושבים ואנשי העירייה של היום עזרו בגילוי שרידי המצבות.

     

    17.

     

    18. משפחת פלצ'ינסקי חזרה לשורשים: צביקה, אורנה ובתם ערבה, ליד מצבה של בן משפחתם שהתגלתה מתחת לכביש.

     

    20-19. צביקה יצר קשר בין נוער העיר גדרה והעיירה היהודית של פעם על אדמת פולין, ועם בני הנוער הפולני שם כיום. משלחת מתיכון "דרכא" על שם מנחם בגין ביחד עם צביקה אורנה וערבה, יצאה לעיר במסגרת המסע לפולין.

    שגריר ישראל בפולין, צבי רבנר, שהוזמן על ידי צביקה וקרובי משפחתו, בהתכנסות בני הנוער ליד מצבת הזיכרון, מסביר בעברית ופולנית על מפעל שיקום הזיכרון.

     

    20.

     

    21. הרב הראשי של פולין, מיכאל שודריך, שהוזמן על ידי צביקה וקרובי משפחתו מדבר לפני בני הנוער.

     

    22. צילום משותף של בני הנוער מגדרה ומנובי דבור, בליווי המורים מגדרה וצביקה.

     

     לכל הכתבות במדור טיול לעבר

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שמעון והלל ליד מצבת זיכרון בברלין לזכר מילוני היהודים שנרצחו במלחמה
    מומלצים