שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לתפארת מדינת ישראל: 8 בירות בוטיק מקומיות
    ליבי שפרלינג מצדיעה לכל המשוגעים בעלי החזון, שעמלים ימים ולילות ורוקחים בירה משובחת, להנאת תושבי הארץ. 7 בירות מומלצות של מבשלות בוטיק ואיך לא - גם גולדסטאר אחת מסקרנת במהדורה מוגבלת
    אין שמחה ממני לפרגן לתעשיית הבירות המקומית. היצרנים הקטנים, שעמלים וטורחים ומשוגעים מספיק לבשל פה בירות רעננות, מלאות עניין וטעם מובילות תופעה שרק הולכת ותופס תאוצה. גאווה מקומית אמיתית, שאנו מעלים על נס לרגל יום העצמאות.

     

    לפניכם 8 המלצות לבירה שכזו וגם חנות מעולה. מחירן נע בין 17-14 לשקלים לבקבוק ואפשר להצטייד בהן בחנויות מתמחות ואם אתם בסביבתן, שווה עוד יותר להגיע למבשלות עצמן, להכיר מקרוב ולטעום בירה טרייה.

     

    גולדסטאר Unfiltered

    גולדסטאר היא ללא ספק הבירה האהובה והישראלית ביותר בשוק. השנה טמפו ייצרה לה גרסה לא מסוננת, גולמית ומעורפלת, עמוקה ומלאת טעם. הצבע הזהוב עמום שלה עושה חשק והריח משגע שמזכיר פאי בננות.

     

    הקצף סמיך ועולה על גדותיו גם בבקבוק והגיזוז עדין יותר מבדרך כלל. מתאימה מאד לבשרים על האש והכי שווה לכם למצוא אותה בחבית. 4.9% אלכוהול. 8 שקלים.

     

     (צילום: מוטי פישביין ) (צילום: מוטי פישביין )
    (צילום: מוטי פישביין )

     

    בירה מלכה: מלכה אדמונית

    קשה היה לבחור מבין המבחר הנהדר של "מלכה" אבל הכי אהבנו כאן את האדמונית, בירת אייל (ale) אדמדמה ולא מפוסטרת בסגנון פייל אייל אנגלי, שגם עוברת תסיסה שנייה בבקבוק. כמו ג'ינגי'ת אמיתית, היא חמה ומלאת אופי. 4.7% אלכוהול.

     

     (צילום: נעמה פורת) (צילום: נעמה פורת)
    (צילום: נעמה פורת)

     

    מבשלת הגולן: עוג אלון

    במבשלה מתהדרים בבירה איכותית במיוחד בזכות השימוש במי מעיין הסלוקיה שמשמש גם את "מי עדן". במוצר שמכיל 85% מים, כמו כל בירה – כנראה שהם צודקים.

     

    טעמנו בזלת חיטה ובזלת אייל ענברי מהנות מאד. מה שכן, הכי אהבנו את "עוג אלון", בירת לאגר טרייה שעוברת תסיסה בחביות עץ אלון צרפתי ומיושנת בחביות אלון אמריקאי של היקב השכן, "יקבי רמת הגולן". התוצאה עמוקה, עצית עם ניחוחות מוקה ווניל. יופי של בירת אוכל. 8.5% אלכוהול.

     

     (צילום: כפיר חרבי) (צילום: כפיר חרבי)
    (צילום: כפיר חרבי)

     

    מבשלת אלכסנדר: אלכסנדר גרין

    מבשלת הבוטיק שליד נחל אלכסנדר מייצרת את "גרין", מעין טוויסט מקומי על סגנון ה-IPA . בירה רעננה ופירותית, שבה בולטים טעמי מנגו וגויאבה, עם סיומת אשכולית מרירה. יופי של דבר. 6% אלכוהול.

     

     (צילום: רונן מנגן) (צילום: רונן מנגן)
    (צילום: רונן מנגן)

     

    מבשלת שריגים (רונן): ההודית המכוערת

    שריגים היא מבשלה שאיחדה שתי מבשלות קודמות שפעלו בייצור ביתי: "רונן" ו-"עמק האלה". כיום מיוצרות בה 2 סדרות שמנפקות כ-8 סוגי בירה. אני מתה על "ההודית המכוערת", בירה מלאת ניגודים ורבת תהפוכות. פרחונית ומתקתקה אבל גם מרירה בצורה אגרסיבית, עם רשמי כשות שבולטים בה מאד. 6.5% אלכוהול.

     

     (צילום: גדי רז) (צילום: גדי רז)
    (צילום: גדי רז)

     

    מבשלת שפירא: שפירא חיטה

    האחים לבית שפירא התחילו לבשל בירה בחצר בית ההורים במושבה הגרמנית שבירושלים, אבל עם הזמן התמקצעו, רכשו ידע וציוד ופתחו את המבשלה באזור התעשייה של בית שמש. הבירות שלהם מככבות בפאבים ירושלמים ומבליחות גם לתל אביב.

     

    עושים שם פייל אייל מקסימה ואוטמיל סטאוט (oatmeal stout) מצויינת ממש אבל הכי אהבנו את החיטה, בלונדינית מעוננת שבולטים בה טעמי ציפורן ובננה. מרעננת וכיפית, הכי בירת קיץ. 5.2% אלכוהול.

     

     (צילום: ינאי מנחם) (צילום: ינאי מנחם)
    (צילום: ינאי מנחם)

     

    אביר האלה : דיפ סול

    המבשלה הכפרית שהוקמה לפני 5 שנים ממוקמת בתוך מרתף חפור באחורי הבית של בת שבע וארם דקל במושב צפרירים שבהרי יהודה. מבשלים שם בירה במגוון סגנונות ולאחרונה ניתן גם לטעום שם סיידר משגע.

     

    אם יוצא לכם להניח עליה יד, לפתו בשתי ידיים את בירת האייל הבלגית הבהירה והחזקה, שמזכירה את בירות המנזרים של פלנדריה ומפנקת בטעמים פרחוניים, דבש וטופי, לצד מרירות רכה. בעלי הבית מכינים גם גבינות עיזים שמיטיבות להתיישן ואין כמו טוסט גבינות שלהם מול הנוף. 7% אלכוהול.

     

    הדובים: המכה הראשונה

    האחים שמבשלים את הבירות של הדובים, עושים זאת ב'מבשלת העם', מבשלה חדשנית ומשוכללת באבן יהודה (שגם אוחזת בתעודת כשרות). המקום מזמין גם בשלני בירה זערוריים לבוא ולהיעזר בשירותי המקום ולייצר כמויות גדולות יותר, לבקבק ולפרוץ את מחסום הביתיות, סתם שתדעו.

     

    בסדרה שלהם ניתן למצוא מגוון ייצוגים בולטים לסגנונות מוכרים אבל הכי שוות הן הבירות המתחלפות. המכה הראשונה היא בירה מעושנת אדמדמה, עצית שגם עדינה במפתיע, קלילה ומהנה. עוד בדובים: בירת קיווי עשירה בכשות ניו-זילנדית. שווה. 4.8% אלכוהול.

     

     (צילום: דיוויד סילברמן) (צילום: דיוויד סילברמן)
    (צילום: דיוויד סילברמן)

     

    בירמרקט בשוק הנמל, יפו

    הבטחנו חנות שווה, אז ככה. אולי המעניינת מכל הבסטות שמאכלסות את שוק הנמל ביפו, היא הביר מרקט. בסטה קטנה שכולה

    עץ ועל מדפיה מצטופפות לא פחות מ- 80 תוויות, כולן ישראליות, כולל עונתיות, מתחלפות וחד פעמיות. הכי שוס : ברזי בירה מתחלפים של המבשלות, המהווים הזדמנות פז לטעום בירות מופלאות מול הים. אם זה יום המזל שלכם, אל תוותרו על טייבה גולדן. מארזי שישיות ריקים מחכים שתמלאו אותם בכל מיני סוגים, המחירים משתלמים והצוות ידען ותקשורתי. כיף גדול.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים