שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    גיימינג כחול לבן: מ-Xonix ועד כוכב כחול
    "אומת הסטרט-אפ" לא מצליחה מזה שני עשורים להשתלב בתחום הרווחי ביותר של תעשיית הבידור האלקטרוני: תעשיית הגיימינג. מהן הסיבות לכך, ובאילו משחקים אנו יכולים להתגאות?

    ישראל היא מדינת היי-טק ומעצמת טכנולוגיה, בכך אין כבר ספק. גם נשיא ארה"ב, לאחר ביקורו האחרון, יודע בוודאי כי מדינת היהודים אחראית לשבבי מחשב רבי עצמה, תוכנות מתוחכמות ואמצעי לחימה עתידניים, אשר ממשיכים וימשיכו לפרוץ את גבולות הדמיון וההמצאה האנושיים. אולם בתחום אחד נדמה שתעשיית המחשוב והטכנולוגיה

    הישראלית משתרכת בעצלתיים הרבה מאחורי שאר העולם המערבי: תעשיית המשחקים.

     

  1. עוד חדשות ועדכונים בפייסבוק של ynet

     

    משחקים מכילים מנעד רחב של צורות הבעה אמנותיות, החל מטורנירי ספורט תחרותיים, דרך נרטיבים סבוכים ומתוחכמים ועד משחקים שמכילים מסרים חברתיים נוקבים. משחקי הוידאו והמחשב הופכים גם במהרה לענף הרווחי ביותר של תעשיית הבידור: כך לדוגמה, משחק הפעולה 2 Call Of Duty: Black ops הרוויח תוך 15 ימים בלבד סכום של מיליארד דולר, ובכך שבר את שיאי כל הזמנים של תעשיית הבידור כולה, תוך שהוא מנפץ את השיא של הסרט "אוואטר", אשר הרוויח סכום דומה תוך 17 ימים "בלבד".

     

    בלאק אופס. עשה בוחטה (צילום: games.co.il) (צילום: games.co.il)
    בלאק אופס. עשה בוחטה(צילום: games.co.il)

     

    אם פולין כן, למה אנחנו לא?

    להבדיל מתעשיית הסרטים, במקרה של עולם הגיימינג, הצלחה אינה עניין של גיאוגרפיה: מזה מספר שנים הולכות ונבנות מחוץ ליבשת אמריקה והאיים היפניים מספר מעצמות משחקים נוספות, כמו צרפת, אשר בה שוכנת אחת מענקיות התעשייה, Ubisoft, או פולין, אשר הביאה לעולם את אחד ממשחקי התפקידים המשובחים, הבוגרים והאיכותיים ביותר אי פעם, The Witcher 2. הפולנים כ"כ מתגאים בתעשייה המקומית שלהם, עד שבביקור האחרון של נשיא ארה"ב במולדתם, הוענק לנשיא עותק של המשחק, כחלק מסל אוצרות התרבות הפולנית.

     

    בארץ, לעומת זאת, המצב, בלשון המועטה, אינו מזהיר. ניתן למנות על יד אחת משחקים ישראליים איכותיים אשר זכורים לטובה, ולמרות ניסיונות להשתלב בתחום משחקי המובייל והמדיה החברתיות, עדיין לא קמה בארץ חברה אשר תפיק משחק שיכול להתחרות בדרג הראשון, השני או אפילו השלישי של תעשיית המשחקים. למרות זאת, במשך השנים צצו מספר משחקים ישראליים ראויים לאזכור, אם בגלל ביצוע מוצלח, רעיון מקורי, או ביזאריות לשמה (כן פיפוש, אנחנו מדברים אליך). לכן, החלטנו לחלוק כבוד למפתחים הבודדים והאמיצים שהחליטו לפתח משחקים כחול לבן, ולהציג בפניכם מספר מהמשחקים הישראלים הבולטים ביותר.

     

    סוגר את השטחים

    ל- Xonix או "סוגר שטחים" יש תפקיד מפתח בהתפתחות משחקי הוידאו כפי שאנחנו מכירים אותם. המשחק, אשר מהווה גרסת דוס למשחק הארקייד Qix, פותח ב-1984 על ידי אילן רב ודני כץ בזמן שירותם הצבאי. סוגר השטחים היווה את אחד מקורות ההשראה לדימיטרי פבלובסקי, אחד המפתחים של המשחק האגדי טטריס. גם היום, סטודנטים רבים מכלים את זמנם בהרצאות משמימות באמצעות גרסא כזו או אחרת של סוגר השטחים.

     

     

     

     

    אינתיפאדה

    ב-1989, ימים שבהם המונח פוליטיקלי-קורקט טרם חלחל לעולם הגיימינג, כל בעל מחשב שכיבד את עצמו החזיק עותק של המשחק המפוקפק "אינתיפאדה". במשחק מגלם השחקן חייל אשר נשלח להתמודד עם הפרות סדר בזמן התקוממות עממית בשטחים. הוראות הפתיחה באש של החייל משתנות לפי ראש הממשלה המכהן, ביניהם נמצאים שמעון פרס, אריאל שרון, יוסי שריד ואפילו מאיר כהנא. בגרפיקה בסיסית ביותר, הוצגו בפני החייל אתגרים שונים, כגון זריקות אבנים, בקתב"ים והמון זועם ומפוקסל. בישראל, גם במשחקי מחשב, אסקפיזם זה לחלשים.

     

    סוחר הים

    בימים שלפני הפריצה הגדולה של משחקי המחשב והוידאו, חלק ניכר מהמשחקים המעניינים באמת, היו למעשה לומדות. "סוחר הים", אשר כנראה לקח השראה רבה מהמשחק המצליח של סיד מאייר Pirates!, הינו סימולציית מסחר אסטרטגית מאתגרת למדי: במשחק מגלם השחקן סוחר ממולח אשר מנסה להרוויח את לחמו בעולם על ידי קנייה ומכירה של סחורות ברחבי הים התיכון. במהלך מסעותיו נתקל הסוחר במכשולים כגון סערות, פשיטות פיראטים ומרידות של חברי צוות הספינה. למרות הגיל המתקדם של המשחק, הוא נשאר מהנה למדי גם היום. לומדות נוספת שכדאי להזכיר הינם סדרת "גורדי" האגדית משנות ה-90, ו"בונוס", הגרסא העברית הממוחשבת של שבץ- נא.

     

    שליט המימדים

    שנות ה-90 היו תור הזהב של משחקי ההרפתקאות מסוג "הצבע והקלק", או כפי שהם כונו בארץ, "קווסטים". חברת "מחשבת", אשר עסקה מזה מספר שנים בתרגום לעברית של משחקי הרפתקאות לועזיים, החליטה לנסות את מזלה עם "שליט- המימדים", קווסט עברי למהדרין, בעל עלילת מדע- בדיוני מפותלת ומסתורית. במשחק גילם השחקן ילד שמגלה ארטיפקט מסתורי שמאפשר מסע בין מימדים שונים במרחב ובזמן, מה שמוביל אותו למסע אפי בעקבות חלקי המטה השונים של המכשף מרלין. המשחק היה מוצלח למדי, והוביל לפיתוח של משחק נוסף, מוצלח פחות, הרפתקאת החידות והנונסנס, "גרניקס".

     

     

     

    כוכב כחול

    חיל האוויר הישראלי הינו גאוות העם היושב בציון, והיה זה רק עניין של זמן עד שיזכה למשחק משלו. "כוכב כחול" של חברת "פיקסל", הינו סימולטור טיסה מתקדם לזמנו, אשר הופץ בעולם על ידי ענקית התכנה Electronic Arts. במשחק נכנס השחקן לקוקפיט של מטוסי הקרב הישראליים, ויכול להשתתף במבצעים המפורסמים ביותר של החיל, החל ממבצע "מוקד" ממלחמת ששת הימים, ועד תרחישים דמיוניים של לחימה בחיל האוויר העיראקי, או חטיפה של מטוסי תובלה אשר נושאים ראשי נפץ גרעיניים. המשחק הכיל גרפיקה חדשנית לזמנו שהתבססה על צילומי לוויין אמיתיים.

     

     

     

     

    המטורפים: פיפוש ו"אושר בלי גבולות"

    החיים בישראל כנראה מטורפים למדי, מה שמסביר שניים מהקווסטים הביזאריים, המצחיקים וההזויים ביותר שיצאו בישראל ואולי בעולם כולו. הראשון הינו "פיפוש" האגדי, שפותח על ידי חברת גיליוטין, ונחשב בעיני רבים למשחק קאלט. במשחק חזי פיפוש, השחקן הכושל, יוצא לחפש את מזלו בהוליווד, ובדרך נתקל בשלל דמויות ביזאריות והזויות, כגון קפטן קרופניק והפסיכיאטר פריץ פון בזזז. המשחק הכיל מספר ביטויי לשון הזויים ושירים משונים שנחקקו בזכרונם של גיימרים רבים.

     

     

     

     "אושר בלי גבולות" הינו סאטירה ישראלית נוקבת, אשר מתארת את מסעו חסר המעצורים של אושר ישראלי לראשות ממשלת ישראל, במטרה לבטל לעד את המוסד לביטוח לאומי, ואת חוב שמונת מיליוני השקלים שהוא חייב להם. למרות המגבלות הגרפיות הברורות שלו, "אושר בלי גבולות" נחשב בעיני רבים למשחק הישראלי הטוב ביותר בכל הזמנים.

     

    הווה ועתיד

    שנות ה-2000 הביאו עמם מספר נסיונות לייצר משחקים שינסו להתחרות בכותרים הגדולים, אולם ללא הצלחה יתרה. באלריום הינו משחק אסטרטגיה המוני אשר פותח במשך מספר שנים, ואף נרכש על ידי חברת אינטרפליי הגדולה, אולם לבסוף פיתוחו הופסק. בשנת 2011 יצא משחק הפעולה מגוף ראשון, Rising Eagle, אשר ניסה להתחרות באומץ בכותרי האקשן הגדולים אולם לבסוף ננטש על ידי מפתחיו. כיום, עיקר הפעילות הישראלית בתחום הגיימינג נמצאת בזירת הרשתות החברתיות: בפייסבוק קיימים היום עשרות משחקי קז'ואל ישראליים, כמו משחקי "ראנגו" ו"משחקי הרעב" של חברת פאנטקטיקס הישראלית. שווה לאזכר גם את The Splatters של חברת SpikySnail שיצא ל- Xbox live, וזכה לביקורת חיוביות למדי.

     

    למרות מספר ניסיונות נועזים ומקוריים, טרם יצא מארץ הקודש משחק שהצליח לכובש את לבבות גיימרי ההארד- קור ברחבי העולם. הסיבות לכך רבות: יתכן שחוסר ההצלחה נעוץ במחסור של השקעות ממשלתיות ובמימון רחב, אחרים טוענים שהסיבה היא חוסר ידע ומסורת של פיתוח משחקים, להבדיל ממדינות אחרות ברחבי העולם. להבנתי, הסיבה פשוטה הרבה יותר: משחקים עדיין נתפסים בישראל כתחום אשר מבחינה טכנולוגית וכלכלית, לא יכול להביא את האקזיט המיוחל והכסף גדול, ומבחינה אמנותית כתחום "ילדותי" ולא בוגר. אולם למעשה, עולם הגיימינג לא שונה בהרבה מכל תחום אמנותי אחר: כל מה שנדרש הוא כשרון, תשוקה וחדווה ליצור, וכל השאר כבר יסתדר מעצמו.

     

    מכירים עוד משחקים ישראלים שפסחנו עליהם? יש לכם רעיונות כיצד לשפר את תעשיית המשחקים בארץ? שתפו אותנו בתגובות.


  2.  

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים