שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    "אפשרות של אלימות": מתח בונים עם קצב

    דרור משעני וגיבורו הבלשי אברהם אברהם, צולחים יחד את תסמונת הספר השני בעלילת מתח ששמה דגש על איכויות הז'אנר, אך גם נותנת לקורא אפשרות לפרשנות משל עצמו

    החשש מפרסום הספר השני הוא ודאי כפול במקרה של דרור משעני, שכן הרומן החדש שלו, "אפשרות של אלימות", הוא גם הספר השני בסדרה הבלשית שכתב, שבמרכזה דמותו של השוטר אברהם אברהם. בספר הראשון, "תיק נעדר", ביצע אברהם מספר שגיאות שהקשו על פענוח החקירה, ותיק זה רודף אותו גם בספר השני, אף על פי שנתוני הפתיחה של הגיבור כעת הם טובים יותר: הוא חוזר מחופשה ארוכה בבריסל שבילה יחד עם חברתו החדשה מריאנקה - שעתידה להצטרף אליו בישראל לחיים משותפים.

     

    • רוצים להישאר מעודכנים? היכנסו לפייסבוק של ynet

     

    הפרולוג מניח את היסודות לסיפור כולו, בהצגת נקודת שבר בחייו הפרטיים של אברהם, ובסדק שנפער באידיליה. סדק זה נפער בשל מקרה שרירותי, לכאורה, תלוש, אך כזה שטמונה בו אפשרות של אלימות, כשם הספר, ואפשרות זו מניעה ומזינה גם את הסיפור - או נכון יותר: הסיפורים - הבלשי כולו.

     

    "אפשרות של אלימות". סדק שנפער באידיאליה  (עטיפת הספר) (עטיפת הספר)
    "אפשרות של אלימות". סדק שנפער באידיאליה (עטיפת הספר)

     

    מטבע הדברים, לא נרחיב כלל על העלילה עצמה, אך נציין כי אברהם מתמנה לחקור אירוע של הטמנת מזוודת נפץ-דמה ברחוב קטן בחולון, סמוך לגן ילדים. ככל שהחקירה מסתעפת, כך נגלים סיפורים נוספים, המשתלבים זה בזה באופן מפתיע ואינטליגנטי, ומובילים את השוטר לגילוי אלימות ממשית או פוטנציאלית, לעתים ממש במקרה.

     

    הכוח שמניע את הדרמה

    במקביל, מסופר לנו סיפורו של חיים שרה, גבר בשנות החמישים לחייו, שנשוי לאישה פיליפינית ולו שני ילדים. כאב הוא חסר ביטחון, ולאחר שאשתו נעלמה, ומתוך רצון להגן על ילדיו - עם הבכור הוא מתקשה לתקשר, הוא מחליט לבצע תוכנית שיש בה סיכונים רבים, הן עבורו והן עבור הילדים. בנוסף לכך, מתוארת חזרתו של אברהם למשטרה, עבודתו המחודשת עם הקצינה אילנה ששימשה לו ככתף תומכת במשך שנים רבות, ואימת הכשלים שנעשו בתיק הקודם שעליו היה אחראי וגורלו הנורא של הילד, אותו לא הצליח להציל.

     

    • אוהבים לקרוא? היכנסו לפורום הספרים שלנו

     

    בספר הראשון עסק משעני בסוגיות של אמת והסתרה, לצד בחינה מחוכמת למדי של הכתיבה עצמה, של הספרות והאמנות, כאשר כל האלמנטים הללו השתלבו באופן מוצלח למדי בדרמה הבלשית. כעת, כשהוא נשען על המטען הרגשי והתובנות מעלילת התיק הקודם, משעני מציף בעיקר את האפשרות לאלימות, הקיימת בכל מקום, ובעיקר - אלימות מכל סוג שהוא כלפי ילדים, מצד אלו האחראיים להם. נושא זה מטופל באומץ ובישירות שמעוררת אי-נוחות, בעוד האפשרות לאלימות היא הכוח המניע את הדרמה, שכן היא מעוררת אימה של ממש אצל הקוראים, יחד עם הטלת ספק תמידית בכל מה שמתרחש.

     

    לפקפק בעובדות

    באמצעות עיצוב חכם של קול המספר, מצליח משעני לגרום לנו לפקפק גם בעובדות שנמסרות לנו במישרין מהדמויות עצמן, משום שמה שנמסר לנו הוא מה שהדמות מציגה - הן כלפי חוץ והן כלפי עצמה; אך אין זה אומר שהיא דוברת אמת, או שהיא אינה מסתירה דבר-מה. הוורסטיליות של המספר, שניכרה מאוד בספר הראשון, באה לידי ביטוי גם הפעם, ולה תרומה גדולה להצלחה של הספר כרומן בלשי, המוליך אותנו בדרכים מסוימות, רק כדי להציג במפתיע אינספור דרכים צדדיות ונסתרות, שדווקא הן חושפות את האפשרויות הסמויות לאלימות. מהלך זה יוצר מתח מתמיד, ומשעני מיטיב לעצב את המתח לכל אורך הספר, ולחבר בין כל העלילות, התמות והתנודות הרגשיות והתודעתיות.

     

    השליש האחרון בעלילה מעמיק את הסיפור הדרמטי  (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    השליש האחרון בעלילה מעמיק את הסיפור הדרמטי (צילום: shutterstock)

     

    לכך תורם גם הקצב המוצלח של הסיפור. עד השליש האחרון של הספר, הטקסט נקרא במהירות, בשטף בלתי פוסק, נוכח העניין הרב שבסיפור הדרמטי. אך היפה הוא שהמתח אינו מסעיר במובן זה שהדרמה נמצאת בכל פינה, או משתלטת על סיפור המעשה בשלל אירועים מותחים. משעני בונה את הסיפור ביד אמן של מספר סיפורים וכתיבתו קולחת, בהירה ומרתקת. ואילו בשליש האחרון של הספר, לקראת סגירת כל הקצוות, כמעט מבלי שנרגיש, הקצב נהיה איטי יותר, והטקסט דורש השתקעות רבה אף יותר, כשמשעני מפנה מקום להרהורים, ולפענוח המעמיק ביותר של כל הסיפורים שתוארו לנו עד כה.

     

    בכך הוא אינו מוליך אותנו לעבר שיא דרמטי, אלא יוצר מעין סינתזה בין הגיבור

    החוקר לבין הקוראים, ומדגיש את היופי והאימה החוברים יחד ברגעים האחרונים של פענוח התעלומות. יתרה מכך, בשלב מסוים, מוסטת ההתייחסות לסיפור הדרמטי המרכזי, אל עבר שאלות עמוקות בהרבה על אותה אפשרות לאלימות, אותה שותל משעני במקומות רבים, הן בזירות הפשעים והן בחיים הפרטיים של הדמויות" תהיה זו הצהרתו היהירה והריקה מתוכן של המפקד החדש, מחלה קשה, ביצוע פשע כהגנה ערטילאית, וכן הלאה. האפשרות הזאת נוכחת במיוחד בשליש האחרון של הספר, ולפיכך טוב עשה משעני שהנמיך את הקצב, ואפשר לנו לחקור בעצמנו את האפשרות הזו.

     

    דבר יפה נוסף שעושה משעני, וכך עשה גם בספר הקודם, הוא שאף על פי שהתיק עצמו נסגר, ישנן שאלות - הן לגבי התיק עצמו והן שאלות כלליות יותר - שנותרות בלתי פתורות, או בלתי פתורות עד תום. לעתים קיים פער בין מה שידוע לנו, לבין מה שידוע לחוקר, אולם כאמור, אנו כבר למדים להטיל ספק בכול, ולכן גם לנו אין אפשרות לענות על כל השאלות, ובעיקר - נבצר מאיתנו להבין לחלוטין את המניעים והכוחות החזקים שמובילים לאפשרויות של אלימות. גם כאשר העובדות גלויות בפנינו, הרגשות והדחפים שמפעילים את האלימות יישארו לעד בסימן שאלה.

     

    "אפשרות של אלימות" צולח את מבחן הספר השני. זהו ספר חכם שכתוב היטב, ולצד הלוקאליות שלו הוא גם בעל מאפיינים אוניברסאליים. דמותו של אברהם אברהם עודנה מעניינת ומעוררת הזדהות - אך לא מוחלטת, כזאת שמנטרלת את המבט הביקורתי כלפי הגיבור. משעני הצליח לשמור על כל האפיונים החזקים של הספר הקודם, ולהוסיף נדבכים חדשים, שחלקם נשענים ומושפעים מעלילת הספר הקודם. הוא מותח חוטים בין שני הספרים ובכך שומר על תחושת ההמשכיות ההכרחית כל כך בסדרת ספרים, ועל אחת כמה וכמה בסדרת ספרים בלשית. הגיבור שלו מתפתח ומשתנה במהלך הספר, וגם במעבר מהתיק הקודם לתיק הנוכחי, והספר השני הוא, לדעתי, ההוכחה האחרונה לכך שנברא כאן גיבור ספרותי מקומי חדש.

     

    "אפשרות של אלימות - אברהם אברהם החקירה השנייה", מאת דרור משעני. הוצאת כתר.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    דרור משעני. אברהם אברהם חוזר
    צילום: אריק סולטן
    לאתר ההטבות
    מומלצים