שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    רפי תרגש אותי: תבשיל בשר מפתיע
    רפי אהרונוביץ' מתרפק על העבר ומתגעגע לימים בהם ארוחה משפחתית הייתה פשוטה. סיפור על ארוחת ערב בסגנון איטלקי עם הרבה וודקה, שרק פתחה למר בשר את התיאבון. בבית הוא מכין תבשיל בשר עשיר שישמח להשתדך לפסטה, פירה או אורז

    מכירים את השלב הזה בחיים שארוחה משפחתית בסיסית ופשוטה, מה שפעם נחשב למדורת השבט, הולכת ומסתבכת? לרוב, יש לכך סיבה פשוטה והיא שכל אחד מבני המשפחה מפתח טעמים ורצונות שונים.

     

    עוד בערוץ האוכל:

     

    עכשיו הכפילו את זה במספר הילדים, הוסיפו בני זוג וקיבלתם ארוחה בבית עם תפריט מגוון שלא יבייש אף מסעדה. וכבר נמאס לך לשמוע טענות וטרוניות ואתה אומר: "כסף אולי לא קונה אהבה", כדברי השיר, "אבל בוא נראה אם הוא יקנה לי שלווה". ואז מתחיל האאוטסורסינג (מילה מאד עדכנית) של הארוחה לגורמים חיצונים כלומר - יוצאים למסעדה.

     

    למשך תקופה מסוימת זה עבד נהדר. העיקרון הוא פשוט: אתם (הילדים) בוחרים. האחריות עליכם. הטרוניות והטענות (כמו גם  החשבון), עלי.

     

    אבל לאחרונה העניינים הסתבכו. הקטנה הפכה לטבעונית. לא, לא התרגשתי ולא, לא הלכתי לקבוצת תמיכה. תאמינו או לא אבל אני לא מאלה שנכנסים לאנשים לצלחת.

     

    אז כדי למנוע את המשא ומתן המפרך בינה לבין רשויות המסעדה, וגם כדי לא לגווע ברעב עד שיוצא עשן לבן ויש החלטה מה הטבעונית יכולה לאכול - השארתי לאחרונה את בחירת המסעדה בידיה.

     

    התוצאה שנבחרה היא מסעדת "פאפס", ברחוב הילל הזקן. מקום שיש לו גם תפריט טבעוני. יום שישי, שעת ערב מוקדמת. המקום לא היה מלא והאווירה נחמדה.

     

    התפריט הוא באוריינטציה איטלקית לכן לראשונות הזמנו ריזוטו כרובית שהיה טוב, סרדינים טריים מפולטים וכבושים, שהוגשו עם רצועות פלפל אדום קלוי והיו מעולים וכל זה לצד שרימפס על מצע אספרגוס ותפוחי אדמה.

     

    קצת מאכזב. שרימפס (צילום: רפי אהרונוביץ') (צילום: רפי אהרונוביץ')
    קצת מאכזב. שרימפס(צילום: רפי אהרונוביץ')

     

    האחרונה דווקא אכזבה. תפוחי האדמה האפויים היו טובים מאוד אבל האספרגוס מהזן הקטן, היה צלוי או חלוט למוות והשרימפס היו מהזן הקפוא. אין לי בעיה עם זה שכן רבות וטובות ממסעדותינו משתמשות בשרימפסים קפואים אבל, כאן הם היו באיכות ירודה ועם ריח בולט של הקפאה.

     

    על מנת להירגע מהשרימפס ומההמולה ליד השולחן (בכל זאת, היינו 8 אנשים), הזמנתי וודקה לוקסוסובה, למרות שחשבתי שזה מוקדם מדי להתחיל לשתות. אמנם אני וגברת לוקסוסובה לא הכרנו לפני אבל זה היה דייט ראשון מוצלח!

     

    יהיה דייט שני? בטוח יהיה (צילום: רפי אהרונוביץ') (צילום: רפי אהרונוביץ')
    יהיה דייט שני? בטוח יהיה(צילום: רפי אהרונוביץ')

     

    לעיקרית הזמנו לברק ים מפולט שהיה טוב וגם מנה של צלי בשר על פולנטה. הפולנטה היתה מעולה אבל הצלי היה יבשושי מעט והמחסור ברוטב סמיך, מהסוג שיתערבב יפה בפולנטה, היה מורגש. חוסר העיקביות במנות גרם לי לחזור ולהיפגש עם הלוקסוסובה.

     

    סך הכל לטבעוניים לא היו טענות. הפסטה והפיצה עם העגבניות והארטישוק שהם חלקו, היו מצוינות. ואני (עם מעט עזרה של גברת לוקסוסובה, שרדתי). לסיכום, רוב הסיכויים שאנחנו נחזור לפאפאס אבל בבקשה, שפרו את הצלי או לפחות קצצו אותו דק דק עם רוטב לסוג של ראגו.

     

    מקום קטן ומדליק נוסף שבו ביקרתי הוא הבוריק באור יהודה. עלי בצק דקיקים, מלית של ביצה טריה או תפוח אדמה, נזרקים לשמן רותח אבל השוס האמיתי הוא לחם אחיד חתוך לרבעים. מורחים על הלחם פלפל צ'ומה בנדיבות, ומניחים את הבוריק בפנים, מה שיוצר סנדביץ' בסטנדרט אמריקאי מבחינת הגודל.

     

     (צילום: רפי אהרונוביץ') (צילום: רפי אהרונוביץ')
    (צילום: רפי אהרונוביץ')

     

    אני מודה שאני מכיר את המקום שנים רבות אבל איכשהו הגירסה עם הלחם תמיד נראתה לי מיותרת. הפעם דווקא החלטתי לתת לזה הזדמנות נוספת ואם להיות כן - הבנתי למה הירושלמים היו אוכלים אורז בפיתה. קניתי גם קופסה מאותו אדום חריף אש וטעים ששימש אותי נאמנה גם ביום העצמאות האחרון, אבל זה כבר סיפור אחר.

     

     (צילום: רפי אהרונוביץ') (צילום: רפי אהרונוביץ')
    (צילום: רפי אהרונוביץ')

     

    אם אתם במקרה שם והחריף של הבוריק בלחם מכביד עליכם או שסתם בא לכם לסיים במתוק, אני ממליץ שתחצו את הכביש לצד השני של הרחוב, שם תגלו את עוגיות השקדים והסולת הכי טובות שאי פעם טעמתם.

     

    תבשיל בקר עסיסי

    תבשיל שילך נפלא על פולנטה או כל סוג של פסטה, קוסקוס, פירה ואורז.

     

    שימו לב: כל תבשיל ברוטב כמו לדוגמא: צלי בקר, רוטב בולונז, ממולאים וכו' - עדיף להשאיר ללילה במקרר על מנת שהבשר שבתבשיל יספוג את כל הטעמים של הרוטב והירקות. גם את התבשיל שלפניכם מומלץ להכין ולתת לו לנוח למשך לילה אחד במקרר.  

     

    המרכיבים:

    1 ק"ג בשר בקר לצלי, חתוך לקוביות קטנות של כ-1.5 ס"מ (אפשר להשתמש בנתח כתף)

    300 גרם בשר טלה, טחון גס

    4 בצלים, קצוצים לקוביות קטנות

    3 גזרים, חתוכים לקוביות קטנות

    2 ראשי סלרי, חתוכים לקוביות קטנות

    4 שיני שום, קצוצות דק

    2-3 כוסות יין לבן יבש

    2 קופסאות עגבניות מרוסקות

    3 כפות רסק עגבניות

    1 כפית סוכר

    מעט שמן זית לטיגון

    2 כוסות מרק בשר או עוף

    מלח גס לפי הטעם

    פלפל גרוס טרי

    1 כפית אורגנו יבש

     

    לגראנד פינאלה:

    200 גרם בייקון או חזה אווז מעושן, חתוך לקוביות קטנות

    1בצל סגול גדול, קצוץ דק


    צלי בקר אה-לה רפי סטייל (צילום: index open) (צילום: index open)
    צלי בקר אה-לה רפי סטייל(צילום: index open)

     

    אופן ההכנה:

    1. יום לפני: מתבלים את הבקר עם מעט מלח, פלפל ואורגנו יבש. יוצקים מעליו מעט שמן זית ומערבבים. מחממים סיר עם תחתית עבה ומטגנים בו את הבשר במשך מספר דקות, תוך כדי ערבוב.
    2. מוציאים את בשר הבקר ומניחים בכלי מכוסה בנייר כסף. מוסיפים מעט שמן לסיר ומטגנים בצל עד להזהבה. מוסיפים את השום, הגזר, הסלרי וגם את בשר הטלה הטחון. מתבלים במלח, פלפל ומה שנאר מהאורגנו היבש. מערבבים במשך כ-2 דקות ומוסיפים את בשר הבקר, העגבניות והסוכר ומערבבים.
    3. מוסיפים יין ומביאים את התבשיל לרתיחה. מנמיכים את האש ומבשלים במשך כשעתיים.
    4. בודקים כל 20 דקות את התבשיל ובמידת הצורך מוסיפים מהמרק לסירוגין. מומלץ גם לטעום מהתבשיל בשלב הזה ולשפר את התיבול.
    5. מצננים את התבשיל ושמים במקרר למשך לילה.
    6. לפני ההגשה: מחממים את התבשיל. במקביל, מחממים מחבת, ללא שמן. מטגנים את הבייקון או את נתחי חזה האווז למשך מספר דקות עד לפריכות. מכבים את האש ומוסיפים את הבצל הסגול החי. מערבבים ומפזרים את התערובת מעל מנת הצלי.

     

    בתיאבון! 

     

    לאתר של רפי אהרונוביץ' - מייסטר בשר ובעל הטור מר בשר 

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רפי אהרונוביץ'
    וודקה אהובתי
    צילום: רפי אהרונוביץ'
    צילום: רפי אהרונוביץ'
    תהיה פעם שנייה. מסעדת פאפאס
    צילום: רפי אהרונוביץ'
    מומלצים