שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שקט מממנים! סיפורו של הרועה האחרון
    קבוצת קולנוענים צעירים מנהלת בשבועות האחרונים קמפיין לגיוס המונים לצורך מימון סרט פנטזיה חדש, וזוכה לחיבוק חם מקהילת המדע הבדיוני הישראלית ששמחה לקדם יצירות מקוריות. היוצרים גייסו כבר סכום נכבד, אבל תמיד ישמחו למימון רחב יותר שישפר לדבריהם את הסרט

    בעוד שמימון ההמונים בישראל עושה את צעדיו הראשונים, אפשר כבר לסמן אותו כאמצעי חשוב וחיוני לפיתוח וקידום מיזמי תרבות שלא היו יכולים להתקיים אחרת. הפנייה לציבור הרחב דרך האינטרנט מאפשרת ליוצרים ממגוון רחב של תחומים להציג ולקדם מיזמים חברתיים ותרבותיים, ובכך נוצר קשר שיתופי המאפשר יצירה חופשית, אמיתית וקהילתית.

     

    הרועה הממומן

    הסרט "הרועה האחרון" המנהל בשבועות האחרונים קמפיין לגיוס המונים וזוכה להצלחה מסחררת, הוא דוגמה לאיך קהילת המדע הבדיוני, הנתפסת לרוב בעיני רוב הציבור והממסד התרבותי בארץ כשולית וזניחה מבחינה תרבותית ומספרית, היא בדיוק ההיפך הגמור מזה.

     

    למעשה, מדובר בציבור סקרן, מקושר, שמוכן ושמח להשקיע ביוצרים הפועלים בתוך הקהילה החמה והתומכת ומפיקים יצירות מקומיות ייחודיות ומרתקות. גם, ואולי אפילו בעיקר, כשמדובר ביוזמות עם ניחוח מוזר, אולי אפילו ביזארי-משהו, כמו "הרועה האחרון", סרט מסע ברחבי הארץ, שכולל אלמנטים פנטסטיים שמקורם, לפי היוצרים, בתורת הנסתר היהודית, עם נגיעות קומיות והומוריסטיות.  

     

     

    היוצרים שמבקשים להפיק סרט עלילתי באורך מלא ופנו לשם כך למימון המונים, זכו להיענות חסרת תקדים וקיבלו חיבוק חם ותומך ממאות תומכים נלהבים, באחד מסיפורי ההצלחה המרהיבים של שיטת "מימון ההמונים" התופסת תאוצה בארץ ופופולרית ביותר בעולם. במקור, נקבע סכום יעד של 10,000 שקל, אך בתוך זמן קצר גוייס סכום הגדול כמעט פי 3 מהסכום המקורי - למעלה מ-30 אלף שקל. ההערכה היא כי סכום זה ימשיך לעלות, עד לסיום הגיוס שנקבע ל-4 במאי, כאשר הכספים שנאספו ישמשו להפקת הסרט המקורי.

     

    שלב האודישנים. משמאל לימין: קרן לין (ע. צלם), ליאור שמש (מפיק), גיא בוסקו (תסריטאי), דניאל דר (במאי), רותם ברוכין (ע. במאי) ואורי ליפשיץ (שחקן) (צילום: שי שחם) (צילום: שי שחם)
    שלב האודישנים. משמאל לימין: קרן לין (ע. צלם), ליאור שמש (מפיק), גיא בוסקו (תסריטאי), דניאל דר (במאי), רותם ברוכין (ע. במאי) ואורי ליפשיץ (שחקן)(צילום: שי שחם)

     

    מתוך הקהילה, בשביל הקהילה

    "כיוון שהצורך היצירתי שלנו בא ממקום של לקדם את הקהילה, ולקדם יצירה בתחומי הקהילה, היה לנו מאוד הגיוני וטבעי שגם המימון יבוא בצורה כזו", מסביר אורי ליפשיץ, ממובלי קבוצת Evil sun productions, העומדת מאחורי היוזמה. "אנחנו קבוצה של יוצרים שצמחו מתוך קהילת המדע הבדיוני והפנטסיה הישראלית, שיש בה אלפי אנשים. אנחנו יוצרים כבר קרוב לעשר שנים, בין אם הצגות בימתיות, מחזות זמר או סרטים מקוריים בפסטיבלים של מדע בדיוני ופנטסיה בארץ. הכול בהתנדבות, מתוך הקהילה ולמען הקהילה. אנחנו לא מחפשים רווח, ואנחנו רוצים שהתורמים ידעו שהם חלק ממה שאנחנו עושים. עם הסרט הזה אנחנו גם מקווים להתרחב מחוץ לקהילה ולקדם את תחום הפנטסיה בארץ גם לקהל הרחב. להוכיח שיש מקום לז'אנר הזה ושכל אחד יכול ליהנות ממנו".

     

    ליפשיץ מספר כי הרעיון לפנות למימון המונים נבע, בין היתר, בעקבות הצלחת קמפיינים קודמים, כשאחד המוצלחים שבהם היה הקמפיין למימון ספר המשך לספרה של ורד טוכטרמן, "דם כחול", שהצליח לגייס את הסכום הדרוש ואפשר לספר החדש לצאת לאור. במקביל, הם התבססו על הצלחה קודמת של הצוות, עם הפקתם הקודמת "משחקי קרוסאובר" שזכתה לתגובות חמות הן מתוך קהילת המד"ב אך גם מחוצה לה.

     

     

    זלזול בז'אנר

    "בהפקות קודמות קיבלנו תמיכה תקציבית מהאגודה ישראלית למדע בדיוני ופנטסיה. "משחקי קרוסאובר" היה הסרט הגדול הראשון שלנו, והיו לנו הוצאות רבות שחרגו מהתקציב שהוקצה על ידי האגודה ויצאו מכיסנו", אומר ליפשיץ. "כשהחלטנו לפנות למקורות מימון נוספים הסתכלנו קצת על כל מיני קרנות לעידוד יצירה ישראלית קולנועית, אבל מהר מאוד הבנו שהסיכוי לקבל מלגה או מענק מהן הוא אפסי. אין הרבה תמיכה בארץ ליצירה עצמאית ויש לגופים רשמיים נטייה קצת לזלזל בז'אנרים שאנחנו מתעסקים בהם".

     

    זה משהו שמאפיין את ישראל?

    "לא בהכרח, זה לא משהו שיחודי לארץ, זה ככה בכל העולם. אם לוקחים למשל כדוגמה את פרסי האמי בארה"ב, נדיר מאוד למצוא שחקן, שחקנית או סדרת מד"ב או פנטסיה מועמדים לפרס, למרות שיש שם כאלה ברמה גבוהה וטובה לפחות כמו בסדרות דרמה. בכל מקרה לקבל מימון מהקרנות האלה זה תהליך שלוקח הרבה מאוד זמן, ואנחנו רוצים לקדם את הפרויקט שלנו במעגלים קצרים. הקמפיין שלנו רץ עכשיו ואנחנו מתכננים להקרין את הסרט בבכורה עוד חמישה חודשים, בפסטיבל אייקון. לא היינו מספיקים להגיש מועמדות ולקבל כסף, אבל בהחלט יכול להיות שננסה בעתיד".

     

    גיבורי על חוגגים את ליל הסדר. שילוב בין מד"ב לישראליות, בתוספת מנות גדושות של הומור גיקים (צילום: אייל שפירא) (צילום: אייל שפירא)
    גיבורי על חוגגים את ליל הסדר. שילוב בין מד"ב לישראליות, בתוספת מנות גדושות של הומור גיקים(צילום: אייל שפירא)

     

    הופתעתם ממידת ההיענות של הגולשים?

    "כן ולא. זו פעם ראשונה שאנחנו מנסים משהו כזה ולפני שהעלנו את הקמפיין היו לנו הרבה חששות, אולי אף אחד לא ירצה לתרום מראש, אולי זה לא יצליח, לא היתה לנו שום דרך איך להעריך את התגובה שתהיה לאנשים. מצד שני כן היתה לנו ציפיה להצלחה כלשהי כי ידענו שלפחות בתוך קהילת המד"ב והפנטסיה מכירים היטב את הרמה הגבוהה של האיכות של היצירות שלנו וירצו לתמוך ביצירה נוספת, בטח כזו שיכולה לקדם את הז'אנר לקהל רחב יותר. אז אפשר לומר שכשהקמפיין המריא לא הופתענו שתומכים בנו אבל בהחלט לא ציפינו שנעבור את היעד הראשוני של עשרת אלפים שקל תוך פחות מ-48 שעות".

     

    מדוע אתה חושב שהייתה היענות כל כך גדולה?

    "להיענות יש כמה סיבות עיקריות לדעתי, הראשונה היא הצלחות העבר שלנו, המון אנשים שצפו בהצגות או בסרט הקודם שעשינו ונהננו כל כך שהם אמרו לעצמם "אנחנו רוצים מאוד לראות עוד מהחבר'ה האלה". הסיבה השניה היא הרצון להיות חלק מהפקה כזו, כשאתה תורם אתה מרגיש שאתה מקדם את הז'אנר ואת היצירה וזה בא מתוך איזשהי תחושת שליחות, אותה תחושת שליחות שיש לנו כיוצרים, ואתה בא אחר כך וצופה בסרט ואומר "אני עזרתי לזה לקרות". יש רצון גדול של הרבה אנשים לראות את הז'אנרים האלה מצליחים בארץ, היצירה מהסוג הזה כמעט ולא קיימת פה".

     

    מגניב לתרום ולקבל תמורה

    לדברי ליפשיץ "המקסימום שיש (וגם זה מעט) זה סרטי "אימה", שזה לפעמים תת קטגוריה של "פנטסיה", אבל זה שונה מאוד ממה שאנחנו מנסים לעשות. והסיבה השלישית היא התמורות שאנחנו מציעים בקמפיין. מעבר לתחושת ההשתתפות הכללית, התמורות מאפשרות במקרים מסוימים להיות ממש חלק מהסרט, בנוסף לכרטיסים, DVDים ושאר מרצ'נדייז. זה מגניב לתרום ולקבל דברים כאלה".

     

    התמורות שמקבלים התורמים הן חלק בלתי-נפרד מכל קמפיין למימון המונים. מדובר בתשורה שמקבלים התורמים, עבור השקעתם במיזם. לעתים מדובר בתמורות בעלות ערך כלכלי, אך התמורות הנחשבות יותר הן אלו שנושאות ערך רגשי, תרבותי וחברתי, המקשר את התורם למיזם אותו מימן. לכן, יש לתמורות ולגיבוש המדרג שלהן תפקיד מכריע בהשגת היענות ציבורית ובגיוס הכספים.

     

    ממן את הסרט, קבל פסלון מבצק סוכר

    "חלק נרחב של התמורות הן די נפוצות בקמפיין מימון של סרטים, בארה"ב בעיקר. קיקסטארטר הוא האתר המוביל בתחום. חקרנו את נושא המימון לעומק, קראנו וראינו מה עשו בקמפיינים דומים לשלנו, שאבנו רעיונות מכמה מקורות שונים, ישבנו הרבה וחשבנו מה יכול להשתלב טוב עם מה שאנחנו מנסים לעשות, וגם מה יהיה הגיוני כלכלית", מספר ליפשיץ. "יש סוג של טרייד אוף בין לתמחר תמורה גבוה יותר, ככה שתרוויח יותר אבל סביר שפחות אנשים יקחו אותה, ללתמחר נמוך מדי ואז אולי הרבה אנשים תורמים אבל אתה מרוויח פחות על כל תרומה. בסופו של דבר גם בגלל שאנחנו באים מתוך סוג של שליחות בשביל הקהילה יצא שתמחרנו יחסית נמוך, אבל זה יצא די משתלם".

     

    הצוות בפעולה (צילום: אביאל טוכטרמן) (צילום: אביאל טוכטרמן)
    הצוות בפעולה(צילום: אביאל טוכטרמן)

     

    אבל לאחר שהשגתם את יעד הגיוס הראשוני, הוספתם תמורות חדשות, קצת פחות שגרתיות.

    "נכון, זה קרה ממש עכשיו. התמורות החדשות והלא שגרתיות מורכבות ברובן מורכבות מהיכולות והכישורים המיוחדים של האנשים שמעורבים בסרט: למשל עוזרת הבמאי שלנו היא גם מפסלת בבצק סוכר, אז הצענו פסלוני דמויות שהיא מכינה. כמו כן, סדנאות אימפרוביזציה וסדנת עריכה".

     

    בחרתם גם לאפשר לתורמים ולחברות מסחריות לתת את שמותיהם וסימני המסחר שלהם לדמויות וללוקיישנים בסרט. האם זה לא מגביל לדעתך את חופש היצירה?

    "התמורות הללו נעשות בתאום עם הבמאי והתסריטאי באופן שבאמת יוכל להשתלב בטבעיות בסרט. שמות של דמויות זו ממש לא בעיה בגלל שהסרט כן מתרחש בארץ ישראל של ימינו אז שמות של אנשים מפה רק הופך את הנוף הבדיוני ליותר אמין. לגבי פרסום עסקי, יצאנו מתוך הנחה שמי שיפנה אלינו יהיה מישהו שיש לו אינטרס לקדם משהו שפונה לקהל מעריצי המד"ב והפנטסיה (וכך היה), ועסקים מהסוג הזה קל מאוד לשלב בתוך סרט פנטסיה שהגיבור הראשי שלו הוא חובב מד"ב ופנטזיה".

     

    חציתם כבר את קו ה-300% והגיוס ממשיך ביתר שאת. מה תעשו עם הכסף ה"עודף"?

    "זה מצחיק לקרוא לזה "כסף עודף". אני בטוח שכל מי שהתעסק אי פעם עם עשיית סרטים, או גם מי שסתם מכיר קצת באופן שטחי את התחום, יוכל להגיד שאי אפשר לעשות סרט כזה בפחות מ-200 אלף ש"ח, או איזה סכום כזה מפוצץ. כולנו עושים את הסרט בהתנדבות, אז אין פה עניין של משכורות, אבל רק הוצאות הדלק על סרט מסע ברחבי הארץ הן פחות או יותר כל מה שאספנו עד עכשיו. רק שכירת מצלמה, בלי אפילו כל הציוד הנלווה, ציוד סאונד, תאורה וכו', ל-20 ימי צילום של הסרט הם כל התקציב שיש לנו עד עכשיו. ואפשר להגיד אותו דבר על תלבושות, ארט, תשלום עבור היתרי צילום, ביטוח וכדומה".

     

    "חשוב גם לזכור שהסכום שאספנו הוא לא הסכום נטו שיש לנו לעבוד איתו על הסרט. צריך להוריד את העמלות של מימונה ושל חברות האשראי, ואת כל העלויות של הפקת התמורות ואספקתן לתורמים. עם כל זאת, אנחנו רגילים לעבוד עם תקציב זעום. אנחנו מאלתרים, לווים ציוד מחברים, משתמשים בציוד שאנחנו קונים לעצמנו מהכסף הפרטי, תופרים תלבושות במקום לקנות אותן מוכנות ומוצאים פתרונות יצירתיים בכל מקום שאפשר. אז בסופו של דבר, כל שקל נוסף שאנחנו משיגים משפר את הסרט באופן כזה או אחר, בין אם בציוד קצת יותר טוב, איכות, סצנות מגניבות יותר, ובסופו של דבר לתורמים ולצופים תהיה חוויה טובה יותר".

     

    האם יש לכם פרויקטים נוספים בקנה?

    "הפרויקט "הרועה האחרון" נבחר מבין מספר רעיונות שהעלינו, שחלקם בהחלט יהיו פרויקטים עתידיים שאנחנו מתכננים לעשות. כרגע כל תשומת הלב שלנו מופנית להפקה של "הרועה האחרון" ולכן עדיין מוקדם לדבר על פרוייקטים עתידיים. אחרי סיום העבודה על "הרועה האחרון" ניגש לפרוייקט הבא, וכמובן נפרסם עליו פרטים בהתאם".

     

    לחצו כאן למידע נוסף, רשימת התמורות ולצורך השקעה בפרויקט.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אייל שפירא
    על הסט. תמיכת הקהילה הדהימה אפילו את היזמים
    צילום: אייל שפירא
    מומלצים