שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    ים של דמעות: לירונה מתה, הקרב על החוף נמשך

    לירונה ארד, ילדת טבע שיזמה את המאבק להצלת חוף נחשולים מפני בניית כפר נופש בצמוד אליו, נפטרה ממחלת הסרטן בדצמבר האחרון. רגע לפני שתתקבל ההכרעה על גורל התוכנית - הורים וחברים מספרים על הלחצים שהופעלו עליה ועל המחיר האישי ששילמה. אביה: "היא הותירה חותם, אבל היה לכך מחיר"

    לפני כשנתיים וחצי, בדרכה אל חוף נחשולים, גילתה לירונה ארד ז"ל שלט המבשר כי בעורפו ובצמוד אליו יוקם כפר נופש בן מאות יחידות. מתוך ידיעה ברורה כי הדבר ישנה באופן בלתי הפיך את פניו של האזור הבתולי והפתוח, היא החליטה לצאת למאבק למניעת הבנייה במקום - מאבק שהפך לאחרון בחייה.

     

    עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק של ynet

     

    לירונה הצליחה לנצח במערכה הראשונה על החוף עם ביטול התוכנית בקיץ שעבר, אך מובילי הפרויקט ערערו על ההחלטה. ההכרעה אמורה להתקבל בקרוב אך לירונה, שנפטרה בדצמבר ממחלת הסרטן, כבר לא תזכה לדעת האם המחיר האישי הכבד ששילמה אכן שינה את גורלו של המקום.

     

    צלם: אסי כהן, יוסי יעקב, סטילס: גליה פלד, עריכה: תמר אברהם, ענת טייכר וגלי כץ

    צלם: אסי כהן, יוסי יעקב, סטילס: גליה פלד, עריכה: תמר אברהם, ענת טייכר וגלי כץ

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    סיפורה של לירונה ארד - צפו בכתבת הווידאו

     

    "המאבק הציבורי גזל אנרגיות"

    לירונה התגוררה במושב עופר, מרחק 5 דקות נסיעה מחוף נחשולים שהיה לביתה השני. משפחתה וחבריה מתארים ילדת טבע שאהבה את הגשם ואת הים, מוקפת אינספור חברים ובעלת יכולת מנהיגות. בהכשרתה היא היתה מטפלת הומאופתית, אך בתקופת המאבק הקדישה לו את כל עתותיה.

     

    מאבקה נגד תוכנית כפר הנופש החל בקיץ 2011, כשעשתה את דרכה אל החוף וראתה שלט המבשר על הפקדת תוכנית להקמת כפר נופש עם 500 יחידות בשטח שמאחורי החוף, באזור המאכלס בריכות דגים ועשרות מיני ציפורים. כששבה לביתה הקימה קבוצת מחאה בפייסבוק בשם "מצילים את חוף נחשולים", שכפי שדיווחנו פה - הפכה ליריית הפתיחה במלחמתה. 

     

    לירונה קוראת לפעולה

     

    בשלב הבא יזמה הקמת מאהל מחאה על החוף, אותו פקדו אלפי אנשים שחתמו על התנגדויות לתוכנית. בעקבות זאת מונתה חוקרת שהמליצה לבטל את התוכנית - המלצה שהתקבלה על ידי הוועדה המחוזית חיפה באוגוסט 2012. 

     

    אבל מדובר היה בניצחון זמני בלבד. המדינה לא ויתרה, ובאמצעות מינהל מקרקעי ישראל - שהשטח נמצא בבעלותו ושיזם את התוכנית, משרד התיירות - שמקדם אותה כעת, ומשרד השיכון, ערערה על ההחלטה בפני ועדת הערר של המועצה הארצית. כעת התוכנית תלויה ועומדת בהמתנה להכרעת הוועדה.

     

    לירונה על רקע המאהל. זכתה לניצחון זמני (צילום: גליה פלד) (צילום: גליה פלד)
    לירונה על רקע המאהל. זכתה לניצחון זמני

     

    "מחיר כבד"

    תוך כדי המאבק גילתה לירונה כי מחלת הסרטן, שממנה החלימה כשנתיים קודם לכן, שבה ותקפה אותה. לירונה המשיכה להילחם בשתי החזיתות במקביל, כאשר בודדים מבין האלפים שנסחפו בעקבותיה ידעו על הקרב הנוסף אותו ניהלה על חייה. קרוביה מעידים שזה לא היה פשוט: כמי שזוהתה למעשה עם המאבק, הסובבים אותה מעידים כי לירונה היתה נתונה ללחצים כבדים.

     

    "ידענו שצריך הרבה אנרגיות על מנת להתמודד עם זה, אבל לירונה אמרה לי שהיא רוצה לתת עדיפות למאבק הציבורי ולנהל את המאבק האישי שלה במקביל", מספר בכאב אביה, משה. "זו אמירה כבדה, אבל אין לי ספק שהמאבק הציבורי גזל מכמות האנרגיות שיכלה להשקיע במאבקה האישי. היא הותירה חותם, אבל היה לכך מחיר". 

     

    "היא התבטאה בנושא בסמוך למועד שעזבה אותנו ואמרה לי: 'אבא, כנראה שצדקת, לא יכולתי לעשות את שני הדברים יחד'", מוסיף משה בשקט. "אנחנו כיבדנו את רצונה, אבל המחיר היה כבד. כולנו היינו אופטימיים, האמנו שנסתדר, אבל כשמסתכלים מהצד מבינים שאחד בא על חשבון השני".

     

    האב משה, איש כוחות הביטחון, והאם מירה, פסיכולוגית במקצועה, מעידים בכאב כי נחשפו למלוא פועלה והשפעתה של לירונה בנושא החוף רק בזמן השבעה, עת פגשו באינספור חבריה משלל המעגלים בחייה. "זו היתה לירונה, עם הרצון לשוויוניות, צדק ואהבה לטבע על חשבון האגואיסטיות שלה", הוא מספר.

     

    לירונה בחוף נחשולים. הותירה חותם ()
    לירונה בחוף נחשולים. הותירה חותם

     

    ילדת טבע שאהבה את הים

    כל מכריה של לירונה מעידים שהיא התאפיינה באהבה אינסופית לטבע. "לירונה הייתה ילדת טבע שאהבה לטייל, לחוות ולצלם", מספרת אחותה הצעירה, עדי. "היא התפעלה מכל שקיעה וקשת בשמיים, מחופים, מנופים ומפלאי הבריאה. היא לא לקחה דברים כאלה כמובן מאליו, כמו מרבית בני האדם.

     

    "אותו קיץ, בו הקימה את המאהל, היה הקיץ של המחאה החברתית", מוסיפה עדי. "היא הייתה מאושרת שהעם קם, מחליט ועושה. כשהיא פגשה באותו שלט, היא הרגישה כנראה שלא תהיה לבד והחליטה לקחת את זה על עצמה, מבלי שידעה עד כמה היא תנהיג בצורה כל כך סוחפת ומרשימה.

     

    "מהראייה שלי, כאחות הקטנה, לירונה תמיד הייתה מנהיגה, מובילה וסוחפת, מוקפת וממגנטת, כבר מילדות. היתה לה יכולת הקשבה ודברים נכונים להשמיע. היא הייתה אופטימית, אוהבת אדם וטבע, אינטילגנטית ומלאת ידע. כשהיא פעלה, היא פעלה מכל הלב ולעומק. וכך עשתה בפרוייקט הגדול הזה והאחרון לפני לכתה".

     

    שירה בר, אחת מחברותיה הקרובות של לירונה, הכירה אותה בשנות ה-20 לחייהן, כששתיהן התגוררו באזור ירושלים. "היא היתה מחוברת מאוד חזק לים", מספרת שירה. "זה היה המקום שבו אפשר לבוא ולצאת מדעתך בשלווה, לשבת ולהירגע. זה מה שחיבר אותה לדעתי למאבק, לצד הרצון לעשות משהו משמעותי והחלטה שלא לשתוק בזמן שלוקחים ממך משהו רק בשביל הרווח".

     

    לירונה. אהבה את הטבע ואת הים ()
    לירונה. אהבה את הטבע ואת הים

     

    קשה לנצח את המערכת

    קרוביה של לירונה מספרים כי בין הלחצים האדירים שהופעלו עליה, היה גם צו אישי נגדה לסילוק המאהל (שבוטל על ידי בג"ץ) ואף תלונה במשטרה בתואנה כי הסיטה לכאורה את השלט שהודיע על תוכנית הבנייה אל החוף עצמו במטרה ליצור מצג לפיו מדובר בבנייה על החוף עצמו - דבר שהפעילים מכחישים בתוקף.

     

    עצרת מחאה בחוף בהשתתפות שי אביבי, דן חמיצר ודב חנין

     

    "מצאנו את עצמנו מתמודדים עם האשמות בגניבת השלט וששמנו אותו במקום לא נכון כדי ליצור מצג שווא של בנייה על החוף, אך אף אחד לא נגע בשלט הזה", מספר שי אגמון, צפר ויועץ סביבתי שהיה שותף למאבק. "לירונה הקדישה לזה ימים ולילות. היא לא הכתירה את עצמה כמנהיגה - אבל עשתה בפועל, חיוך אחד שלה והיינו מתייצבים".

     

    יעל אורנן, חברת עמותת כחול וירוק הפעילה לשימור חופי הכרמל, מספרת כי "היא ספגה התקפות באופן אישי והיו שלבים שהיא היתה גמורה. אתה מרגיש שזה מטפס עליך ולא מצליח לעשות שום דבר אחר. זו אש מאכלת, מולך ניצבים אנשים שזה התפקיד שלהם ובגלל זה קשה לנצח את המערכת. זו הבעיה, ההתייחסות הזו למי שהוא סביבתי בזלזול ובבוז, כמשהו מפריע, במקום להגיד לאנשים כאלה: 'תודה שאתם מוכנים לפעול'".

     

    מאבק שסחב אלפים (צילום: אמיר קידר ) (צילום: אמיר קידר )
    מאבק שסחב אלפים(צילום: אמיר קידר )

      

    גם לאחר מותה של לירונה, נדהמו חבריה לגלות שהיא ממשיכה להיות במוקד תשומת הלב: באפריל האחרון נערך במועצה הארצית דיון בערר, שהפך לקשה וטעון כשהם הופתעו לראות את תמונתה מופיעה בכתב הערר שהגישו מוסדות המדינה נגד ביטול התוכנית.

     

    "הקרינו תמונות של לירונה וציטוטים שקשורים לזה שהשלט נגנב מול החברים שלה, שאיבדו אותה במפתיע", מספר אגמון. "לכל אורך הדרך היו הכפשות, אמרו שאנחנו מרמים והזויים, גם בדיון האחרון". במהלך הדיון הקריאו הפעילים בקול חנוק מכתב נוגע ללב של המשפחה, בבקשה לכבד את בקשתה האחרונה ואת ההחלטה לבטל את התוכנית.

     

    "הפעילו כל אמצעי הצקה אפשרי"

    רצועת החוף דור-נחשולים-הבונים כבר הפילה בקסמה אנשים רבים. השטח עליו מתוכנן כפר הנופש היה שייך בעבר לקיבוץ נחשולים והועבר לידי המדינה במסגרת הסדר חובות של הקיבוץ. משרד התיירות טוען מצידו, כי מדובר באתר מוזנח המכיל בריכות דגים נטושות - אולם היועץ הסביבתי והצפר אגמון, שחקר את הנושא והדריך קבוצות רבות של מטיילים באזור, שולל זאת על הסף.

     

    אגמון מסביר כי מדובר באתר חשוב במישור החוף עבור הציפורים הנודדות דרך ישראל. בסקירה שערך במקום נספרו, לדבריו, 292 מיני ציפורים, בהם גם מינים פחות שגרתיים כמו להקות פלמינגו. "מבחינה היסטורית, האזור הזה נראה כך כבר אלפי שנים", הוא מעיד. "הברכות הללו היו ביצה נמוכה שמנקזת אליה מי נחלים וגשמים בדרכם אל הים. אם התוכנית תצא לפועל - היא תגזול מחצי מיליון הציפורים שנודדות דרך ישראל, את הנקודה הכי חשובה לאורך החוף".

     

    פלמינגו - אחד מדיירי בריכות הדגים בנחשולים (צילום: שי אגמון) (צילום: שי אגמון)
    פלמינגו - אחד מדיירי בריכות הדגים בנחשולים(צילום: שי אגמון)

     

    אורנן מעמותת כחול ירוק, מתריעה מפני השפעות נוספות, כמו תוספת משמעותית של מאות אנשים בשטח וחשש פן לא תהיה אפשרות למי שאינו מתארח בכפר הנופש לפקוד את החוף. היא מוסיפה, כי בעקבות פניתה של לירונה הם גילו שלמעשה, כל רצועת החוף עתידה לשנות את פניה, בשל עוד תוכנית להקמת מספר כפרי נופש באזור עם אלפי יחידות. 

     

    "הבנו שרצועה שלמה מאוימת והתחלנו לעבוד יחדיו במשך שנה, כשלפתע היא סיפרה לי יום אחד שהמחלה חזרה", מספרת אורנן. "לא ידעתי שהיא היתה חולה קודם, היא היתה כל כולה בתוך המאבק. היתה בה אש בוערת שהצליחה ועדין מצליחה לסחוף ולהניע אנשים, בשקט ובחיוך. הרוח שלה עדין מרחפת מעל המאבק".

     

    שותפה נוספת למאבק היא רוני רק, מדריכת טיולים במקצועה, ששכלה את בנה ניר ז"ל בחוף זה בתאונת צלילה. הטרגדיה קשרה את גורל משפחתה במקום, כפי שהיא מעידה. "אנחנו מרגישים שאנחנו חייבים להמשיך את הדרך, שאם ניר היה בחיים - הוא היה הולך בה בכל הכוח", היא משתפת. 

     

    בן נוסף של רוני, עומר, מהפעילים הבולטים במאבק, מספר על הלחצים האדירים שעמם נאלץ להתמודד עם חבריו: "לירונה הרגישה שיש לה אחריות לגבי מה שקורה, אך כבר לא היתה לה שליטה, היא היתה אדם אחד מבין רבים. האשימו אותה בדברים, ועשו כל מה שאפשר כדי להוציא אותנו מריכוז. הפעילו כל אמצעי הצקה אפשרי. זה דבר שתמיד חוזר על עצמו". 

     

    שטח בריכות הדגים עליהם מתוכנן כפר הנופש (צילום: דן חמיצר) (צילום: דן חמיצר)
    שטח בריכות הדגים עליהם מתוכנן כפר הנופש(צילום: דן חמיצר)
     

     

    המאבק ממשיך

    מי שמנהל כיום את המאבק הם חברי הפורום להצלת חוף נחשולים והפורום הישראלי לשמירה על החופים, פעילים שהתאגדו סביב איומי הפיתוח הרבים באזור. כעת הם ממתינים להכרעה בערעור, אך בינתיים צצה הפתעה מטרידה מכיוון חדש - עו"ד רונית לירן הגישה בשם הפורום לשמירה על החופים דרישה למועצה הארצית לבטל את ההרכב הנוכחי של הוועדה, בטענה כי אחד מחבריה, פנחס כהנא, מצוי בניגוד עניינים.

     

    כהנא מכהן במועצה כנציג קק"ל, שבבעלותה חלק מהקרקע המיועדת לפיתוח כפר הנופש. אם לא די בכך, טוענת לירן כי "כשבוחנים את מערכת היחסים בין קק"ל למינהל אפשר להגיע למסקנה שחד הם - המינהל מנהל את קרקעות קק"ל ולקק"ל יש נציגים במועצת מקרקעי ישראל, שקובעת את המדיניות של המינהל. אני טוענת שהסימביוזה הזו הופכת את קק"ל לבעל אינטרס בתוכנית, ובנסיבות הקיימות נוצר מצב שאפשר לכנות אותו בניגוד עניינים מוסדי".

     

    לפני כחודש, ביום הולדתה ה-35, נחנך לזכרה של לירונה מצפור בזכרון יעקב, ביוזמת ראש המועצה שביקש להנציח את פועלה. מהמקום ניתן להשקיף אל כל רצועת החוף אותה ביקשה להציל מפיתוח ולשמור עליה פתוחה למען צפרים וחובבי טבע אחרים כמותה. "מה שכואב בכל הסיפור שזה לא סוף פסוק", אומר אביה, משה. "היה ניצחון זמני, אך לא בטוח שהוא יישאר לאורך זמן עם הערנות הציבורית שקיימת כרגע. יש כוחות גדולים שפועלים לשינויים ולפשרות".

     

    המצפור לזכרה של לירונה. נחנך ביום הולדתה ה-35 (צילום: באדיבות הפורום הישראלי לשמירה על החופים) ()
    המצפור לזכרה של לירונה. נחנך ביום הולדתה ה-35 (צילום: באדיבות הפורום הישראלי לשמירה על החופים)

     

    תגובות

    ממינהל מקרקעי ישראל נמסר: "תחום קידום התיירות שהיה עד לאחרונה בתחום הרשות הועבר למשרד התיירות. לבקשתו, רשות מקרקעי ישראל הצטרפה לערר. העמדה שהוצגה היא שיש מקום לקדם את כפר הנופש נחשולים בהתאם לתכניות מתאר שאושרו. לבקשת המשרד הממשלתי, רשות מקרקעי ישראל הקצתה את הקרקע והיא תומכת בו מבחינה תכנונית".

     

    ממשרד התיירות נמסר: "הפרויקט בנחשולים אינו חוף. התכנית ממוקמת במרחק העולה על 300 מטרים מקו המים, דהיינו מעבר לתחום "הסביבה החופית" ולכן אינה פוגעת בחוף הים. יתר על כן - התכנית אמורה להסדיר את הגישה לחוף, להציע חניה ציבורית כך שהציבור יוכל ליהנות מגישה קלה ונוחה לחוף הים.

     

    "השטח המוצג בתכנית איננו שטח טבעי כבר במצבו היום. מדובר באזור ששימש בעבר בריכות דגים שיובשו ובחלקו אגני חמצון. כלומר, ללא ערכי טבע מובהקים. השטח האמור מוגדר בתמ"מ 6 (תכנית המתאר של מחוז חיפה) כשטח כפרי לפיתוח, כך שנקודת המוצא של שמירה על השטח כשטח פתוח אינה רלוונטית, ויש להניח כי השטח לא יישאר במתכונתו הנוכחית.

     

    "הגדרת השטח כמיועד לפיתוח בתמ"מ 6 התקבלה לאחר בחינת מכלול הצרכים והאיזונים מתוך הבנה והסכמה לגבי האינטרסים השונים באזור ובכללם האינטרסים הסביבתיים והאינטרסים התיירותיים... המשרד סבור כי הקמת כפר הנופש בסביבה ייחודית זו תתרום להגדלת אמצעי האכסון באזור ותרחיב את גיוונו על ידי מיקומו בסמיכות לחוף. בהתאם לכך, תיירים ונופשים ישראלים יוכלו ליהנות מכפרי נופש איכותיים בארץ, לטובת הכלכלה הישראלית". 

     

    מדוברות קק"ל נמסר: "לקק"ל לא ידוע על ניגוד עניינים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים