שתף קטע נבחר

ליסבון וואייז': לגלות את עירם של מגלי הארצות

הבירה הכי מערבית באירופה שוכנת לחופי האוקיינוס האטלנטי, חיה את עברה כאימפריה ימית ומקדשת את ואסקו דה גמה וחבריו. ים של אפשרויות לטיול בליסבון, ועכשיו גם בטיסה ישירה

היא אמנם נמצאת בשוליים של אירופה, אבל בהחלט לא שולית. בסוף היבשת שמאלה תמצאו את ליסבון - בירת פורטוגל.

 

העיר הגדולה במדינה שוכנת בסמוך לים האטלנטי, ומה שמפריד בינה ובין ניו יורק ויבשת אמריקה הם רק כ-5,000 ק"מ.

 

עוד טיולים בבירות אירופיות בערוץ התיירות:

 

2.5 מיליון תושבים חיים בליסבון (שדה נעים בפיניקית), שקיבלה את שמה לפני כמה אלפי שנים, עת הפיניקים כבשוה כשהגיעו מהים וראו מה טובה היא האדמה וכמה היא פורייה. ואם בשמות עסקינן, המילה "פורטוגל" היא שילוב של שם העיר פורטו (נמל) במדינה, ו"קַלֵה" ביוונית שפירושו יפה, ומכאן "הנמל היפה".

הים העניק לפורטוגל את כוחה במאה ה-15. מרינה בליסבון (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
הים העניק לפורטוגל את כוחה במאה ה-15. מרינה בליסבון(צילום: זיו ריינשטיין)

 

תור הזהב הפורטוגלי

מדינה ששמה נקשר בנמל חייבת, כמובן, גישה לים וגם רוב עיסוקה היה כך במשך מאות בשנים. שנותיה של פורטוגל כמעצמה ימית, במאות ה-16-15, מונצחות לא רק בספרי ההיסטוריה שלה אלא מקבלות ביטוי בולט לאן שלא תכתתו רגליכם בליסבון.

 

כך, למשל, פסלים של ימאים, שאפיינו את האימפריה האירופית של סוף ימי הביניים, מעטרים את רחובותיה של העיר, מרכזי קניות קרויים על שמם של מגלי ארצות ואפילו ספינות מפרש עתיקות ניצבות כקישוט בקודקודם של עמודי חשמל בשדרות.

 

ההנצחה ל"תור הזהב הפורטוגלי" באה לידי ביטוי ב"אנדרטת התגליות" (Padrão dos Descobrimentos), שהיא גם אחד המונומנטים היפים ביותר שמנציחים את יורדי הים הפורטוגלים. האנדרטה הוקמה לרגל 500 שנה למותו (1960-1460) של אנריקה הספן (הנסיך הנרי), שהיה אחראי על תחילת מסעות הגילוי האירופים בעולם.

 

עושים כבוד לספנים הפורטוגלים. אנדרטת התגליות (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
עושים כבוד לספנים הפורטוגלים. אנדרטת התגליות(צילום: זיו ריינשטיין)

 

למרגלות המונומנט הגבוה הפונה לים, מרוצפת שושנת רוחות של מפת העולם והמקומות שאליהם שטו הספינותי הפורטוגליות, שעגנו כמעט בכל מקום כמעט בעולם - מאפריקה דרך המזרח הרחוק וכלה, כמובן, בדרום אמריקה.

 

מספר דקות מהאנדרטה עומד לו מגדל בלם (Torre de Belém), שנבנה בהוראת עמנואל ה-1 בשנת 1515, ומטרתו הגנה על העיר. 35 מטרים גובהו, ושימש כמגן על נהר הטאז'ו (Tejo), החוצה את ליסבון ממזרח למערב, כמו גם כשער הכניסה לעיר. המגדל המרשים נמצא ברשימת אתרי המורשת של אונסק"ו, ביחד עם מנזר ג'ירונימוס שבמתחם הנהר.

 

שימש להגנה על העיר וגם שער הכניסה אליה. מגדל בלם (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
שימש להגנה על העיר וגם שער הכניסה אליה. מגדל בלם(צילום: זיו ריינשטיין)

 

הסלב הפורטוגלי העולמי

מנזר ג'ירונימוס (מנזר ההיירונימיטים - Mosteiro dos Jerónimos) הוא האתר המבוקר ביותר בליסבון. התור בכניסה אליו ארוך כצריח של מנזר ומיועד בעיקר לאירופים סבלניים. המנזר עצמו מוקדש לנזירי מסדר סנט ג'רום, ונבנה כבר ב-1459 על-ידי אותו אנריקה הספן. 

 

בתוך המנזר נמצאת כנסיית סנטה מריה המרהיבה מהמאה ה-16 (כניסה ללא תור), המעוטרת באלפי פריטים ארכיטקטוניים מוקפדים כפי שהאירופים יודעים לבנות, אך הפעם בסגנון פורטוגלי המכונה "מנואליני" - סגנון עיצובי גותי - שקרם עור וגידים בימי המלך עמנואל ה-1.

 

בתוך הכנסייה קבור ואסקו דה-גמה - כנראה הדמות המפורסמת ביותר והכי מזוהה עם פורטוגל. מגלה הארצות של סוף ימי הביניים היה האיש הראשון שהגיע מאירופה ליבשת הודו דרך הים ובכך ביסס נתיב סחר ימי בין היבשות.

 

כולם רוצים להיכנס לראות את הפלא הארכיטקטוני. מנזר ג'רונימוס  (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
כולם רוצים להיכנס לראות את הפלא הארכיטקטוני. מנזר ג'רונימוס (צילום: זיו ריינשטיין)

 

יש פשטייש?

לא רחוק משם תוכלו לטעום את המאכל הלאומי של ליסבון, ואולי של פורטוגל

כולה - פשטייש דה בלם (Pasteis de belem) - מאפה פשוט של בצק עלים ווניל, שנמכר בבית קפה הנושא את שם המאכל ומייצר אותו כבר מ-1837.

 

עלות יחידה של פשטייש, שאף פעם לא מגיעה בבודדות, כאירו אחד בודד ובבית הקפה מספרים כי מייצרים (וגם מוכרים) בין יום שני לחמישי כ-25 אלף חתיכות כאלו. המקומיים אומרים, שאם היית בליסבון ולא טעמת לפחות אחד - כאילו לא היית בה בכלל.

 

25 אלף חתיכות נמכרות בפחות משבוע. פשטייש דה בלם (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
25 אלף חתיכות נמכרות בפחות משבוע. פשטייש דה בלם(צילום: זיו ריינשטיין)

 

אמת המים הגבוהה בעולם

האקוודוקט של ליסבון (Aqueduto das Águas Livres) הוא אחד מנפלאות הארכיטקטורה שלה. העיר, שסבלה מחוסר במים ראויים לשתייה, פתרה את הצורך הקיומי בהובלת נוזל החיים ממקורות מחוצה לה, על ידי בנייה של אמת מים במאה ה-18.

 

ב-1910 הפכה האמה בעלת 35 הקשתות, ששיא גובהה מגיע ל-65 מטר, ללאמה הגבוהה בעולם ולמונומנט לאומי.

 

נראית רומית אבל בעצם די חדשה. האקוודוקט של ליסבון (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
נראית רומית אבל בעצם די חדשה. האקוודוקט של ליסבון(צילום: זיו ריינשטיין)

 

פעם היו שם גם יהודים

בכלל, גובה הוא דבר שכיח בליסבון. העיר שבנויה על גבעות תזכיר לכם זאת כל אימת שתשוטטו בעליות והירידות בעיר.

 

אולם, יש רק מקום אחד ראוי שבו ניתן לתצפת על ליסבון כמו שצריך - רובע אלפאמה (Alfama) שפירושו מעיין חם. באזור העתיק, שאליו כדאי להגיע בחשמלית מספר 28 הידועה, היה בעבר ארמון מלוכה שהוקדש לסנט ג'ורג' ובו הוחזקו בעלי חיים שונים.

 

עליות וירידות. אחת הסמטאות בעיר העתיקה (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
עליות וירידות. אחת הסמטאות בעיר העתיקה(צילום: זיו ריינשטיין)

 

הרובע הוא אחד היחידים ששרד את רעידת האדמה הקשה שהרסה את פורטוגל ב-1755, והתצפית היפה ממנו אל גגות הרעפים האדומים של ליסבון, הם אחד המראות המוכרים של העיר שלא שוכחים. הכניסה בתשלום.

 

משם מומלץ להתחיל ללכת לכיוון הסמטאות הקטנות הסמוכות, ביניהן גם הרובע היהודי (רואה דה חודריה), שחוץ משלט רחוב קטן לא נשאר ממנו זכר, "הודות" לאינקויזיציה שפשטה גם בפורטוגל במאה ה-16.

 

קיר עירום, ללא שילוט או איזכור, מעיד על כך שפעם הוא היה חלק מארבעת כתליו של בית הכנסת ברובע של מגורשי ספרד שמצאו בפורטוגל מקלט, אך לא לאורך זמן, כידוע. מוזיקת הפאדו (Fado) הפורטוגלית, שמקורה במילה הלטינית פאטום = גורל, שמתנגנת מהחנויות הסמוכות, תעבירת כל תחושה או זיכרון שפעם גם בליסבון היתה קהילה יהודית משגשגת.

 

ים של גגות רעפים אדומים. ליסבון מרובע אלפאמה (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
ים של גגות רעפים אדומים. ליסבון מרובע אלפאמה(צילום: זיו ריינשטיין)

 

ה"שאנז אליזה הפורטוגלי"

בירה אירופית אינה זכאית להיקרא כזו ללא שיש בה שדרה רחבה, עמוסת עצים וחנויות. בליסבון לשדרה הזו קוראים אבנידה דה ליברדאדה (Avenida da Liberdade).

 

העצים הגבוהים שב"שאנז אליזה הפורטוגלי" מצלים על ההולכים והשבים, על זוגות שתופסים ספסל להתגופפות ועל עשרות הפסלים שניצבים לאורכה. לא בכדי היא מזכירה את שדרות האליזה, וגם מעצביה הושפעו מהשדרות הצרפתיות והציבו בה אנדרטת אובליסק מצרי, בדומה לזו שבפריז.

 

שדרת ליברטאדה היא גם המרכז העסקי של ליסבון. מלונות פזורים לאורכה, בנקים, בתי קולנוע וכמובן חנויות מותגים, כמו גם ברחוב אוגוסטה הססגוני. למי שמעדיף מרכזי קניות, יוכל למצוא את מיטב האופנה האירופית בקניון "ואסקו דה גאמה" (איך לא), וגם בקניון אמורייריש (Amoreiras) - הקניון ה-1 במדינה שנבנה בשנות ה-80.

 

למרות היותה של ליסבון בירה לגיטימית, שאולי זוכה לפחות יחסי ציבור ומוניטין מברלין, פריז או רומא, הישראלים, משום מה, פחות מגיעים אליה ולא תשמעו כמעט עברית ברחובות. ויש מי שיגיד שזו כבר סיבה טובה לקבוע היכן תהיה החופשה הבאה שלכם. יש מי שיגיד שזה בזכות הים, ובזה, כאמור, הפורטוגלים מצטיינים.

 

ה"שאנז אליזה" של ליסבון. אובליסק במרכז שדרת ליברדאדה (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
ה"שאנז אליזה" של ליסבון. אובליסק במרכז שדרת ליברדאדה(צילום: זיו ריינשטיין)

 

מודיעין שלום

איך מגיעים לשם: חברת ישראייר תטוס החל מ-11 ביוני לליסבון בכל יום שני

זמן טיסה: כחמש שעות

כמה זה יעלה: טיולים מאורגנים ל-7 לילות החל מ-1,299 דולר, חבילות "טוס וסע" החל מ-799 דולר לשבוע

מטבע: אירו

שפה: פורטוגזית ואנגלית

מזג אוויר: כמו בישראל

עונה מומלצת: אביב, קיץ, סתיו

שעון מקומי: GMT+1 (שעתיים אחורה מישראל)

הפתעה: מחירי אוכל וקניות זולים יחסית

אכזבה: אין הרבה אטרקציות לילדים

לא להחמיץ: תצפית מרובע אלפאמה

 

הכותב היה אורח של חברת ישראייר 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: זיו ריינשטיין
העיר שמתרפקת על עברה הימי. ליסבון
צילום: זיו ריינשטיין
מומלצים