שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הדרך לאמא רצופה כוונות: איבדנו אותך, אמא
    שתי נערות חילוניות מוצאות עצמן פתאום עם אמא - אבל בלעדיה. זה מה שקרה ללארה ושרון רוטר כשאמן חזרה בתשובה, תהליך שיצר נתק ארוך שנים. "הרגשתי שהקב"ה יותר חשוב ממני. האהבה לא הצליחה להתגבר על השוני". הפרק השני

    משפחת רוטר חוותה טלטלה עזה כשהאם, שרה חיה - אמנית מוערכת, אשת קריירה וחילונית כל הווייתה - מצאה את שחיפשה עמוק בדת. הבנות, לארה ושרון רוטר, חשו כי ננטשו, והיום - בחלוף 17 שנים - הן מנסות לבצע תיקון משפחתי בסדרה של מפגשים אל מול המצלמה.

     

    << עוד חדשות, כתבות ותוכן - בעמוד הפייסבוק של ynet >>

    << הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

     

     

    שרה חיה יודעת מתי החל השינוי: "אני יכולה להיזכר במנהל מוזיאון תל אביב שעולה לבמה, ומודה לאוצר, לעוזר, לגרפיקאים, לתיאורן, ולמי לא? ואז הוא יורד מהבמה, ואמנית אחת אומרת לו: ולאמנים אתה לא אומר תודה? זו אחת מהנקודות שחיי החלו להשתנות בהן".

     

    צילום: אורות

    צילום: אורות

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    לדבריה, באותה הנקודה הכתה בה ההכרה שחייה הם חיי שקר - "ואני חיפשתי אמת בחיי. אם משהו הדריך אותי, זה הרצון שלי לאמת ולמהות. ברגע שראיתי שאני משתפת פעולה עם האשליה הזו, אמרתי: תעצרו את העולם, אני רוצה לרדת".

     

    "אמא, אל תפריעי לנו"

    אבל לבנותיה - האחת מתבגרת והשנייה בחורה - לא היה קל עם התהליך, בלשון המעטה: "לא יכולתי להזדהות עם מה שקרה לה", אומרת לארה. "יכולתי להסתכל על זה רק מבחוץ". ושרון מתארת ילדוּת של פחד: "יש אכפתיות, אבל מבחינתי זה ניתוק. אני הולכת לדרך שלי, ואת לשלך. לוקחים פאוזה האחת מהשנייה, עד שתמצאי את הדרך שלך".

     

    "אני פירשתי לעצמי שאתם אומרים: תסתדרי", אומרת אִמן בגילוי לב. "כאילו אמרתן לי: אנחנו צריכים לקחת את האונייה על עצמנו, אז אל תפריעי. אנחנו לא יכולים לטפל בך. אנחנו צריכים לטפל בעצמנו".

     

    "אני ראיתי מולי אדם שמתחיל להתלבש אחרת, לדבר אחרת עם 'ברוך ה' וביטויים כגון אלה",

    שרון אומרת. "שמירה מוקפדת מאוד על המון מצוות. בלבול. ועבורי דת זה פגאני. דת זה שחור. הייתי יותר מאתיאיסטית, כי בודהיזם יכולתי ללמוד, אבל לא יהדות. יהדות עבורי היה משהו שחור, פגאני, כופה ופרימיטיבי. אל תדברי איתי על זה. ופתאום", היא פונה לאמה, "אי אפשר היה יותר לדבר איתך".

     

    "הרגשתי שהקב"ה יותר חשוב ממני", מוסיפה לארה. "האהבה לא הצליחה להתגבר על השוני".

     

    המוזיקאית המוערכת שרון רוטר, שבהמשך חייה עשתה מהפך דומה וחזרה אף היא בתשובה, מספרת על נתק כואב ומפגשים טראומטיים פעם בכמה חודשים עם האם הדתייה. "ובצדק", אומרת שרה חיה. "לי עוד לא היה בפנים מה לתת". ynet ו"אורות - טלוויזיה יהודית" מזמינים אתכם להצטרף לטיפול המשפחתי, בסדרה "בחזרה לתשובה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אורות
    נתק ארוך נשים. שרה חיה
    צילום: אורות
    צילום: אורות
    מה עובר על אמא? שרון רוטר
    צילום: אורות
    צילום: אורות
    תיקון. לארה רוטר
    צילום: אורות
    מומלצים