די להסתה: גם אני חרד"ק גאה
אינני זוכר מתקפה כה פרועה נגד הגיוס בשכונות החרדיות. "קמפיין החרד"קים" - חרדים קלי דעת - מוביל לאינספור מקרי אלימות נגד בחורים תמימים, שכל פשעם הוא השירות הצבאי. דרוש בדחיפות מישהו מתוכנו שיעשה סוף לסיפור הזה
כידוע לכולנו, מגדול ועד דרדק במאה שערים,
מי שבחר לשרת בצה"ל, ובפרט מי שלובש מדים - לא מוצאים את מקומם בתוככי השכונה. אנשינו לא עודדו ולא מעודדים, בלשון המעטה, את ההתגייסות לצבא ההגנה לישראל,
ותמיד יימצא שיצעק "שייגעץ החוצה", "ציוני" ו"צא טמא", ועל זו הדרך עוד מיני דברי הבל ושטות.
לתלמיד חכם דרושה: אשת קריירה
<< עוד חדשות, כתבות ותוכן - בעמוד הפייסבוק של ynet >>
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
קרה ותימהונים אלימים ומשועממים אף הרימו יד או חפץ כדי לאיים על החייל, אלא שהאלימות היא דרכם של כמה משועממים, ולא שיטה מאורגנת, לפחות עד לאחרונה.
"בגדים של עובד זבל". קמפיין החרד"קים במגזר החרדי
עד לאחרונה - שכן התיישבה לה קבוצה של כמה חכמים, "מחנכי הדור" ומביני עניין במיתוג והחדרת מסרים, וגייסה את מיטב המוחות והרעיונאים לטכס עצה כיצד להשמיץ ולגדף את מי שהחליטו לתרום מעצמם ומחייהם למען המדינה (או, לפי תפיסת עולמם - ללבוש את מדי הממסד שרוצה לחלן את כולנו).
לכתוב עוד פעם "שומו שמיים", "גזירות שמד" ו"היזהרו מבני העוולה" בפונט שחור, גדול ואימתני? פאסה. לשלוח סיירות של צעירים משועממים להתווכח ולתקוף בלהט חרדים המשרתים בצה"ל? עבר זמנו, בטל קורבנו.
מתקפה פרועה ומאורגנת היטב
בשעות המאוחרות של אחד הלילות הבריק רעיון במוחו של אחד ההוגים - סיסמה שתלווה אותנו
סכנה לחיי חיילים חרדים
הכתובת על הקיר
טלי פרקש
באין מפריע, מתנהל בחודשים האחרונים בקהילות החרדיות מסע דה-לגיטמציה נגד החיילים החרדים. נאצות, מכות ואף יידויי אבנים הפכו לדבר שבשגרה. אם הרבנים ורשויות אכיפת החוק לא יתנערו מאדישותם, הכתובת על הקיר תיחרט גם על מצבה
במתקפה הפרועה הבאה עלינו לטובה, על "החיילים החרדים הציונים": "חרדקי"ם".
המילה הזו מעטרת, עד לטירוף הבא, את לוחות המודעות, קירות הבניינים ורחובות השכונה בריכוזים החרדיים. אלפי פשקווילים עם המילה הקריאטיבית "חרדקי"ם" מטנפים כל חלקה פנויה, למען יידע הציבור מהם ומיהם אותם שמשרתים בצה"ל: "חרדים קלי דעת".
זו הפעם הראשונה שאני זוכר מתקפה כה פרועה וכה מאורגנת היטב נגד הגיוס לצבא בשכונות החרדיות; מתקפה שהובילה ומובילה גם בשעת כתיבת שורות אלו לאינספור מקרי אלימות נגד בחורים תמימים, שכל פשעם הוא בהשתלבותם בשירות הצבאי.
נכון, לא חסרים רבנים שיצאו נגד הגיוס, והמוני אנשים בציבור החרדי לא מסוגלים להעלות את המילה "גיוס" על דל שפתיהם, אבל אלה גם אלה – קיצונים ככל שיהיו – לא מעלים על דעתם לפתוח במתקפה הפרועה ובהסתה חסרת התקדים נגד אחיהם, בניהם ושכניהם, הגרים ומתפללים לידם באותו בית כנסת ובאותו בניין. גם למחאה ולהתנגדות יש גבול מסוים.
הגדיל לעשות איש ציבור ידוע, הקורא לעצמו גם מחנך, ומוזמן חדשות לבקרים לדבר בכל כלי תקשורת מגזרי, שכינה את המדים "בגדים של עובדי זבל". דרוש בדחיפות איש ציבור אחראי מתוככי המגזר שלנו, שיעשה סוף לסיפור הזה. ועד אז – גם אני חרד"ק גאה!
הכותב הוא חסיד, תושב שכונת מאה שערים
לפנייה לכתב/ת 
שמוליק אברהם
מומלצים
