שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    נתב בנמל: המקצוע שכל אם יהודייה תאחל לבנה
    פחות מ-10 נתבים יש בנמל אשדוד, והעוצמה שלהם לא פחותה מזו של כמה משרי הממשלה. מהן דרישות התפקיד המעניק להם 80-60 אלף שקל בחודש ולמה הוא לא תמיד חייב לצאת לעבודה? קווים לדמותו של הנתב הישראלי

    סביר להניח שלא ידעתם כי בתחילת החודש ניאותו הנתבים בנמל אשדוד למחווה נדירה - הם הסכימו להמשיך בעבודה סדירה. וזה ממש לא ברור מאליו, כשאותם נתבים מחזיקים בידיהם את המפתח לשער הכניסה אל המשק הישראלי. ניסיון השנים האחרונות מראה כי אם ממש מרגיזים אותם, התוצאה יכולה להיות יקרה מאוד. כמה יקרה? בערך 18 מיליון שקלים בשבוע אחד של עיצומים. זה אומדן הנזקים העקיפים שעלולים להיגרם למפעלים, יצואנים ויבואנים.

     

    רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו , ואת התגובות הנבחרות נפרסם לכולם

     

    מה שאתם אולי כן יודעים, הוא שאותם נתבים מרוויחים לא מעט כסף. כמה כסף? בין 60 ו-80 אלף שקלים בחודש. ועד לפני זמן לא רב, הם לא תמיד נדרשו להגיע לנמל. על-פי נוהל שמקורו בימים שבהם היה הנמל חלק מרשות הנמלים ההיסטורית, בכל משמרת עובדים שני נתבים. אלא שרק אחד מהם נדרש להתייצב לעבודה בנמל, בזמן שהאחר יכול להישאר בבית. אך למרות שאינו מתייצב למשמרת, שכרו של אותו נתב מובטח, כולל פרמיה על תפוקה גבוהה.

     

    אז מה בדיוק עושים נתבים, למה במשך שנים הם ישבו בבית והרוויחו שכר עתק, ואיך כל זה קשור למחאה הציבורית בקיץ 2011? ynet מביא לכם את סיפורו של הנתב הארצישראלי - המקצוע שכל אמא יהודייה מאחלת לבנה.

     

    "כל שינוי במצב - הפרת הסכם"

    כמה חברי כנסת יש בכנסת ישראל? 120. כמה שרים יש בממשלת ישראל? 19. כמה נתבים יש בנמל אשדוד? פחות מעשרה. והעוצמה שיש לכל אחד מהם אינה פחותה מזו של כמה משרי הממשלה. כל אחד מהנתבים הוא רב חובל ותיק ומנוסה, ותפקידם הוא להכניס לנמל אוניות המגיעות לעגון בו, להוציאן מהנמל, ולבצע תמרונים ("עיתוקים") בתוך הנמל. ולמה התפקיד הזה כל כך משמעותי?  

     

    שימו לב לדברים שכתב עו"ד יעקב מלישקביץ', המייצג את נמל אשדוד בהליכים המתנהלים בעניין הנתבים: "בלא פעולת הנתבים, אין אפשרות להוציא ולהכניס אוניות לנמל וממנו, וכמו כן אין אפשרות לבצע תנועות בתוך הנמל. אי התייצבות לעבודה או תפקוד חלקי של הנתבים, משמעה האטה בכלל פעילותו של הנמל, זמני המתנה ארוכים, ועיכובים ממושכים בטיפול באוניות, עד כדי השבתה מלאה של פעילות הנמל". ובמלים פשוטות: הנתבים מחזיקים בידיהם את "השאלטר" של הנמל.

     

    על-פי סידור עבודה עתיק-יומין, רק אחד משני הנתבים בכל משמרת מתייצב לעבודה בנמל. למרות זאת, שני הנתבים מקבלים שכר מלא, כולל פרמיות. על-פי ההסתדרות ואיגוד קציני הים, "עבודת הנתב מתבצעת נקודתית, עם זימונו למשימת ניתוב, שהיא כידוע צפויה מראש - (ו)בהתרעה של שעה לפחות". לכן, כך מסבירים שם, אין סיבה ששני הנתבים יימצאו בשטח הנמל בזמן המשמרת, שכן לעתים אין די עבודה לשניהם.

     

    "מטעם זה", כך מבהירים בהסתדרות ובאיגוד, "מתחילת הקמת הנמל לא נקבעה בהסכם חובת שהייה של שני הנתבים במשמרת בו-זמנית, אלא אך ורק בהתאם לצורכי המשימות, כמקובל בנמלים בעולם ובכללם נמל חיפה ואילת". אגב, סידור העבודה הזה אינו חדש. בדצמבר 1969 (כן, אלף תשע מאות שישים ותשע), שלח רב החובל של נמל אשדוד, א. זימן, מכתב ובו הנחה את הנתבים - "הנכם נדרשים להיות נוכחים בנמל במשך המשמרת שלכם".

     

    כיצד הגיבו הנתבים? מזכיר חטיבת רבי החובלים באיגוד הימאים ענה לרב החובל זימן בינואר 1970 כך: "מתפלא אני שאתה, כנתב לשעבר בנמל אשדוד, רוצה לשנות נוהגי עבודה הקיימים בנמל תקופה ארוכה. כמו בהזדמנויות אחרות שבהן דנו בנושא, הודענו מפורשות שלא נסכים לשינוי הסטטוס... לכן נראה כל שינוי במצב הקיים כהפרת הסכם העבודה". נו, ומה אתם חושבים שקרה? כך מבהירים בהסתדרות: "סידור זה של נוכחות נתבים (נמשך) לאורך השנים ללא שינוי, ובלא שום תלונות מצד הנהלת הנמל".

     

    "הנתבים ניאותו להאריך את המחווה" 

    למרות שהובהר כי לא היו "שום תלונות", לפני קצת יותר משלוש שנים ניסתה הנהלת הנמל לשנות את סידור העבודה של הנתבים. בדצמבר 2009 - 40 שנה בדיוק אחרי מכתבו של רב חובל זימן - מסרה ההנהלה הודעה רשמית לוועד הנתבים ומזכיר איגוד קציני הים, ולפיה שני נתבים נדרשים להגיע לכל משמרת.

     

    ואכן, שני נתבים החלו להתייצב לעבודה. אלא שלדברי עו"ד מלישקביץ', לצייתנות המפתיעה הזו היה מחיר: "במקביל (להתייצבות שני הנתבים, ש.ה), חלה האטה ניכרת בקצב העבודה של הנתבים, ומספר האוניות שטופלו על-ידם במהלך המשמרת ירד באופן דרסטי".

     

    מנגד, הנתבים ואיגוד קציני הים טענו מיד כי כלל לא מדובר בעיצומים. לדבריהם, ההאטה הייתה תוצאת עומס עבודה רב מבעבר, וכן שינויים בנוהלי העבודה. למשל, הנהגת חובה לעלות על אוניה שמגיעה לנמל כבר בלב ים, ולא ליד הכניסה לנמל.

     

    בערך בנקודה הזו, מסתבך הסיפור והופך לעלילה משפטית כמעט בלתי אפשרית. בוררויות, גישור, הליכים משפטיים בבתי דין לעבודה, האשמות והאשמות-נגד - הכל מכל וכל, בכיכובם של הממונה של השכר במשרד האוצר, הנהלת נמל אשדוד, המוסד לבוררות בשירות הציבורי, ההסתדרות, איגוד קציני הים - וכמובן הנתבים עצמם.

     

    מה יצא מכל התסבוכת המשפטית הזו? מעט מאוד. לדברי עו"ד מלישקביץ', המצב כיום אינו שונה מהותית מזה שהיה בתחילת התהליך. "שני נתבים מחויבים כרגע להתייצב לכל משמרת, אך כל עוד זה בתוקף לא יהיה שקט בנמל", הוא מסביר.

     

    מה אומרים על כך מן העבר השני של המתרס? ב-2 ביוני הודיעו נציגי הנתבים, עורכי הדין מורן סבוראי ובני כהן, כי שני נתבים אמנם ימשיכו להגיע לכל משמרת, אך זה לא יימשך לעד. "הנתבים והאיגוד (של קציני הים) ניאותו להאריך את המחווה", הבהירו סבוראי וכהן, בהתייחסם להסכמת הנתבים להמשיך זמנית בסידור העבודה החדש.

     

    אותה מחווה של הנתבים ממשיכה למעשה הליך גישור בין הצדדים, שנערך באמצעות פרופסור יצחק זמיר, שופט בית המשפט העליון בדימוס. במסגרת הגישור הצליחו הנהלת הנמל, הנתבים ואיגוד קציני הים להגיע להסכמות שונות בעניין תנאי עבודת הנתבים.

     

    בין השאר נקבע, כי נתב אחד יוכל להישאר בביתו, וזאת בתנאי שיהיה זמין להתייצבות בנמל בהתראה של חצי שעה. ומה יהיה שכרו? אם יהיה נוכח בנמל פחות משש שעות, וגם אם יישאר בכל זמן המשמרת בביתו, יהיה הנתב זכאי לשכר מלא - אך ללא פרמיה. נשמע תמוה? עורכי דינה של ההנהלה הבהירו כי "ההסדר הוא הטוב ביותר שניתן היה להשיגו, בבחינת 'אל תהיה צודק, אלא תהיה חכם'".

     

    "כלומר לשחק קצת ב'ישראבלוף'"

    בקיץ 2011 קרה משהו בישראל. המחאה הציבורית נגד יוקר המחייה הפכה את "צדק חברתי" לסיסמה שגורה בפי כל, ולדברי עו"ד מלישקביץ' את השפעותיה אפשר למצוא גם בסכסוך בין הנהלת הנמל והנתבים.

     

    כך למשל כותבת יעל ברלב, הממונה על אכיפת שכר בפרקליטות המדינה, בהתייחסות להסכם הגישור בין הנהלת הנמל והנתבים: "הסכם זה נוגד כל אמת מידה ציבורית ראויה, משעה שהוא מאפשר לעובדים לקבל תמורה מלאה בתוספת פרמיות מלאות בגין עבודה שכלל לא ביצעו". ומה בעניין גישת "אל תהיה צודק" של ההנהלה? נראה שצדק חברתי חשוב יותר.

     

    "דרישת החברה, כי על הממונה 'לא להיות צודק אלא להיות חכם', כלומר לשחק קצת ב'ישראבלוף' ולוותר על העקרונות כדי להשיג תוצאה, היא דרישה קלוקלת ופסולה", הבהירה ברלב מהפרקליטות, המתנגדת בתוקף להסכם הגישור.

     

    דברים דומים אמרו לאחרונה הבוררים במוסד הבוררות בשירות הציבורי. "חברה ממשלתית אינה רשאית לשלם מקופתה, שהיא קופה ציבורית, שכר עבודה בעד אי-עבודה", כתבו שלושת הבוררים, "שלא לדבר על תשלום פרמיה, אף אם הנתב היה נוכח בנמל שש שעות, שהן מחצית המשמרת".

     

    אז מה עומד לקרות כעת - מי ינצח בסכסוך הממושך? נראה כי בשלב זה, ולמרות שעברו יותר משלוש שנים מאז תחילת המשבר הנוכחי, לאף אחד מהמעורבים בפרשה אין תשובה חד-משמעית. "זו 'ירושה' מהתקופה שבה הנמל היה חלק מרשות הנמלים", מסכם עו"ד מלישקביץ', שטוען כי יש לכבד את הסכם הגישור.

     

    "אי אפשר לתקן את המצב בן-לילה, וההנהלה מנסה לפעול במתינות ואחריות, מבלי לגרום שביתות ועיצומים". גם נציגי העובדים דורשים לכבד את הסכם הגישור. "אין זה מעשה של יום-ביומו שהחברה ונציגות העובדים פונים בבקשה משותפת", הבהירו עורכי הדין סבוראי וכהן. "הדבר מעיד על יחסי העבודה בנמל, שחזרו למסלולם".

     

    אלא שנגד ההסכמה הנדירה הזו ניצב הממונה על השכר באוצר, ונראה כי עמדתו היא שתקבע את מה שיקרה כעת. "רשות מנהלית, אין לה דבר משל עצמה", מבהירה עו"ד ברלב מהפרקליטות. "כל מה שיש לה, מחזיקה היא בנאמנות עבור הציבור. לא רשאי איפוא הממונה על השכר לאשר 'בקריצת עין' הסכם שמשמעו חריגה מכל אמת מידה ציבורית ראויה. לא מוצדק שיסכים לשלם כספי ציבור על עבודה שלא בוצעה". 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלעד גרשגורן
    היד על השאלטר. נמל אשדוד
    צילום: אלעד גרשגורן
    מומלצים