לגבר הישראלי יש הרבה מה ללמוד מהאמריקאים

עוד בנושא:

למה ישראליות הן הסקס הכי טוב בעולם?

פתאום מצאתי עצמי ערומה עם גבר זר

הכול על דייטינג בפייסבוק של ערוץ יחסים 

העיר הגדולה היא כמו גבר - או שהוא הטיפוס שלך או שלא. זו עיר שעושה הרבה רעש בשקט שחבוי בה. עבורי היא היוותה סמל לרעש שהיה בתוכי ושלא אפשר לי להביע את עצמי כאישה, בייחוד בארץ. אולי משום שפה, בארצנו הקטנטונת, יש יותר מידי רעש שלא ידע מעולם שלווה. הרווקות דחוסה בין רצונות שלא יודעים לאן לפנות. וכך קרה שדווקא שם, בין כותלי השפה הזרה, הרגשתי שאני יכולה לאפשר לעצמי להיות הכי אני שאפשר.

נימוס, רומנטיקה וקסם זר

יותר מכל זכורים לי הגברים שזכיתי להכיר. אני זוכרת את היום שהכרתי את י', גבר יהודי שגר בלוס אנג'לס. י' דיבר עברית שבורה אך רהוטה להפליא בכל הנוגע לחיזור ולרומנטיקה. בבר עם שם ישראלי הוא ניגש אלי לראשונה ושאל אם יוכל להצטרף אלי לשולחן. לאחר שהנהנתי בחיוב, הוא התיישב והזמין אותי לדרינק. הוא לא שאל שאלות מיותרות, אלא ניצל את הזמן להתעניין בי.

השיחה זרמה ואני זוכרת היטב את איכותה. כשהריקודים החלו, הוא שאל בנימוס אם אסכים לרקוד אתו. כל צעד לווה בבקשת רשות והוא לא העז לגעת או לדבר בחוסר נימוס. לאחר לילה של מסיבה מעולה ומפגש עם חברים, הוא ליווה אותי לרכב והודה לי על ערב מהנה. לימים בילינו חודשיים שלנצח יישארו בליבי.

אין כמו בארץ?

מעטים המקרים בהם אני זוכרת מתי גבר ישראלי נתן לי להיכנס ראשונה לבית קפה, מסעדה או סרט. פה, הנימוס הוא נוסטלגיה. מעטים הגברים שיצאתי איתם בארץ והצליחו להיחרט בזיכרוני כבחורים בעלי מידות של רומנטיקה וגינונים מנומסים. אפילו בין חברותי הנשואות ומכרי, נראה שגינוני האהבה כבר מזמן עזבו את הקן.

כשפגשתי את ד' בבליינד דייט במנהטן, זכיתי שוב ליהנות מחיזור מנומס. יש משהו קסום כשגבר מבקש ממך רשות לגשת ולשבת לידך, לרקוד איתך, לגעת, לחבק. בעיני כשגבר פותח לך את הדלת, הוא פותח לעצמו את כל ההזדמנויות אל הלב שלי. כשגבר מחזיק בכסא ומושיב אותך באלגנטיות, הוא מחזיק בכוח שלו כגבר. כשהוא משלם עליך בדייט, הוא יודע שאת המניות שלו כגבר הוא צובר, גם אם בסוף תחליטי שלא תפגשו לדייט נוסף.

אולי לגבר האמריקאי ולישראלים שגרים שם, קל לתת לדברים לקרות לאט ונכון. בארץ קשה לנשום. קשה להיות רווקים. זה לוחץ, זה מעייף וזה מורגש בתחום הרומנטי. הכל מהיר ודחוק ומהפסגה שאני עומדת עליה, הרומנטיקה לקחה כמה צעדים לאחור. מרגישים זאת בדייטים, בברים ואיפה לא? למשל, אם את חס ושלום גרה חצי שעה-שעה נסיעה ממנו, הוא מבקש ממך לבוא חצי הדרך ויתרה מכך, לעיתים עד אליו.

כששהיתי בארצות הברית חודשים ארוכים, גבר טס אלי חמש שעות רק כדי לצאת איתי לדייט. אצלנו (ובלי להכליל כמובן), אם את לא מוצאת חן בעיניו, רוב הסיכויים שהוא ייתן לך להרגיש זאת היטב. או שהוא לא ישלם או שהוא ידבר בנייד, או שהוא יתעלם ממך לחלוטין. איפה הנימוס, רבותי? נשים עושות זאת גם? בוודאי.

אולי זה הלחץ שיורד כשאני עולה על מטוס ומרגישה כל פעם מחדש שזה בסדר לנשום. תקראו לי אולד-פאשן, אבל בעיני הקסם הזה תמיד עובד ותמיד יעבוד. האמריקאים יכולים ללמוד מאתנו המון. אבל כשזה מגיע לאהבה, הם למדו שיש דברים שלא משתנים.

גבר חכם יודע שאם הוא יתייחס לאישה שאיתו כאל מלכה, הוא יזכה בחזרה ליחס של מלך, ולחילופין - אם ינהג בה כשפחה - לנצח ידע עבדות. אל תאבדו את הדבר החשוב מכל בחיים. אהבה תמיד שווה השקעה. אם נתתם לנורמות וללחץ לשנות אתכם, הפסדתם את הנכס היקר ביותר. את עצמכם!

בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק