שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מלונדון עד קובה, דרך ת"א: הים עולה, מה עושים?
    בהוואנה חששו מדענים לחשוף את תחזיותיהם לגורל החופים לנוכח עליית פני הים, בניו יורק מכינים תוכנית ביצורים שאפתנית, ובהולנד למדו מזמן וחושבים שצריך "לחיות עם המים". גם בישראל מודאגים מהשפעת ההתחממות הגלובלית. אבל יש מי שסבורים שהחשש מוגזם

    קיץ, ים, כיף. אבל בזמן שאנחנו נהנים מהגלים הלוחכים את החוף, ערים ברחבי העולם, מבנגקוק ועד מיאמי, נערכות להגן על מיליוני תושבים ומבנים מפני עליית פני הים והשפעות נוספות של ההתחממות הגלובלית, שעלולות לגרום לשיטפונות, לפגוע בערי חוף ואף להעלימן כליל. כך מנסות כמה ערים ברחבי העולם להקדים תרופה למכת הגלים. 

     

    עוד חדשות בעולם:

    אסון אווירי: פעלולנית וטייס נהרגו בארה"ב. צפו

    יותר מאלף הרוגים בהצפות בהודו: "חוויה מבעיתה"

     

    ניו יורק, ניו יורק

    בשבוע שעבר ראש העיר מייקל בלומברג חשף את אחת התוכניות השאפתניות ביותר להגנה על עיר בארה"ב מפני שינויי האקלים. התוכנית כוללת שורה של המלצות, מהתקנת חומות ניידות נגד הצפות במנהטן התחתונה ועד שיקום ביצות בג'מייקה ביי בקווינס, ממיגון בתים ועד ליצירת תו תקן לתיקון תשתיות הטלפון והאינטרנט.

     

    מה יישאר מפסל החירות? (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    מה יישאר מפסל החירות?(צילום: AFP)

     

    מערכת המחסומים המתוכננת במנהטן התחתונה נוסתה גם בהולנד והיא מורכבת מלוחות ועמודים שניתן לפרוס ליצירת ביצורים זמניים נגד שיטפונות. בתוכנית גם בניית סכר בגובה שישה מטרים כדי להגן על חלק מסטייטן איילנד ויצירת דיונות ברוקאוויי.

     

    בנגלדש

    כ-153 מיליון בני אדם חיים בבנגלדש, אחת המדינות העניות בעולם – ואחת המאוימות ביותר מעליית פני הים. הבנק העולמי אמר כי עלייה של 14 סנטימטרים במפלס המים עלולה להשפיע על 20 מיליון בני אדם שחיים לאורך החופים שאורכם 710 קילומטרים. רבים מהם עלולים לאבד את בתיהם.

     

    בונים סכר מאולתר נגד שיטפונות בבנגלדש (צילום: AP) (צילום: AP)
    בונים סכר מאולתר נגד שיטפונות בבנגלדש(צילום: AP)

     

    בבנגלדש מבקשים ליישם שני מיזמים בשווי 470 מיליון דולרים: יצירת יערות על רצועת החוף ובניית מקלטי ענק להגן על תושבים בזמן ציקלונים וגאות חדה. המדינות המפותחות תרמו עד כה 170 מיליון דולרים לטובת המיזמים, ובבנגלדש קובלים על כך שהם סובלים מפליטות גזי החממה של המדינות המפותחות, בעוד הן לא ממהרות לתרום.

     

    רוטרדאם, הולנד

    המדינה שבה שני שלישים מהאוכלוסייה חיים מתחת לפני הים, רגילה זה מאות שנים לקרב נגד המים. מאז 2003 היא גם מתמודדת ישירות עם ההתחממות הגלובלית. במהלך המאה ה-20 התמקדו בשורה של מחסומים ימיים מרשימים, כולל מחסומי מתכת ובטון שניתן להזיז במהירות במקרה של גאות מסוכנת.

     

    בתים אמפיביים באמסטרדם (צילום: AP) (צילום: AP)
    בתים אמפיביים באמסטרדם(צילום: AP)

    חוף פטן. ההולנדים התמחו בטכניקות של ייבוש חלקות בים ויצירת איים  (צילום: AP) (צילום: AP)
    חוף פטן. ההולנדים התמחו בטכניקות של ייבוש חלקות בים ויצירת איים (צילום: AP)

    רוטרדאם. מאות שנים של התמודדות עם המים (צילום: AP) (צילום: AP)
    רוטרדאם. מאות שנים של התמודדות עם המים(צילום: AP)

    אך השיטות העכשוויות מאמצות גישה של "לחיות עם המים" שמניחה שהשיטפונות בלתי נמנעים, ועדיף להתכונן להם מאשר לבנות סכרים שעלולים להתמוטט. המדינה מרושתת באלפי תעלות מים שמאפשרות לה לספוג כמויות עצומות של מים ולהזרים אותם למקומות שונים. גם בתים אמפיביים שמסוגלים לצוף הם הצלחה. בנקודות אסטרטגיות לאורך החוף פיזרו הרשויות כמויות גדולות של חול והאדוות הטבעיות הופכות אותו לדיונות חוסמות.

     

    האיים המלדיביים

    גן העדן לתיירים באוקיינוס ההודי הפך לסמל הידוע מכול לסכנת ההתחממות הגלובלית. מערכת האיים היא אחת המדינות הנמוכות בעולם, ויש מדענים המנבאים שהיא תכוסה במים תוך כמה עשורים. אחרים טוענים שהסכנות נופחו, אך המדינה עדיין נוקטת אמצעי הגנה: סביב הבירה מאלה הוקמה חומה, שהגנה על העיר מהנזקים הכבדים של הצונאמי ב-2004, שהציף חלקים גדולים מהמדינה. הרשויות מתכננות פינוי נרחב של תושבים מאיים קטנים לאיים גדולים יותר. הן גם משתמשות בטכניקה של ייבוש חלקות אדמה מהאוקיינוס (land reclamation) כדי להרחיב איים קיימים או ליצור חדשים ולהקל כך את הצפיפות, והחלקות החדשות מוגבהות כדי להתגבר על עליית פני הים.

     

    הבירה מאלה (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    הבירה מאלה(צילום: Shutterstock)

    גן העדן שהפך לסמל לנזקי ההתחממות (צילום: איי פי) (צילום: איי פי)
    גן העדן שהפך לסמל לנזקי ההתחממות(צילום: איי פי)

     

    בנגקוק, תאילנד

    תחזיות צופות שבנגקוק עלולה להיות מוצפת מהדרום הנמוך תוך 100 שנים אם לא יינקטו צעדי מניעה. אך ב-2011 פקדו את המדינה שיטפונות קשים לאחר שדווקא הסכרים בצפונה לא עמדו בגשמים הכבדים. מאחר שהשיטפונות פגעו באזור העסקים בפרברי הבירה, התמקדו הרשויות בפתרונות קצרי טווח לאזור הזה. הממשלה הקציבה יותר מתשעה מיליוני דולרים לחברות זרות לבניית מיזמי ניהול מים באזור. הפתרונות ארוכי הטווח לבעיית הים הגואה עדיין נלמדים.

     

    הצפות בבנגקוק. התמקדות בפתרונות לטווח קצר (צילום: AP) (צילום: AP)
    הצפות בבנגקוק. התמקדות בפתרונות לטווח קצר(צילום: AP)

    בתים על המים בבנגקוק (צילום: AP) (צילום: AP)
    בתים על המים בבנגקוק(צילום: AP)

     

    ונציה, איטליה

    העיר המרהיבה הבנויה על המים סובלת מהצפות קבועות שנקראות "אקווה אלטה" (מים גבוהים). כיום הולכת ונבנית בה מערכת מחסומים תת קרקעית יקרה מאוד שתועלה מהמצולות במקרה של הצפה שגובהה עולה על 110 סנטימטרים – גבוה יותר מההצפות הקבועות בכיכר סן מרקו, שגובהן מגיע ל-80 סנטימטרים.

     

    "אקווה אלטה" בכיכר סן מרקו (צילום: AP) (צילום: AP)
    "אקווה אלטה" בכיכר סן מרקו(צילום: AP)

     

    מערכת חומות מתקפלות תת ימית (צילום: AP) (צילום: AP)
    מערכת חומות מתקפלות תת ימית(צילום: AP)

     

    ונציה, הבנויה על קבוצת איים בלגונה רדודה, פגיעה במיוחד מכיוון שקרקעית הים שוקעת גם כן. אוצרותיה האדריכליים נתונים בסכנה תמידית. מאז 1950 עלה מפלס המים עשר פעמים לגובה יותר מ-140 סנטימטרים. מערכת המחסומים, שנקראת "מערכת משה", עולה יותר מארבעה מיליארד אירו. המחסום הראשון הוצב במקומו לאחרונה, וונציאנים רבים עדיין ספקנים בנוגע ליעילות.

     

    לונדון, אנגליה

    תושבי בירת האי הרטוב אולי סובלים מסערות עזות, אבל גם נהנים מהגנה רבת עוצמה – מחסום התמזה. המחסום, שאורכו חצי קילומטר, מורכב מעשרה שערי מתכת אדירים שמגיעים לגובה של חמש קומות. המערכת בשימוש מאז 1982 ומשרד האנרגיה הבריטי טוען כי היא תפעל עד 2070.

     

    מחסום התמזה. 10 שערים עצומים (צילום: AP) (צילום: AP)
    מחסום התמזה. 10 שערים עצומים(צילום: AP)

    גינון אורבני על גגות בניינים בלונדון  (צילום: AP) (צילום: AP)
    גינון אורבני על גגות בניינים בלונדון (צילום: AP)

     

    בינתיים פועלים הלונדונים בעלי המודעות הסביבתית גם בתחומים אחרים של ניהול מים. הם מרחיבים את מערכת הביוב הוויקטוריאנית של העיר ורתמו לעזרתם את התחביב הבריטי הידוע – גינון. הם עוסקים ב"גינון עירוני ירוק" ושותלים עצים וצמחים על גגות הבתים כדי להתמודד עם החום העירוני באי.

     

    מיאמי, פלורידה

    ארבעה מחוזות במדינה הדרומית המוקפת ים הכינו תוכנית שאפתנית שמטרתה לשמור על המים המתוקים ביבשה ועל מי המלח מחוצה לה. בין היתר הם קוראים להרחבת התחבורה הציבורית, עצירת חלחול מי הים למים המתוקים וניהול מערכות האקלים הייחודיות לאזור. לפני התוכנית העריכו הרשויות שמפלס פני הים יעלה ב-23 עד 61 סנטימטרים ב-50 השנים הבאות. "הקצב הוכפל", אמר רומן גסטסי ממחוז מונרו, "יהיה זה רשלני וחסר אחריות לא להגיב לכך".

     

    מיאמי. עלייה של 23 עד 61 ס"מ ב-50 השנים הבאות (צילום: AP) (צילום: AP)
    מיאמי. עלייה של 23 עד 61 ס"מ ב-50 השנים הבאות(צילום: AP)

     

    קובה

    לאחרונה סיימו הרשויות מחקר מקיף של השפעת שינויי האקלים על 5,630 הקילומטרים של חופי האי. הממצאים היו כה מדאיגים, עד שהן נמנעו מלפרסם את המידע לציבור באופן מיידי, כדי למנוע פאניקה. על פי הדו"ח שהגיע לידי סוכנות AP, עליית פני הים תפגע קשות ב-122 עיירות קובניות או אפילו תמחה אותן כליל מהמפה עד 2100. מי הים יחדרו עד לעומק של שני קילומטרים לתוך היבשה באזורים הנמוכים, לאחר עלייה של 85 סנטימטרים במפלסם. החופים יכוסו מים ומקורות מים מתוקים יזוהמו.

     

    חוף בהוואנה. 122 עיירות עלולות להימחות מהמפה (צילום: AP) (צילום: AP)
    חוף בהוואנה. 122 עיירות עלולות להימחות מהמפה(צילום: AP)

     

    הדו"ח הביא לפעולה. בחודשים האחרונים יצאו צוותי הריסה לשטח במאמץ להרוס אלפי מבנים ומזחים מאולתרים ולהשיב את החוף לקדמותו. אך הדבר יוצר בעיה אחרת – הריסת המסעדות ובתי המלון לאורך החוף עלולה לפגוע בתעשיית התיירות הענפה, מקור החיים של המוני תושבים.

     

    ומה קורה בישראל?

    דב רוזן, מנהל המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים במכון לחקר ימים ואגמים, סיפר ל-ynet כי במסגרת תסקיר שהכין להרחבת נמל חיפה, העריך שמפלס הים התיכון יעלה בכחצי מטר עד 2040 ובכמטר עד 2100. אולם אלו הן הערכות מינימליות, וייתכן שהעלייה תהיה גבוהה הרבה יותר.

     

    בצד התמוססות הקרחונים, עליית פני הים מושפעת לדבריו גם משינויי נפח עקב התחממות המים בים התיכון, שנגרמת הן מההתחממות הגלובלית והן מכניסת מים דרך תעלת סואץ. "משום כך ההערכות לעליית המפלס בישראל גבוהות מהממוצע העולמי, שנע בין שלושה לארבעה מילימטרים בשנה".

     

    דני שפר, מנכ"ל הארגון הסביבתי "אקואושן", מסביר כי בישראל צפויה עליית מפלס הים למוטט את מצוקי הכורכר, להציף שכונות שנמצאות בגובה פני הים ולפגוע בתשתיות ובמתקנים שנמצאים על החוף, כמו תחנות הכוח והנמלים. "לא מדובר על מאות שנים. אנו נראה את הים עולה כל הזמן. גם מטר זה המון ויהיו לכך השלכות גדולות שיפגעו למשל בחיפאים ובתושבי עכו", אמר.

     

    מצוק הכורכר באפולוניה. הולך ונשחק (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
    מצוק הכורכר באפולוניה. הולך ונשחק(צילום: זיו ריינשטיין)

    מצוק הכורכר בנתניה (צילום: נמרוד גליקמן) (צילום: נמרוד גליקמן)
    מצוק הכורכר בנתניה(צילום: נמרוד גליקמן)

     

    ואכן, מסמך מדיניות שהוכן לפני כשלוש שנים במשרד להגנת הסביבה קבע כי קצב שחיקת המצוקים עקב תנועת המים המכים בהם יביא לצמצום שטח המדינה בכמה אלפי דונמים תוך 50 שנים. בין הסכנות שצוינו במסמך הופיעו קריסת בתים, אתרי תיירות ואתרי מורשת אל תוך הים.

     

    "כולם יצטרכו להגביה את עצמם ומישהו יצטרך לשלם על זה", אומר שפר. הוא מזכיר כי להתחממות המואצת יהיו השפעות נוספות, כמו שינוי בחומציות הים ושינוי בבעלי החיים שמאכלסים אותו, ושאותם אנו אוכלים.

     

    רוזן אינו צופה הצפות של יישובים שלמים על קו הים אבל מזהיר מפני שיטפונות לאורך תוואי נחלי החוף, כמו נחל הירקון,

    ומסביר: "אם המפלס יעלה, הפרש הגובה בין הנחלים לים יקטן וזה יגרום לזרימה יותר אטית. כתוצאה מכך יצטברו מים, שעלולים לגרום להצפות".

     

    אך הדעות בנושא ההשפעה האנושית על ההתחממות הגלובלית חלוקות. פרופסור יוסי מרט מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה סבור כי השפעת מעשי האדם זניחים לעומת השינויים האקלימיים המחזוריים בטבע. "על סמך ניסיון העבר, אני חושב שחלק גדול מההתחממות הוא תהליך טבעי ולא מלאכותי". לדבריו, תקופות של התקררות והתחממות גלובליות הביאו לשינויים בגובה פני הים על פני אלפי שנים. על פי המדידות שהוא מכיר, המפלס כמעט לא השתנה ב-50 השנים האחרונות, והוא גם אינו צופה בעתיד עליית מפלס דרמטית מדי.


    פורסם לראשונה 22/06/2013 23:05

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים