שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לא למען כבוד השבת, למען הילד שלכם
    אזרחי מדינת תל אביב, אל תגנו על השבת מפני כבודה. מה לכם ולה? המשיכו לבלות בדיסקוטקים ולשתות בנמל. אבל הגנו עליה בעבורכם. שכן יום אחד גם הבן שלכם לא יופיע לסעודת שישי המשפחתית. הוא יעבוד ב-AM.PM
    המאבק סביב פתיחת חנויות בשבת אינו אופייני לשיח הישראלי, ומציב משני עברי המתרס שתי קבוצות של חילונים, כאשר החרדים, למרבה האירוניה, כלל לא מעורבים בו. וטוב שכך, שכן אילו הייתי מייצגה הרשמי של האורתודוכסיה, הייתי מצטט את דבריו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ' המנוח, שסירב להשתתף בדיון סביב חילול השבת באוניברסיטה: "משום כבודה של השבת, אני נמנע מלבקש את מחלליה שיגנו עליה".

     

    << הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

     

     

    במילים אחרות: מה לך תל אביב, מרכז הבילוי, הסמים והזנות של מדינת ישראל - ולכבודה של השבת, היום המקודש ביותר ליהדות? לו היה ליבוביץ' חי, היה אומר שאין לך דבר וחצי דבר. אלא שהמאבק חרג זה מכבר מתחומיה של היהדות שומרת השבת, והיה למאבק סוציאלי טהור.

     

    מאבקם של העבדים המודרנים

    מן הצד האחד - מאות בעלי עסקים קטנים, העובדים שעות ארוכות כדי "לגמור את החודש", ונאלצים לוותר

    על יום המנוחה השבועי כדי שלא להירמס תחת מגפיהן של רשתות הענק הפתוחות בשבת. מן הצד האחר - הטייקונים הגדולים, מנהלי רשתות הענק, שטוענים כי... ובכן, על אף ניסיונותיי הכנים באמת, לא הצלחתי לייצר המשך לטיעוניהם של בעלי העסקים הבוחרים לעבוד בשבת.

     

    האם הטענה כי מדובר בשוק חופשי, וכי סגירת מתחמי הקניות היא "כפייה פסולה", עומדת במבחן ההיגיון? שוחחתי עם עידו הררי, מנכ"ל עמותת "שבת מנוחה", הנאבק במשך שנים ברשתות הגדולות, שסיפר על הקלטות ועשרות עדויות שיש בידיו ובהן נשמעים מנהלי חברות הענק כשהם ממאנים לקבל לעבודה צעירים, שכל חטאם הוא סירובם לעבוד בשבת.

     

    רבים מהם לא ימצאו עבודה אחרת. הם "חייבים" את המשכורת הבסיסית הזו, ותשלומי המשכנתא לא מתחשבים ברצונם לנוח אחת לשבוע. האם מנוחה ל"עבדים מודרנים" אלה, שרובם סטודנטים, צעירים או נשים - היא "כפייה פסולה"?

     

    המנכ"לים והטייקונים ברובם, אינם עובדים בשבת. העבדים המודרניים נאלצים לבחור בין הרכנת ראש ועבודה בשבת - לבין דמי האבטלה. גם מצבם של העצמאים לא שונה מן הבחינה הזו: התחרות העזה הנכפית עליהם מצד הרשתות הגדולות, אונסת אותם לוותר על יום המנוחה שלהם, ולאמץ את השיטה הקומוניסטית הרואה אוטופיה בעבודה רציפה ללא כל הפסקה.

     

    חזון ישעיהו: גרסת השבת

    האם אזרחי מדינת תל אביב איבדו כל חמלה, מוסר ושמץ של רחמים, במחיר קניית "חטיף בדרך לים"?

    החוק הישראלי דווקא דאג לאותם אומללים. "בימי המנוחה הקבועים", כך לשון החוק, "לא יעבוד בעל בית מלאכה בבית מלאכתו, ולא בעל מפעל תעשייה במפעלו, ולא יסחר בעל חנות בחנותו. גם העבדת עובד במנוחה השבועית אסורה בהחלט".

     

    אז חוק יש, אבל כנראה שעיריית תל אביב והעומד בראשה הם מעל החוק. לא נותר, אלא לפנות לתושבי תל אביב ברוח ישעיהו ליבוביץ': אנא, אל תגנו על השבת מפני כבודה. מה לכם ולה? המשיכו לבלות בדיסקוטקים ולשתות בנמל. אבל הגנו עליה בעבורכם. שכן יום אחד גם הבן שלכם לא יופיע לסעודת שישי המשפחתית. הוא יעבוד ב-AM.PM.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עמית קוטלר
    "חטיף בדרך לים" בשבת שווה את מחיר החופש?
    צילום: עמית קוטלר
    מומלצים