שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    חילונים, תלמדו לשמור שבת מביאליק

    לו היה המשורר הלאומי, שיום פטירתו חל השבוע, נקלע במקרה לרחובות תל אביב בשבת - הוא היה חוטף הלם תרבות. על אף שהיה חילוני בכל הווייתו, הקפיד ביאליק שלא לחלל שבת בפרהסיה כערך חברתי ורוחני. לרון חולדאי יש מה ללמוד ממנו

    במלאת 79 שנים לפטירתו של חיים נחמן ביאליק השבוע, שאלתי את עצמי מה הוא היה אומר על החלטת בית המשפט העליון לסגור את בתי העסק בתל אביב בשבת. מה היה חושב המשורר הלאומי, שקבע את ביתו בעיר העברית הראשונה ושמו מונצח בה בשני רחובות מרכזיים, על צביון השבת בישראל 2013.

     

    << הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >

     

     

    כשלמדנו בישיבה החילונית על ביאליק, אמר לנו ארי אלון - דרשן נודד ואחד המורים לתלמוד הטובים בארץ - שחיים נחמן הוא היהודי הגדול והחשוב ביותר בעת החדשה. שהוא עומד בשורה אחת עם רבן יוחנן בן זכאי, שנמלט בתוך ארון מתים מירושלים הנצורה וייסד את בית המדרש ביבנה; עם הרמב"ם - "הנשר הגדול" של יהדות ימי הביניים - פילוסוף ואיש הלכה, ועם רבי ישראל בעל שם טוב, מייסד החסידות במזרח אירופה.

     

    עבור החילונים הוא אחד מגדולי ישראל (צילום: זולטן קלוגר, לע"מ) (צילום: זולטן קלוגר, לע
    עבור החילונים הוא אחד מגדולי ישראל(צילום: זולטן קלוגר, לע"מ)

     

    סירבתי לקבל את ההקבלה הזו. כיצד משורר - ואפילו משורר לאומי - עומד בשורה אחת עם ענקי רוח שכאלה? אלא שמאז למדתי עוד תורה, והשכלתי בינה. התחוור לי שרבנו נחמן (כלומר, חיים נחמן) הוא מייסד התרבות היהודית הציונית שאותה כולנו כאן חולקים היום.

     

    ביאליק לא עישן ברחוב בשבת

    מה ידע והבין ביאליק לפני 70 שנה, שאנחנו, דתיים מכאן וחילונים משם, טרם הפנמנו? אולי לו היינו מפנימים, היינו יכולים להימנע מעימותים ושאלות יומיומיות, שיוצרות את המתח המתמיד בין דתיים לחילוניים בארץ הזו.

     

    הגותו של ביאליק במאמרו המפורסם "הלכה ואגדה", והתכתובת הענפה שלו עם חלוצים בנהלל ובגניגר בעניין השבת, מלמדת שהוא הבין לאן זורמת ההוויה היהודית המודרנית בארץ. ביאליק קבע את ה"שבת" כיסוד התרבות היהודית. אבן השתייה. מושג ומהות שלא מבוססת על איסור ופחד וחטא, אלא כמקדש בזמן, שתפקידו להעלות את האדם מעבר לחול בעיסוק ברוח ותרבות בתוך המשפחה והקהילה.

     

    מספרים שאם עגנון, ברנר וביאליק היו עושים שבת יחדיו בתל אביב, אפשר היה להניח שעגנון לא היה מעשן בשבת. למרות שאהב להצטלם עם מקטרת, היה עגנון מקפיד על קלה כבחמורה, והיה מתאפק עד צאת שלושה כוכבים. ברנר, שהיה חילוני להכעיס ובעל נשמה אותנטית מורדת, היה מן הסתם מעשן ברחוב בפרהסיה באופן מתריס. ביאליק לעומתם, נהג לעשן בשבת בבית בלבד, והקפיד לא להיראות כך בציבור. לא מתוך שמירת הלכה, כמובן, אלא מתוך שמירה על צביון השבת כערך קהילתי במימד הציבורי.

     

    השבת - כערך סוציאלי ורוחני

    ביאליק הבין את השבת לעומקה, כרעיון שיש בו ערך סוציאלי וטעם רוחני. מקום בזמן שמאפשר חריגה מן

    היומיום, ובונה אפשרות קהילתית ליצור מרחב של התרגעות, מנוחה והתעלות.

     

    הוא תפס את היהדות לא בהקשר של איסור, או פחד מחטא והתחשבנות הלכתית, וגם לא חשב שיש מקום או תועלת בהתרסה כלפי שמיא, או בערך של לעשות דברים דווקא ונגד הבעד. ביאליק חיפש דרך ביניים שתוליך את עם ישראל מן העבר אל העתיד, בדרך של דוגמה אישית.

     

    אולי עוד 70 שנה תלך כלל החברה הישראלית בדרך הזו. רון חולדאי, לתשומת לבך.

     

    הכותב הוא מנכ"ל ארגון "בינה" להעמקת הזהות היהודית בקרב הציבור הישראלי, וראש הישיבה החילונית בתל אביב.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עומר הכהן
    לתשומת לבו של רון חולדאי
    צילום: עומר הכהן
    ערן ברוך
    מומלצים