שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    אל תשכחו את החוזרים בשאלה
    כאשר כל משרדי הממשלה פועלים להגדלת מספר החרדים בצבא, באקדמיה ובשוק התעסוקה, אסור לשכוח את האנשים שלא זקוקים לשום תמריץ. הם רק זקוקים להזדמנות שווה

    באחד הימים הראשונים של שנת הלימודים הופתעתי לגלות פנים חדשות-ישנות באולם ההרצאות באוניברסיטה שבה אני לומד. מתברר שחבר ותיק מהישיבה החרדית שבה למדתי חולק איתי את ספסל הלימודים גם באוניברסיטה, אלא שבשונה ממני - הוא נשאר חרדי ומעולם לא חזר בשאלה.

     

    בתשע השנים שחלפו מאז עזבתי את הישיבה בגיל 20 הספקתי לשרת בצבא כלוחם ומפקד, להשלים בגרויות וכעת אני מסיים תואר ראשון. במהלך התקופה הזו לא היה אף גוף ממשלתי שסייע לי להשלים את הפערים שאותם צברתי בשנים הראשונות לחיי - שנים שבמהלכן החינוך שהוקנה לי בחסות המדינה כלל מתמטיקה ועברית ברמת בית ספר יסודי, ואף מילה אחת באנגלית או בכל תחום מדעי שהוא. הגוף היחיד שיכול היה לסייע לי הוא עמותת ה.ל.ל התומכת בחוזרים בשאלה בצעדיהם הראשונים בחברה האזרחית, אלא שהיא אינה מקבלת שום סיוע מהמדינה ונשענת באופן בלעדי על תרומות.

     

    עוד בערוץ הדעות

    איזו הפיכה מקסימה / זיו לנצ'נר

    קרקס המחאה, רמת אביב / זיו תדהר


    באותו הזמן חבש חברי את ספסלי כולל האברכים, זכה לפטור משירות צבאי ובמקביל החל בלימודי תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה, עד שעבר למקום הלימודים שלי. במשך השנים הללו, קרנות שונות הציעו לו מלגות לימודים וקיום בסכומים של עשרות אלפי שקלים לשנה, שבחלקן הגדול הגיעו מכיסו של משלם המסים.

     

    מדובר על תופעה שצוברת תאוצה, שבמסגרתה פועלת המדינה בדרכים שונות במטרה להגדיל את מספר החרדים המשרתים בצבא ויוצאים לשוק העבודה, באמצעות תמריצים כספיים משמעותיים. אני שמח לגלות שהמדינה סוף סוף לוקחת אחריות על הפערים ההשכלתיים של החרדים, פערים שאותם היא אפשרה ואף מימנה בשנות הנערות שלהם, אך אינני מצליח להבין כיצד היא הצליחה לשכוח שחלק מאותם אנשים שלא זכו ללימודי ליבה אינם חרדים כיום, אלא בחרו לעזוב את אורח החיים הזה ולצאת בשאלה.

     

    בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת תופעת החזרה בשאלה, ובכל שנה נוטשים את המגזר מאות רבות של בנים ובנות, הבוחרים באורח חיים דתי, מסורתי או חילוני. מלבד הקשיים הצפויים לכל מי שמנסה להשתלב בחברה זרה, צעירים אלה נאלצים להתמודד פעמים רבות גם עם תופעות של דחייה וניכור מצד משפחותיהם החרדיות. הם נאבקים בהתמדה בקשיים כדי להפוך לאזרחים מן השורה, ואחרי מאמצים גדולים סוגרים את הפערים שצברו ומקנים לילדיהם חינוך שמוציא אותם ממעגל הבורות.

     

    אפליה בלתי נסלחת

    אנשים כמוני אינם יכולים להיעזר במלגות המיועדות לחרדים הרוכשים השכלה, משום שהן מותנות בשמירה על אורח חיים חרדי בזמן הלימודים. הקבלה לחלק מהמסלולים מותנית בהצגת אישור מהרב והתלמידים נדרשים להגיע לקמפוס בביגוד חרדי מלא. מאותה הסיבה חסומות בפנינו גם מסגרות השירות המיוחדות שמציע הצבא למתגייסים מרקע חרדי, ולפיכך ניתן להצטרף למסלולי הגיוס הרגילים, שבהם היעדר ההשכלה חוסם את השתלבות בתפקידים איכותיים ולעיתים אף מונע יציאה לתפקידי פיקוד.

     

    למזלי הרב זכיתי בהורים שהשכילו להפריד בין השקפת העולם שלהם לזו של בנם, ובכך חסכו ממני את ההתמודדות בחזית המשפחתית. לרבים מחבריי היה הרבה פחות מזל. חלקם נזרקו מהבית בגיל צעיר, אחרים נאבקו למצוא מזון וקורת גג במשך תקופה ארוכה, והיו גם ששמו קץ לחייהם כשלא הצליחו לעמוד במעמסה. לא בכל הבעיות המדינה יכולה לטפל, אבל העובדה שהיא מפלה אותנו לרעה גם בתחומים שבהם היא מעניקה סיוע לאחרים בלתי נסלחת בעיניי.

     

    קובעי המדיניות לא מבינים כי מלבד העוול החמור שבאפליית היוצאים בשאלה, המדינה גם פוגעת באינטרסים שלה עצמה כשהיא מסרבת לסייע להם בתחומים שבהם היא מסייעת לחרדים. בכך היא מקשה על אנשים המבקשים לחזור בשאלה לחיות בהתאם להשקפת עולמם, ומקטינה את הסיכוי שיצליחו להשתלב בהצלחה בחברה הכללית.

     

    בתקופה הזו, כאשר כל משרדי הממשלה פועלים להגדלת מספר החרדים בצבא, באקדמיה ובשוק התעסוקה, אסור לשכוח את האנשים שלא זקוקים לשום תמריץ או איום כדי לבחור בדרך הזו, וכל שהם מבקשים הוא לקבל הזדמנות שווה כמו כל אזרח אחר. אני פונה אל כל הח"כים בבקשה פשוטה - אל תתעלמו מהחוזרים בשאלה, אל תתנו לנו ליפול בין הכיסאות.

     

    משה שנפלד, בוגר ישיבת חברון, סטודנט לפיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית ויו"ר עמותת "יוצאים לשינוי".

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים