שתף קטע נבחר

מותק, הזמרות התכווצו!

הקהל אוהב אותן במימדים אנושיים, מעריץ אותן למרות מבנה גופן המלא, ובוחר במוזיקה שלהן בלי קשר לחיטובים - ובכל זאת, הזמרות בישראל נכנסות לכושר ומצמצמות היקפים. ראיתם את מארינה מקסמיליאן?

נו, יצא לכם לצפות בהופעות הטלוויזיוניות האחרונות של מארינה מקסימליאן-בלומין-קרני-כבר לא עוקב יותר? בטח שיצא לכם. אז מה אתם אומרים על ה... שירים החדשים שלה? הצחקתי אתכם. מי בכלל הקשיב למוזיקה, כשברקע מתנועעת בחושניות הגזרה החדשה והחטובה שלה? אם לשפוט על פי מרבית התגובות שהגיעו אליי, הרי שגם אם הזמרת היתה מדקלמת את ההנחיות החדשות של פיקוד העורף, האימפקט הסופי היה זהה. בשתי מילים: "איזה כוסית!".

 

עוד תווי שי בערוץ המוזיקה של ynet:

היא אכן נראית מצויין, מארינה. וניכר בה שהיא נעה בהנאה מרובה על הבמה. אבל היא נעה בהנאה דומה גם כששקלה יותר, באופן משמעותי, אי אז בימים שבהם היכרנו אותה ב"כוכב נולד". ולא זו בלבד. מארינה מקסימיליאן הפכה לסוג של סמל, מותג של אישה מלאה שגאה במשקל שלה ושלמה איתו - כפי שהצהירה באינספור כתבות וקמפיינים. והנה, גם בארזים נפלה פריכית.

 

 

דקיקה וגבעולית. מארינה מקסימיליאן קרני בלוק החדש (צילום: עומר מסינגר) (צילום: עומר מסינגר)
דקיקה וגבעולית. מארינה מקסימיליאן קרני בלוק החדש(צילום: עומר מסינגר)

 

מה שמזכיר, כמובן, כוכבת נולדת אחרת, ה-כוכבת, נינט טייב. החיילת השמנמונת, שכבשה בקלות מדינה שלמה, תוך שהיא מנצחת בגמר את הבלונדינית הקוקטית והחטובה שירי מימון, מדגמנת היום הלבשה תחתונה.

 

אגב, מאז ימי הקדם של "כוכב נולד" הראשון, תהליך ההצטמצמות נעשה מהיר הרבה יותר. אם לנינט ומארינה זה לקח שנים, הרי שהמתחרות של היום נעלמות למול עינינו בתוך חודשים ספורים, כחלק בלתי נפרד מאותו סיפור סינדרלה, שמנסים למכור לנו שוב ושוב. וכל שנותר לצעוק הוא הוא "מותק, הזמרות התכווצו!".

  

פעם גם אני נראיתי ככה: נינט אחרי, מארינה לפני (צילום: ענת מוסברג) (צילום: ענת מוסברג)
פעם גם אני נראיתי ככה: נינט אחרי, מארינה לפני(צילום: ענת מוסברג)

 

שיהיה ברור. אין לי שום טענה אישית למארינה, נינט, או כל אישה אחרת שבוחרת לרזות באופן משמעותי. זה עניין אישי לגמרי. אבל בהיותן זמרות מוכרות, להופעה החיצונית שלהן יש משמעות. והשפעה אמיתית.

 

הטענה הבסיסית שלי, היא שלמרבית הישראלים אין שום בעיה עם זמרות ששוקלות יותר מהממוצע הדוגמני. ולראייה - אותן מארינה ונינט הצליחו מאד במשחק הדמוקרטי והעממי לכאורה שנקרא "כוכב נולד". אולי אפילו תודות למשקל, שהפך אותן - בייחוד את נינט - ליותר נגישות. עממיות.

 

מלאת עממיות ונגישה לקהל. מורן מזור (צילום: רפי דלויה) (צילום: רפי דלויה)
מלאת עממיות ונגישה לקהל. מורן מזור(צילום: רפי דלויה)

 

גם הזוכה ב"אייל גולן קורא לך", מורן מזור, היא בחורה עסיסית כשלעצמה. שתיים מהמזמרות הכי מצליחות של הדור הנוכחי - מירי מסיקה וקרן פלס - הן נשים ממוצעות למראה, מבחינת הגזרה לפחות, מה שרק מגביר את הזדהות הקהל איתן. וכנ"ל לגבי קרולינה, אחת הזמרות הכי פופולריות כרגע.

 

בואו נחדד, בנקודה הזו, ניואנס חשוב. הקהל כן רוצה שהזמרות שלו ייראו טוב, במובן של אסתטיקה. של טיפוח. וכאן, משקל עודף (מושג מזעזע, אני יודע) עלול להתחבר לתחושה כללית של הזנחה. אבל זה ממש לא המצב במקרה של כל הזמרות שהזכרתי, שהן נשים נאות ומטופחות כדבעי.

 

השראה מעבר לים. אדל (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
השראה מעבר לים. אדל(צילום: Gettyimages)

 

אגב, קבלה של זמרות שאינן דוגמניות היא לא המצאה ישראלית. לזמרת הכי מצליחה בעולם קוראים אדל, והיא רחוקה מאד מלהיות דוגמנית. שלא לדבר על בת' דיטו מ"גוסיפ", שהפכה את המשקל העודף לסמל מסחרי, או על מיסי אליוט. ואפשר לצרף לרשימה דיוות עבר כמו ארית'ה פרנקלין, או אליסון מוייה מ"יאזו". ועוד ועוד.

 

מהעבר השני - בואו נדבר על כריסטינה אגילרה. מישהי שהעולם הכיר ככוכבת פופ חטובה, לפני שהעלתה מספר ניכר של קילוגרמים, ואז טרחה לספר תחת כל ראיון רענן עד כמה היא שלמה עם עצמה ועם גופה. איך זה נגמר, בסוף כל צופי גיא פינס יודעים. דיאטה רצחנית, ושיבה למימדים המיניאטוריים.

 

לפני החזרה לגזרה. כריסטינה אגילרה (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
לפני החזרה לגזרה. כריסטינה אגילרה(צילום: gettyimages)

 

אז למה גם בעידן שבו מלאה יכולה להצליח - הזמרות בכל זאת הולכות ונעלמות? אולי כי זו דרישה אופנתית, שאינה קשורה כלל לקריירה המוזיקלית. כי עדיין, "להיות כוסית" זה משהו שנתפס כמעלה שאין בלתה.

 

זה כמובן קשור גם לז'אנר המוזיקלי שבו הזמרת פועלת. תרבות של פופ מבוססת על הופעה חיצונית ועל הרצון להיראות "לוהט", ולכן כמעט טבעי שכריסטינה אגילרה תיאלץ להיאסף חזרה אל אבותיה - הגזר והקרקר דל השומן. מצד שני, כשמדובר ברוחניקית כמו קרולינה (וסליחה על השיוך השטחי והמגמתי, זה רק לצורך הדיון) - הפן החיצוני הוא מלכתחילה פחות מרכזי, ומפנה מקום למסרים, לחום אנושי, לבלתי אמצעיות וכו'.

 

אגב, זה גם אמור להיות המצב ברוקנ'רול, שמתיימר להיות קול האמת המחוספס ונטול ההתייפייפות. אבל זה עובד, כל הנראה, רק עם גברים (ע"ע פרנק בלאק, הסולן של הפיקסיז).

 

בשורה התחתונה, מתקיים כאן משחק כפול. בדיוק כמו זה שאותו מנהלות תכניות הריאליטי המוזיקליות. מצד אחד, משווקים לנו זמרות שנראות כמו נשים ממוצעות, כדי להוכיח שבאמת כל אחד יכול. מצד שני, ברגע שאותן זמרות נכנסות ל"נבחרת", או לשלבים הסופיים של התחרות, הן הולכות ומתכווצות. וברגע שהן הופכות לכוכבות, תהליך הכיווץ מגיע לשיאו.

 

מכאן, המסר ברור: אם את רוצה להיות כוכבת, מיוחדת, סלבית, דיירת של ליגת העל - את חייבת להיות רזה. זה מסר טראגי. ומה שעוד יותר טראגי, היא העובדה שהוא לא משקף באמת את טעמו של הקהל הרחב. זה שכאמור, מצביע בשמחה גם למועמדת השמנמנה. כי בסוף, כולנו אסירים של משטרת האופנה.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עומר מסינגר, אלון שפרנסקי
מארינה מקסימיליאן. לפני ואחרי
צילום: עומר מסינגר, אלון שפרנסקי
לאתר ההטבות
מומלצים