שוכחים ללא דין: "להורה לא יכול להיות יותר גרוע"

המקרים האחרונים שבהם נשכחו ילדים במכונית על ידי הוריהם לא יובילו לשינוי במדיניות אכיפת הרשויות, שמשוכנעות במידה כזו או אחרת כי ענישה אינה תורמת דבר בנושא זה. הפרקליטות לא תעמיד לדין הורים שהזניחו את ילדיהם, ונתונים על פעילות המשטרה בנושא מצביעים על יחס דומה למקרים אלה. אמש (יום ב') הובאה למנוחות הפעוטה מהיישוב דולב שבבנימין. אביה, שהיה אמור להביא אותה לגן, הגיע לפגישה ושכח אותה שעות ברכב. בבית החולים נקבע מותה.

כתבות נוספות בערוץ החדשות

מרד בגולני: 15 לוחמים סירבו לאבטח בסיס

הוא עוד ישוב? התוכניות של אחמדינג'אד לעתיד

הנחיות פרקליט המדינה מ-2002 מזהות במקרי הרשלנות "עניין לציבור בהעמדת ההורים לדין, בשל האינטרס הציבורי בהעלאת רף הזהירות של הורים כלפי ילדיהם, והצורך בהרתעת הרבים", אך בוחרות לבדל "מקרי רשלנות חד-פעמית ורגעית של הורים שהסתיימו במות ילדיהם, בשל האסון הכבד שפקד אותם". בעקבות זאת, בעשור האחרון כלל לא הועמדו לדין הורים שילדיהם נשכחו ברכב ומתו.

המכונית שבה נשכחה הפעוטה(צילום: גיל יוחנן)

"הנחיית פרקליט המדינה נכונה ורגישה", אמרה ל-ynet ד"ר חגית לרנאו, סגנית הסנגור הארצי. "כשמפעילים את האוטומט להעמיד לדין ולהעניש, צריך לשאול בשביל מה". לדבריה, שימוש בעונש כאמצעי הרתעה "בא על רקע שיקול רציונלי שאדם עושה - הוא מבין את העונש הצפוי ומחליט בכל זאת לקחת את הסיכון". במקרה מעין זה, הוסיפה, "מה שמרתיע זו האפשרות לאבד את הילד ולא העונש. המעשה קורה מבלי שאותם הורים מודעים להתנהגות, ולכן הרתעה לא יכולה לעזור כאן בכלום. אף אחד לא עוצר לחשוב אם כדאי לו להשאיר את הילד ברכב".

בצל האירועים האחרונים - מות בת שנתיים שנשכחה ברכב הבוקר ביישוב דולב, מות תינוקת בת חמישה חודשים אתמול בשילה ומות תינוקת בת שבעה חודשים לפני שבועיים ברמת גן - הסבירה השופטת בדימוס סביונה רוטלוי כי היא אינה רואה בהעמדה לדין במקרים אלה את חזות הכול. "הורים שילדם מת בנסיבות האלה נידונים לעונש ששום מאסר לא ישווה לו, והוא ילווה אותם ואת יתר ילדיהם לכל החיים".

(צילום: גיל יוחנן, ירון ברנר, דודי ועקנין, אתר פאנט)

תוך יממה: שני פעוטות נשכחו במכוניות בבנימין

השופטת שעמדה בראש הוועדה ליישום האמנה לזכויות הילד בחקיקה הוסיפה כי אין ספק שמדובר ברשלנות ברמה הגבוהה ביותר, אך הדגישה כי בניגוד להתעללות מכוונת בילדים, אף הורה אינו משאיר את ילדו במכונית במודע ולכן יעילות ההרתעה מוטלת בספק. "הכיוון צריך להיות בחינוך להורות ובמיוחד לאבהות. כשלוקחים ילד למעון, הוא איננו עוד חפץ או עוד עיסוק. צריך להתרכז רק בו, לקיים עמו קשר, וזאת גם בעידן הסלולרי והגירויים הבלתי נגמרים".

סעיף 361 בחוק "השארת ילד ללא השגחה" מעמיד עונש של שלוש שנות מאסר להורים ששכחו את ילדם, אך על פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנים 2002-2010 נפתחו פחות מ-70 תיקים בנושא, ומרביתם נסגרו ללא כתב אישום. עו"ד מרים רוזנטל, שעמדה בראש פרקליטות מחוז תל אביב, הסבירה כי "יותר גרוע מזה להורה לא יכול להיות. בפלילים יש שאלה אם זה ירתיע אחרים, אבל כאן מדובר ברשלנות שאינה עבירה פלילית כמושג המקובל. כל העמדה לדין או הרשעה לא יביאו לפתרון כי איש לא עושה את זה בכוונה. לא התוצאה היא שמשנה, אלא חוסר הזהירות, רשלנות ההורה והשאלה איך למנוע אותה - וזה לא במישור הפלילי".

לעומתן, סבורה עו"ד יעל גיל, שמתמחה בדיני משפחה, כי לסבלם של הילדים אמור להיות ביטוי משפטי כלשהו. "אנשים פשוט לא לומדים. קשה לתפוס את זה אבל זה משהו שעובר נורא בקלות בציבור". לדבריה, לא ניתן לדעת מה מחלחל בסופו של דבר לתודעת ההורים. "זה לא נוסה אף פעם. צריכים לשים את הילד במרכז. אני מאמינה שצריכה להיות ענישה כלשהי חוץ מכותרת בעיתון ובטלוויזיה, כי התופעה הזו רק חוזרת שוב ושוב".