שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שכנים התנגדו לבניית ממ"ד, מה חשב ביהמ"ש?
    בני זוג קשישים שביקשו לבנות ממ"ד בדירתם, מפחד שבשעת הצורך לא יספיקו לרדת למקלט, נתקלו בהתנגדות חלק מהשכנים. המפקחת על המקרקעין קבעה כי לבני הזוג אין את הרוב הדרוש לאישור הבנייה. מה קבע ביהמ"ש בערעור שהגישו על קביעתה?

    שני בניינים סמוכים בחיפה - באחד חמש דירות ובשני שלוש - נרשמו במרשם המקרקעין כבית משותף אחד. בני זוג, בעלי דירה בבית בן שלוש הדירות, קיבלו היתר לבנות ממ"ד בדירתם. בעלי הדירות בבניין הסמוך הסכימו, אולם שני בעלי הדירות בביתם התנגדו, והגישו תביעה למפקחת על המקרקעין במטרה למנוע את הבנייה.

     

     

    המפקחת קיבלה את התביעה לאחר שקבעה כי לבני הזוג לא היה את הרוב הדרוש לאישור הבנייה. לדעתה, מאחר שבניית הממ"ד תגרע מבעלי הדירות בביתם, היה על בני הזוג לקבל ראשית את הסכמת רוב הדיירים בבית זה, ולאחר מכן את הסכמת רוב כלל הדיירים - בשני הבתים גם יחד.

     

    על כך הגישו בני הזוג ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. לדבריהם, החוק מבקש להקל עם מי שרוצה לבנות ממ"ד, ולכן לא ניתן לקבל את הפרשנות של המפקחת, שעלולה להביא לכך שמיעוט מבוטל יוכל להתנגד לבניית ממ"ד. הם העידו כי שניהם מבוגרים וחולים, ובעת צרה לא יספיקו להגיע למקלט. מנגד, התנגדות השכנים קנטרנית וחסרת תום לב.

     

    המתנגדים הדגישו את הפגיעה בזכויותיהם. לדבריהם, הבנייה תחסום להם אור ואוויר, תגרום לרעש ולכלוך ותפגע בשלוות החיים שלהם - לה הם זקוקים כל כך, בהיותם אנשים מבוגרים וחולים.

     

    פשוטו כמשמעו

    השופטת שושנה שטמר קיבלה את הערעור. נקבע כי אין לקבל את הפרשנות של המפקחת לחוק, אלא יש לפרשו כפשוטו - כדי לבנות ממ"ד יש לקבל את הסכמת שני שלישים מבעלי הרכוש המשותף, שהם בעלי הדירות בשני הבניינים המרכיבים את הבית המשותף.

     

    לדבריה אין ספק כי בניית הממ"ד תגרע מזכויות המתנגדים - היא עלולה לפגוע במראה הבית, לצמצם את השטח הפתוח, להסתיר את האור וכדומה. אולם המחוקק קבע כי כאשר הפגיעה נעשית בהסכמת רוב מסוים של הדיירים והיא לתכלית ראויה, יש לאשרה.

     

    במהלך הדיונים חזרו בהם מהסכמתם גם שני בעלי דירות נוספים מהבית הסמוך. לאור זאת השופטת החזירה את התיק למפקחת, כדי שתבדוק האם חזרו מהסכמתם בתום לב.

     

    השופטת ביקשה מהמפקחת לקחת בחשבון את הבטחת המערערים לסיים את הבנייה תוך ארבעה חודשים בלבד, ולכסות את אתר הבנייה בפלסטיק על מנת למנוע פיזור לכלוך ואבק.

     

    אם לאחר בדיקה יתברר כי המתנגדים החדשים חוזרים בהם מהתנגדותם, או כי התנגדות הדיירים לוקה בחוסר תום לב, המפקחת תאפשר למערערים לבנות את הממ"ד בכפוף לקיום הבטחותיהם. לבסוף נקבע כי הוצאות הערעור יעמדו על 10,000 שקל, כאשר המפקחת תחליט מי יישא בהן.

     

    פסיקה מקלה לאור חשיבות הנושא

    עו"ד שלומי הס, העוסק בתחום המקרקעין, טוען כי "בפסק הדין נקבע שטענת בעל דירה כי בניית ממ"ד תהווה עבורו מטרד מפאת היותו זקן וחולה, אינה נימוק קביל להתנגדות". לדבריו הפסיקה מקלה על בעלי דירות המעוניינים לבנות ממ"דים, ושוללת את כוח המיעוט למנוע זאת, לאור חשיבות הנושא.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים