"זמן הורות" לגברים במקום חופשת לידה
כשחופשת הלידה המפלה והמיושנת תהפוך ל"זמן הורות" צודק עם מכסת ימים גם לאב וגם לאם, נדע שעשינו עוד צעד בכיוון של חברה שוויונית יותר
האמת, היה משהו מרגש בלידה של הנסיך ג'ורג', בנם של הנסיך הארי והדוכסית קייט. למרות התעשייה השלמה שהתפתחה סביב העניין, הסיקור האינסופי וההיסטריה המטורפת של הבריטים, בסופו של יום, כאמא טרייה אני מתרגשת בשביל הדוכסית. להפוך לאימא זו באמת החוויה המדהימה ביותר שיש. וזו ללא ספק חוויה שמשנה את החיים מהקצה אל הקצה.
בימים אלה, כשאני חוזרת לעניינים אחרי חופשת הלידה (וזו ממש לא חופשה), אני נזכרת בימים הראשונים בבית החולים, בחודשים הראשונים בבית עם בתי. הזיכרון האישי הזה מחזיר אותי לעיוות בחוק בישראל שבחודשים האחרונים הבנתי לעומק כמה הוא מצריך טיפול.
עוד בערוץ הדעות
שכחתם אותנו בחוץ. ארבעה שגרירים כותבים
לבחור את המנתח - זה לא הפתרון / איתן חי-עם
כאמור, חופשת לידה איננה ממש חופשה והמילה "לידה" שכמובן מרמזת על המגדר של מי שלוקחת את ה"חופשה" גם כן אינה במקומה. בישראל 2013, החברה עדיין מתייחסת לנשים כאל האחראיות הבלעדיות בגידול ילדיהן בחודשים הראשונים לחייהם. זו משרה מלאה: הנקה, החלפת חיתולים, אמבטיה, לקום בלילה מספר פעמים. את ה"חופשה" הזו מצפים שהאם תיקח לבד, בזמן שבן זוגה עסוק בעבודה, כי מישהו הרי צריך לפרנס את המשפחה.
האם מתנתקת מהעבודה לחודשים רבים לטובת ה"חופשה" הזו, והמעסיקים מודעים לכך היטב. ומי רוצה לקחת עובדת שמתכוונת לצאת ל-3-4 "חופשות" של חודשים רבים במהלך השנים הקרובות? המצב הזה פוגע כמובן בראש ובראשונה בנשים צעירות ועובדות בישראל. לא רק שהן נאלצות לשאת על כתפיהן את עיקר המאמץ בגידול הילדים שלהן בחודשים הראשונים לחייהם, הן גם נחשבות "סחורה פגומה" בשוק התעסוקה. אני חושבת שהגיע הזמן לשבור את התפישה המיושנת הזו.
בעולם המערבי כבר הפנימו שהמבנה של חופשת לידה מפלה לרעה נשים. הוא לא מייצר תמריצים, ובמקרים רבים אף ממש חוסם את בן הזוג מלקחת "זמן הורות" ולהיות בבית עם המשפחה שזה עתה התרחבה, ובעצם מקבע את המצב הקיים. במדינות שונות שינו כבר את המודל, ממבנה שבו לאישה יש על פי חוק את החובה לקחת "זמן הורות", והאבא במקרה הטוב יכול להחליף אותה בהמשך הדרך תחת תנאים מגבילים, למודל חכם בהרבה, אשר מאפשר ולעתים אף מכריח את בן הזוג לקחת "זמן הורות" במקביל לבת זוגו. בישראל למשל מדובר בפרק זמן של 14 שבועות, כאשר בן הזוג יכול להחליף את בת זוגו לאחר שישה שבועות בתנאי שהיא חוזרת במקביל לעבודה.
המודל הנורבגי
קחו לדוגמה את נורבגיה, שם לאב יש מכסה של ארבעה שבועות שאותם הוא יכול לקחת במקביל לבת זוגו. אם לא ייקח, ימי החופשה ייזרקו לפח. פלא שכ-90% מנצלים את מלוא המכסה על מנת להיות עם המשפחה ולהיות שותפים לחוויה המדהימה ומאתגרת הזו, לעומת פחות מאחוז אחד מהגברים בישראל?
הגיע הזמן להסדיר מודל דומה של מכסת ימים לאב גם בישראל. תחשבו על היתרונות הרבים: זה יקטין את האי-שוויון בין נשים לגברים בקבלה לעבודה (כי גם הגבר יהיה "מסומן"). זה יאפשר לגברים לקחת חלק משמעותי בגידול ילדיהם בחודש הראשון לחייהם, שהוכח כקריטי להתפתחות מערכת יחסים איכותית בין האב לילדו. זה ישפר את חוויית ההורות ואף את הזוגיות של בני הזוג. זה ישפר גם את הטיפול שהילד יקבל - האם תוכל לנוח קצת יותר, האב יוכל להשקיע יותר בלהיות הורה טוב והילד יקבל חום ואהבה מכופלים. זה אפילו יעלה את קרנם של עובדים מבוגרים בשוק התעסוקה.
שינויים תמיד מאיימים עלינו, בטח כשזה נוגע להיבטים תרבותיים שהושרשו לאורך כל כך הרבה שנים. אבל צריך גם להסתגל למציאות המשתנה. העולם המערבי, וישראל בתוכו, הולך לכיוון של שוויון מגדרי גדול יותר, לשוק תעסוקה דינמי שבו לנשים יש מקום לקריירה לצד משפחה, ולהבנה הולכת וגוברת של גברים שאפשר לשלב אבהות למופת עם קריירה דורסנית.
כשחופשת הלידה המפלה והמיושנת תהפוך ל"זמן הורות" צודק וחדשני עם מכסת ימים גם לאב וגם לאם, נדע שעשינו עוד צעד בכיוון של חברה שוויונית יותר, ולמשפחה בריאה יותר.
מירב כהן, חברת מועצת העיר ירושלים
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
