שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עיריית ת"א אישרה הקמת המגדל הגבוה בארץ
    אישרה את תוכנית "קרן הקריה", במסגרתה יוקם מגדל משרדים בגובה 80 קומות - הגבוה במדינה, ולצדו 3 מגדלים נוספים עם 770 דירות. המגדלים יכונו "מגדלי הטובלרון" ויזכו לכינוי "מרכז רוקפלר של העיר ללא הפסקה". צפו

    הוועדה המקומית תל-אביב אישרה היום (ד') את תוכנית "קרן הקריה " להקמת קומפלקס המגורים העסקים והפנאי הגבוה במדינה. על פי התוכנית, במתחם יוקמו מגדל משרדים בן 80 קומות, מגדל משרדים נוסף בן 50 קומות הכוללים יחד 100 אלף מ"ר, משרדים ושני בנייני מגורים בגובה 45 קומות כל אחד שיכללו עד 770 יחידות דיור. כעת ממתינים להחלטת הוועדה המחוזית. הפרויקט ממקום בקרן הרחובות שאול המלך ורחוב וייצמן.

     

    עוד על פרויקט "קרן הקריה" בערוץ הנדל"ן :

     

    במסגרת התוכנית, שקודמה על ידי רשות מקרקעי ישראל, 20% מיחידות הדיור בפרויקט "קרן הקריה" יהיו דירות קטנות בשטח של עד 65 מ"ר והיתר בשטח של 85 מ"ר. הפרויקט ממוקם בפינה הצפון-מזרחית של מתחם צפון הקריה, בשטח של כ-38 דונם, ומהווה את המתחם השני אותו מאשרת העירייה בשטחי מחנה "צפון הקריה".

     

    אישור הפרויקט נעשה במסגרת "הסכם הקו הירוק" שנחתם בין רשות מקרקעי ישראל, עיריית-תל אביב-יפו, משרד האוצר ומשרד התחבורה. ההסכם כולל מספר פרויקטים באזור וקושר את ביצועם עם פתרון לשיקוע קו הרכבת הקלה, העוברת ברחוב אבן גבירול בתת-הקרקע (הקו הירוק). ברשות מקרקעי ישראל אומרים כי פרויקט "קרן הקריה" נועד לענות על מצוקת המשרדים והמגורים בתל-אביב.

    הדמיה: ויו פוינט

     

     

    מרכז רוקפלר או מגדלי הטובלרון

    מתכנני המתחם, ובראשם אדריכל יצחק חלפון, מספרים כי מגדלי המשרדים מעוצבים כפריזמות משולשות ונקראים "מגדלי הטובלרון". המתחם עצמו אף זכה לכינוי המחייב "רוקפלר של העיר ללא הפסקה". כחלק מתכנון הפרויקט, בנייני המגורים ייבנו מעל קומות מסחריות, ויחד עם מגדלי המשרדים יהוו מתחם אחיד בעיצובו וישלבו שבילי אופניים ושבילים להולכי רגל. כמו כן, יכלול הפרויקט חניון תת-קרקעי שהכניסות אליו יהיו מרחוב שאול המלך ומהמשך רחוב וייצמן.

     

    נזכיר כי הסכם הקו הירוק נחתם ביוני 2012 וכולל את שיקוע הקו הירוק בציר רחוב אבן גבירול וקידום תוכניות המדינה המצויות באזור זה. מהוועדה המקומית נמסר כי שיתוף הפעולה במקרה זה איפשר, במקביל לקידום תכנון ציר הקו הירוק כציר משוקע, קידום של 4 תוכניות בניין עיר באזור שבין אבן גבירול למתחם סבידור - רכבת ארלוזורוב הקרוי מתחם 2000. תוכניות אלה אמורות להוסיף אלפי יחידות דיור חדשות במרכז העיר.

     

    גילי טסלר, מתכננת מרחב תל-אביב, מסרה כי "חשיבותו של פרויקט קרן הקריה נמדדת במספר פרמטרים, בהם מרכזיותו בהוויה העירונית; הגדרת מיקומו כמתחם המהווה נקודת ציון למגיעים לעיר; ותכנונו כמתחם מעורב שימושים הנגיש לכל. כמו כן, המתחם נושא במטלה ציבורית חשובה - שיקוע הקו הירוק של הרכבת הקלה בציר אבן גבירול, ומוסיף ותורם להגדלת משמעותית של היצע יחידות הדיור הקטנות בעיר במיקום מרכזי".

     

    בנצי ליברמן, מנהל רשות מקרקעי ישראל, הוסיף כי "קידום התוכנית ואישורה הוא תוצאה של שיתוף הפעולה האסטרטגי המבורך, המתקיים בין רשות מקרקעי ישראל לבין עיריית תל-אביב-יפו - שיתוף הפעולה הניב קידומן של יחידות דיור חדשות בתל אביב-יפו. מהלך זה יוצר שינוי בהיצע השוק בעיר ויכול להקרין גם על כלל השוק הארצי".

     

    מגדל משה אביב, מאחוריך

    לפי נתוני ה-CTBUH, המועצה הבינלאומית לבנייה לגובה וסביבה עירונית, שאותה מייצג בישראל ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות המהנדס, המגדל הגבוה ביותר בישראל כיום הוא מגדל משה אביב ברמת גן, שכולל 68 קומות.

     

    אחריהם ברשימה (לפי מטרים ולא לפי קומות): הבניין העגול במגדלי עזריאלי בתל-אביב עם 49 קומות; מגדל לאונרדו סיטי טאוור ברמת גן עם 37 קומות; המגדל המשולש במגדלי עזריאלי עם 46 קומות; בניין אלקטרה בתל-אביב עם 45 קומות; מגדל היובל בתל-אביב עם 42 קומות; מגדל W במתחם צמרת בתל-אביב עם 46 קומות; הבניין המרובע בעזריאלי עם 42 קומות; מתחם קריית עתידים בצפון תל-אביב עם 36 קומות; ומגדל נוה צדק עם 44 קומות.

     

    לדברי דוד, "המגדלים הגדולים בישראל אינם נחשבים לגורדי שחקים בהשוואה לסטנדרט הבנייה בעולם. למרות שהבנייה לגובה מעוררת עניין רב בישראל, הרי שבהשוואה לעולם - בניינים של 21 קומות שמתנשאים לגובה של 60 עד 70 מטרים כבר לא נחשבים כבניינים גבוהים".

     

    עוד אמר דוד כי "לפני 30 שנה בניין של 8 קומות נחשב בניין גבוה בישראל, והיום הוא לא נכלל בקריטריון הזה. בעולם נבנים בשגרה מבנים מעל 200 מטר, ועד הבניין הגבוה שנבנה בימים אלה בסעודיה ויתנשא לגובה של 1,000 מטר. בארץ מתוכננים להיבנות מבנים של 60 קומות ומעלה כמבני מגורים בערים במרכז הארץ, בהן תל אביב, רמת גן ובת ים. בשנים הקרובות נראה שזה יהיה הדור הבא של בניינעם גבוהים בישראל".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הדמיה: ויו פוינט
    הדמיית פרויקט קרן הקריה. המגדל הגבוה בישראל
    הדמיה: ויו פוינט
    צילום: דנה קופל
    מתחם הקריה בתל-אביב
    צילום: דנה קופל
    מומלצים