מיקי חיימוביץ': הבורגר הסינתטי - מהפך

ההמבורגר הסינתטי הראשון שבושל אתמול (ב') בבריטניה היווה צעד קטן לטכנולוגיה של תעשיית המזון וצעד גדול לצמחונים, לטבעונים ובעיקר לבעלי החיים. מסיבת העיתונאים שהתקיימה בלונדון, וכללה טעימה של הקציצה על ידי מבקרי אוכל, עוררה עניין רב בכל העולם, וכמובן גם בישראל. אשת התקשורת מיקי חיימוביץ', מובילת קמפיין Meatless Monday ששם לו למטרה לצמצם ולשנות את הרגלי אכילת הבשר בארץ, התמוגגה בשיחה עם ynet: "בשר מהונדס שכזה עשוי לשכנע אוכלי-כול אדוקים לוותר על אכילת בשר, שכרוכה בסבל וייסורים ליצורים חיים. זה יהיה מהפך גדול".

(באדיבות הדיילי מייל)

חיימוביץ' שמחה גם על הפרט הפיקנטי שלפיו הניסוי בוצע ביום שני, והיא מוסיפה: "יש חשיבות גדולה לניסיון למצוא פתרון שיביא קץ לסבל של מיליארדי חיות מדי שנה, אבל ההיבט המוסרי הוא לא היחיד מאחורי המחקר. התעשייה הזאת מכלה את משאבי העולם ומקצינה את ההתחממות הגלובלית. אני טבעונית שוויתרה מרצון על טעם הבשר. אני לא חייבת תחליף. גם בלעדיו אני מרגישה נפלא".

כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:

• מתה ד"ר אריקה לנדאו, "אֵם כל המחוננים"
• הישרדות בכנרת: חיכו 8 שעות להצלה. צפו
• מרילין מונרו לאשתו של קנדי: שוכבת עם בעלך
  

המדענים שפיתחו את הבשר, ובראשם פרופסור מרק פוסט מאוניברסיטת מאסטריכט, לקחו תאים משתי פרות אורגניות ויצרו מהם רצועות שריר שאותן שילבו ליצירת הקציצה. תערובת הקציצה תובלה במלח, אבקת ביצים, פירורי לחם ומיץ סלק אדום. למדענים נדרשו 20 אלף רצועות כדי להכין בורגר במשקל 140 גרם. "ציפיתי שהמרקם יהיה רך יותר", אמרה חוקרת המזון האוסטרי האני רצלר, שהייתה בין השניים שזכו לטעום את הקציצה. "יש לזה טעם חזק, זה קרוב לבשר אבל זה לא עסיסי באותה מידה. חסרו לי מלח ופלפל".

קובי ברק. תעשיית הבשר אחראית לנזק סביבתי

(צילום: EPA)

ב-2007 פרסם האו"ם דו"ח בשם "צלו הארוך של משק החי", שמתאר את ההשפעות הסביבתיות שלהן גורמת תעשיית הבשר. קובי ברק, פעיל למען בעלי החיים ובעברו חבר בעמותת שב"י (שחרור בעלי חיים), מסביר: "תעשיית הבשר גורמת לשינויי האקלים, להרס הקרקע, למחסור במי שתייה ולזיהום המים והאוויר", הוא אומר. "זו תעשייה שמייצרת מעל 100 מיליארד בעלי חיים בשנה, והדבר כרוך בתובלה, שטחי גידול וזיהום".

בינתיים ברק מחכה ליום שבו גם בשר המעבדה ייווצר ללא פגיעה בבעלי החיים: "הבשר המהונדס התחיל בלקיחת רקמות של בעל חיים. מבחינתי זו בעיה. אם לדוגמה היו משתמשים רק בשערה של בעל החיים כדי לייצר את הבשר, אולי הייתי אוכל את זה כבר היום".

סשה בוז'ור, מייסד ארגון free269 שלארגונו יוחסה לאחרונה הנחת ראשי הבקר הכרותים ברחובות תל אביב, תומך בהמצאה החדשה. "מדובר במאורע היסטורי", הוא אומר, "אני תומך מאוד במחקר של בשר מהונדס. מדובר בפריצת דרך שיש בה הבטחה גדולה לעתיד טוב יותר".

טועמים את ההמבורגר המהונדס. חסרים מלח ופלפל?(צילום: רויטרס)

(צילום: EPA)

לדברי בוז'ור, המשמעות של הפיתוח היא הצלת בעלי חיים והצטרפותם של רבים לחיי הצמחונות: "חשוב שהפיתוח הזה יתחיל להיות נגיש לציבור. אני יודע שהדרך עוד ארוכה אבל בעתיד תהיה לאנשים האפשרות לבחור. ההמבורגר המהונדס עדיין לא מהווה אלטרנטיבה עבורי, כי את רקמות הבשר לקחו מבעלי חיים שכנראה סבלו. אבל בעוד כמה שנים, כשהבשר יהיה 100% מהונדס גנטית, אני אשמח לטעום מזה".

הרבנים ישברו את הראש: האם זה כשר?

המבורגר המעבדה מציב אתגר הלכתי בנושא כשרות. הרב חגי בר-גיורא, בכיר באגף הכשרות הארצי של הרבנות הראשית, מדגיש שאינו מתיימר לקבוע בסוגיה, אבל מנסה להסביר את הבעייתיות. לדבריו, הקלוגן (אחד הרכיבים בבשר הסינתטי) הוא למעשה השכבה האמצעית בעור בעל החיים, שממנו מופקים בין היתר ג'לטין ושרוולי נקניק. אם הוא נלקח מעור בהמה טהורה שנשחטה על פי ההלכה - הוא כשר לכל הדעות. חלק מן הפוסקים, בהם הרב עובדיה יוסף,

מתירים את אכילתו גם אם הוא מחיה טמאה.

על פי ההלכה אין לאכול "איבר מן החי", כלומר, חלק שנתלש מבהמה (כולל כשרה) בעודה בחיים, והפוסקים יידרשו להכריע אם חתיכת בשר שהופקה מתאי גזע שנלקחו ממנה נחשבת ככזו. אולם העמדה המקלה ביחס לקלוגן תקפה גם לעניין זה.

שיקול נוסף להקל ולהתיר את ההמבורגר החדש גם אם תאי הגזע שממנו הופק הם של חיה טמאה, הוא אם יוכח שגנים אלה אינם בהכרח הגורם הדומיננטי בייצור הקציצה. במצב כזה קובעת ההלכה שאף שמדובר בחומר לא כשר, ואולי אף "טרף", הוא לא הופך את המוצר הסופי לכזה.

הרב והמהנדס ישראל רוזן, ראש המכון ההלכתי-טכנולוגי צומ"ת (צוותי מדע ותורה), הוסיף: "השאלה לא פשוטה, וזה קצת דומה לפולמוס בקשר לג'לטין. במקרה של ההמבורגר הזה, נראה שמייצרים מזון מלאכותי המופק מחומר לא כשר שאיבד את צורתו, טעמו וזיקתו".