שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ב"יד אבשלום" קבור בכלל המלך אגריפס
    לא אבשלום, בנו של דוד המלך - ולא איש מצאצאיו: ב"יד אבשלום" קבור כנראה המלך אגריפס - נכדו של הורדוס, כך חושף פרופ' גבריאל ברקאי. מקור הבלבול בפסוק אניגמטי מספר שמואל ב'. "לאתר יש מאפיינים קלאסיים, כמו עמודים יווניים שאין להם שום קשר לאבשלום, שחי כאלף שנה קודם לכן"
    "יד אבשלום", אחד מסמליה העתיקים והידועים של ירושלים הקדומה, הוא למעשה מקום מנוחתו של אגריפס הראשון, מלך יהודה, נכדו של הורדוס הגדול, כך חושף פרופ' גבריאל ברקאי.

     

    << הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

     

     

    ירושלים מרושתת בעשרות אתרים יהודיים ונוצריים, שאין להם קשר לשמם. כך למשל, את מגדל דוד לא בנה המלך האדמוני, בבריכת חזקיה לא רחץ חזקיה מעולם, ובאורוות שלמה שעל הר הבית הקדוש, לא היו מאוחסנים סוסיו של החכם באדם.

     

    אז מי אשם בבלבול היסטורי? "זהו רצון עז של אנשים בתקופות מאוחרות יותר, לראות את המקומות שנזכרים במקרא", מסביר פרופ' ברקאי מאוניברסיטת "בר אילן". "מדובר על מסורות עממיות שלא קשורות במחקר מדעי. הדברים מובנים מאליהם, והתרחשו גם בקרב נוצרים שהסתמכו על מסורות שאין להן דבר וחצי דבר עם המציאות ההיסטורית או הארכיאולוגית".

     

    בלבול היסטורי מספר שמואל

    פרופ' ברקאי יחשוף את המחקר המלא מחר (יום ה'), במסגרת הכנס ה-14 של "מחקרי עיר דוד" בירושלים. ברקאי, מבכירי הארכיאולוגים בישראל, עוסק בתחום יותר מ-40 שנים, ובין השאר, חשף בחפירות כתף הינום את לוחיות "ברכת כהנים".

     

    צופה על הר הבית, בלי אף מאפיין של תקופת דוד המלך. "יד אבשלום" ()
    צופה על הר הבית, בלי אף מאפיין של תקופת דוד המלך. "יד אבשלום"

     

    אשר לאתר המכונה "יד אבשלום", המקור לבלבול ההיסטורי נעוץ במשפט אניגמטי המופיע בפרק י"ח בספר שמואל ב': "ואבשלֹם לקח ויצב לו בחייו את מצבת אשר בעמק המלך, כי אמר אין לי בן בעבור הזכיר שמי. ויקרא למצבת על שמו, ויקרא לה יד אבשלום עד היום הזה".

     

    כמובן שאם תחפשו בתנ"ך או ב"ווייז" את "עמק המלך", לא תדעו היכן הוא ממוקם, וכאשר עולי רגל טיילו בארץ הקודש בימי הביניים, הם הגיעו למסקנה כי המצבה הייחודית היא המקום שבו נקבר בנו האהוב של דוד המלך, שהומת במצוות יואב בן צרויה, לאחר שמרד באביו.

     

    לדברי פרופ' ברקאי, אבשלום ואביו חיו במאה העשירית לפני הספירה, זמן רב רב מאוד לפני שנת 44 לספירה, שבה הלך לעולמו אגריפס, שבניגוד לסבו האכזר, הורדוס - היה אהוד מאוד על חז"ל.

     

    עמודים יווניים ומאפיינים מקבר הורדוס

    לאחר מותו של הורדוס, בשנת 4 לפני הספירה - הוא נקבר בהרודיון, ובמקום הוקמה מצבה בעלת מאפיינים יווניים ורומיים שנתגלתה בשנת 2007, בידי אהוד נצר המנוח. מאפיינים דומים קיימים גם בחלק מ"קברי המלכים" שבירושלים וכן בפטרה שבירדן. פרופ' נחמן אביגד ז"ל, שהיה בר סמכא בתחום, תיארך את "יד אבשלום" למאה הראשונה לספירה, וקביעתו התקבלה על כל החוקרים בתחום.

     

    עכשיו מגלה פרופ' ברקאי כי "יד אבשלום", הוא למעשה קברו של אגריפס המלך. לדבריו: "במקום זה יש מאפיינים קלאסיים, כמו למשל עמודים יווניים שאין להם כמובן שום קשר לאבשלום שחי כאלף שנה קודם לכן".

     

    מדוע אתה סבור שדווקא אגריפס קבור שם?

     

    "ידוע לנו שאגריפס היה אחד ממלכי יהודה, שירושלים תפסה מקום מרכזי בהוויה ובפעילות שלו. מכיוון שהר הבית היה מקום חשוב ביותר, ניתן לשער ש'יד אבשלום' החריגה בצורתה והדומה לקברי מלכים באותה תקופה, הוא המקום שבו הוא נקבר, לאחר שמת בקיסריה.

     

    "מקום זה הוא הקרוב ביותר להר הבית, מבין כל הקברים של ימי בית שני בירושלים. המצבה נמצאת במרחק
    של כ-130 מטרים בלבד מהר הבית וממש צופה על ההר, ולכן סביר להניח ששם בחרו לקבור את המלך שהמצבה שעל קברו זהה לזו של סבו ולאופן הבנייה באותה התקופה".

     

    "מאחורי המצבה", מוסיף ברקאי, "יש גם מערה גדולה, מעוטרת, יפה ביותר, המכונה מערת יהושפט. להערכתי שימשה המערה הזו, כנראה, לקבורת בני משפחתו של אגריפס, בעוד הוא ורעייתו נקברו בחדר קבורה חצוב שנמצא בלב המצבה".

     

    מאז שנת 2004 עוסק פרופ' ברקאי יחד עם צחי דבירה בפרויקט המונומנטלי של עיר דוד בעמק צורים: סינון העפר שהוצא על ידי הוואקף המוסלמי מהר הבית, בשנת 1999. על השאלה האם בדיעבד ניתן לסלוח לוואקף על הפשע הארכיאולוגי שביצעו, משיב פרופ' ברקאי בשלילה, אבל אומר בחיוך: "זו בהחלט הוכחה שגם ממעשה רע יכול לצאת לפעמים משהו טוב".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים