שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    קריסת הבניין בת"א: הכל בגלל תמ"א 38?
    הבניין שקרס בת"א והותיר הרוג ופצועים, היה באמצע הליך של שיפוץ וחיזוק במסגרת תמ"א 38. מומחי נדל"ן מסבירים מדוע לדעתם קרס הבניין, מי אחראי לנזק והאם ניתן היה למנוע את האסון ע"י הריסה ובנייה מחדש של המבנה

    בכל עסקת נדל"ן יש סיכונים, אך בעסקה מסוג תמ"א 38 הסיכונים עלולים, לעתים, לעלות במחיר חיי אדם. זה לפחות מה שקרה הבוקר (ד') בדרום תל-אביב, לאחר שמבנה שעבר שיפוצים במסגרת פרויקט תמ"א 38 קרס - והותיר הרוג וחמישה פצועים.

     

    אמנם בעיריית תל-אביב הבהירו כי היזמים שביקשו לבצע תמ"א 38 במבנה קיבלו את כל היתרי הבנייה הנדרשים; אולם בפועל, עבודות שיפוץ המבנה הובילו לקריסת הקומה העליונה, ובעקבותיה התמוטטו גם כל התקרות בקומות התחתונות. רק מעטפת הבניין נותרה על כנה.

     

    מדוע קרס הבניין? לדברי גורמים בענף הבנייה, למרבה הצער מקרים כאלה עלולים לקרות בלא מעט פרויקטים לשיפוץ מבנים ישנים, ולרוב נובעים מהניסיון לחסוך כספים. למשל, לשלוח פועלים לשפץ את המבנה ללא בדיקה ראשונית של מהנדס זו פעולה נפוצה בקרב קבלנים.

     

    "הבעיה היא שהרבה פעמים, התוכניות של הקבלן לא תואמות את המצב הקיים בשטח. לכן יש לעבוד תחת פיקוח צמוד של מהנדס שיימצא בשטח באופן יומיומי. מי שפישל כאן זה כנראה הקבלן או מישהו מטעמו", אומר ל-ynet גורם בענף.

     

    הבניין שקרס בתל-אביב. לא תמיד תוכניות הקבלן תואמות את המצב בשטח (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    הבניין שקרס בתל-אביב. לא תמיד תוכניות הקבלן תואמות את המצב בשטח(צילום: מוטי קמחי)

     

    אז מי אשם?

    שאלה נוספת שמעסיקה גורמים בענף הנדל"ן בעקבות קריסת הבניין היא מי האשם בתקרית המצערת הזו. להערכתו של עו"ד אייל מיכאלי ממשרד עוה"ד פרץ-פרידמן-מיכאלי, המומחה בתביעות ביטוח ונזיקין, תביעת נזיקין תוגש נגד גופים רבים: החל מבעל הנכס, דרך עיריית תל-אביב שסיפקה את היתרי הבנייה, ועד לקבלן המבצע, מזמין העבודות, האדריכל, מפקח העבודה והמעסיקים של הפועלים. "במקרים מהסוג הזה אף אחד לא לוקח אחריות", הוא אומר.

      

    עו"ד דני אנגל, מומחה בטיחות בחברת בטיחות אנוש, סבור שאפשר להתמקד יותר. "האחריות העליונה במקרה של אסון כזה מוטלת על מי שמבצע את הבנייה", הוא טוען. "בדרך כלל זה הקבלן הראשי ששמו נרשם כמבצע הבנייה במשרד התמ"ת".

     

    עם זאת, מודה עו"ד אנגל כי "במקרה שאירע הבוקר קיים חשד לרשלנות מצד כל הגורמים המעורבים בביצוע העבודות - כולל מבצע הבנייה, מנהל העבודה וככל שבוצעו תוכניות הריסה, גם המתכנן". לדבריו, סביר להניח שתיערך חקירה לבדיקת הגורמים האחראיים להתרחשות התקרית.

     

    עו"ד ניר אסף ממשרד עוה"ד צבי יעקובוביץ סבור שמבין הגופים שייחקרו, דווקא העירייה אינה אחראית לתקרית - למרות שהוציאה היתר בנייה. "לקבל את ההסכמה לבצע שיפוץ, זה לא אומר שהעירייה אחראית על חוזק המבנה", הוא טוען. לדבריו, אם מדובר במבנה לשימור - רק אז העירייה אחראית ברמה מסוימת, משום שהיא חלק מהבעלים של המבנה.

     

    שימור או הריסה?

    אחת השאלות המהותיות ביותר היא האם היה אפשר למנוע את התקרית המצערת הזו. ישראל גודוביץ, מהנדס עיריית תל-אביב לשעבר, סבור כי לו היזם היה מבצע פרויקט תמ"א 38/2 (הריסה ובנייה מחדש) במקום פרויקט לחיזוק ושיפוץ בניין קיים, ייתכן שהאסון היה יכול להימנע. בתיקון 2 לתמ"א 38 הורסים את כל המבנה ומקימים תחתיו בניין חדש לחלוטין, וכך לא מסתכנים בקריסת המבנה הקיים.

     

    לדברי גודוביץ, המדיניות של עיריית תל-אביב מנוגדת להריסה ובנייה מחדש של בניינים, על רקע הרצון לשמר מבנים ותיקים. "אבל המקרה הזה פשוט מוכיח שזה לא הולך", הוא טוען, "מרבית הבניינים בתל-אביב נבנו בתקופת של לפני 60-80 שנה, ואז היו בעיות כלכליות שהביאו לשימוש בחומרים זולים. אלו בניינים שלא יכולים להחזיק מעמד בתוספת של קומה".

     

    לדבריו, "נכון שיש בעיר הזאת 200-300 מבנים מיוחדים שצריך לשמר אותם ואי אפשר להרוס אותם, אבל אלו מקרים חריגים וצריך להביא מומחים שיבצעו זאת. ביתר המקרים צריך להרוס את המבנה. עיריית תל-אביב טוענת שאי אפשר להרוס בניינים לשימור ואני חושב שכן. אני בעד שימור, אבל לא להביא לזה שבניינים יקרסו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים