שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    אחרי בג"ץ: 2,000 מסתננים ישוחררו

    כעת עם ביטול החוק תיאלץ ישראל לשחרר תוך 90 יום את 2,000 המסתננים הכלואים על פי התיקון לחוק בבתי הכלא ובעיקר במתקן סהרונים

    החלטת בג"ץ היום (ב') מהווה מכה קשה למדיניות הממשלה המוצהרת שביקשה להרחיק מישראל את 55 אלף מבקשי המקלט והמסתננים שנכנסו לתחומה, ולמנוע את כניסתם של נוספים. בקרב הגורמים שמטפלים בנושא ניכרת מאז מתן פסק הדין בעיקר מבוכה, ובקרב תושבי דרום תל אביב ניכר הכעס.

     

    עוד דיווחי חדשות ב-ynet:

    המדינה השלישית: מסתננים יישלחו לאוגנדה

    מבצע גירוש אחרי החגים: "נמנע מהם לעבוד"

     

    לא ברור מה יעלה בגורל התוכניות להרחיק למדינה שלישית אלפי מסתננים, כפי שהכריז

     שר הפנים גדעון סער רק לפני כשבועיים. התוכניות הללו יצטרכו להיבחן מחדש נוכח הפסיקה. שאלה נוספת תצטרך להיבחן היא חוקיות הנוהל ל"טיפול במסתננים המעורבים בהליך הפלילי" שמבוסס על החוק שנפסל. במסגרתו נכלאו מאות מסתננים ומבקשי מקלט.

      

    על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, יותר מ-90% מהמסתננים ומבקשי המקלט הם אזרחי סודן ואריתריאה. עשרות אלפים מהם מתגוררים בשכונות דרום תל אביב בעוני ובצפיפות קשים, ללא תשתיות מתאימות.

    תושבי דרום תל אביב מפגינים נגד כניסת מסתננים (ארכיון) (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    תושבי דרום תל אביב מפגינים נגד כניסת מסתננים (ארכיון)(צילום: מוטי קמחי)

    פליטים בגבול מצרים (ארכיון) (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    פליטים בגבול מצרים (ארכיון)(צילום: רויטרס)

    הפגנת הורים באילת נגד מסתננים בעיר (ארכיון) (צילום: מאיר אוחיון) (צילום: מאיר אוחיון)
    הפגנת הורים באילת נגד מסתננים בעיר (ארכיון)(צילום: מאיר אוחיון)

    כלא סהרונים. 2,000 כלואים (ארכיון) (צילום: חיים הורנשטיין   ) (צילום: חיים הורנשטיין   )
    כלא סהרונים. 2,000 כלואים (ארכיון)(צילום: חיים הורנשטיין )
     

    ישראל נמנעה עד כה מלגרש את אזרחי שתי המדינות הללו והעניקה להם הגנה קבוצתית. אולם מאז יוני 2012, בעקבות כניסתו לתוקף של התיקון לחוק, נכלאו סודנים ואריתריאים שהגיעו ארצה לתקופה של שלוש שנים ללא משפט. כעת עם ביטול החוק תיאלץ ישראל לשחרר תוך 90 יום את 2,000 המסתננים הכלואים על פי התיקון לחוק בבתי הכלא ובעיקר במתקן סהרונים.  

     

    בג"ץ מתח ביקורת על שממשלת ישראל מונעת ממבקשי המקלט הכלואים נגישות למנגון המקלט. מאז כניסת החוק לתוקף, הגישו 1,400 מהם בקשות למקלט, אך רק כמה עשרות בודדות מהבקשות נבדקו ואף לא אחת התקבלה.

     (צילום: יאיר שגיא, סבסטיאן שיינר, גיל יוחנן, אתר בתי המשפט) (צילום: יאיר שגיא, סבסטיאן שיינר, גיל יוחנן, אתר בתי המשפט)
    (צילום: יאיר שגיא, סבסטיאן שיינר, גיל יוחנן, אתר בתי המשפט)
     

    מיולי 2009 הוגשו עשרות אלפי בקשות למקלט ורק בודדות התקבלו. "גם אם ניתן להניח כי קיים אלמנט כלכלי בבחירתם של נתיני סודן ואריתריאה להגיע למדינת ישראל, לא ניתן לתייגם כמהגרי עבודה ותו לא. יש להניח כי בחלק מהמקרים מדובר בפליטים הזכאים למקלט מדיני. אף על פי כן בחרה מדינת ישראל לא לבחון בקשות מקלט פרטניות שהגישו חלק מהם", כתב השופט דנצינגר בפסק הדין. 

     

    יום מזעזע / יום מאושר

    ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר בתגובה להחלטה: "אני נחוש להמשיך ולהוביל את פעולות הממשלה לטיפול בתופעת ההסתננות". בהודעה שהפיצה לשכתו נמסר עוד: "לצד כיבוד החלטת בג"ץ אני מתכוון למצוא יחד עם שר הפנים והיועץ המשפטי לממשלה דרכים שיתיישבו עם ההחלטה ויאפשרו מימוש המדיניות הנחושה שלנו, שבלמה את ההסתננות והשיבה כבר אלפי מסתננים".

     

    שר הפנים, גדעון סער, אמר כי "על פניו, פוגע פסק הדין ביכולת של ישראל להתמודד עם הסתננות בלתי חוקית לשטחה". סער ציין כי "ישראל היא מדינת חוק ונלמד את פסק הדין כדי לבחון את הדרכים להגן על האינטרסים הלאומיים של ישראל ואזרחיה, לרבות הסדר חקיקתי חלופי חדש".

     

    פסילת החוק הביאה לתגובות נזעמות מצד תושבי דרום תל אביב וגורמים בימין הפוליטי. מנגד, מבקשי המקלט הביעו סיפוק ושמחה גדולה מפסילת החוק.

      

    "זה יום מאושר", אמר ל-ynet דוואיט דמוז (26) מבקש מקלט אריתריאי שהסתנן לישראל לפני כשלוש שנים. "אנשים שהיו בכלא בסיני ובישראל ישוחררו, ואצלנו אנשים שחיים בפחד גדול ומשתק ממעצר של המשטרה בתל אביב וגם מכליאה - יוכלו להירגע קצת". עם זאת הדגיש דמוז כי הוא "מודאג מהשלב הבא, אנשים יחזרו לתל אביב, ומה יקרה אז? שוב יזרקו אותם בתחנה המרכזית? צריך לבדוק את הבקשות שלנו למקלט ולהכיר בנו כפליטים, עד שנוכל לחזור למדינות שלנו". 

     

    עורכי הדין יונתן ברמן וענת בן-דור, שעתרו לבג"ץ, אמרו כי "בית המשפט העליון קבע היום את המובן מאליו. מעצר מינהלי של מבקשי מקלט אינו יכול לשמש כאמצעי הרתעה. יש להצר על כך שהמדינה כלאה במשך שנה וחצי בתנאים בלתי ראויים אלפי אנשים שמלכתחילה לא הייתה כל הצדקה למעצרם. אנו מקווים שמעתה המדינה תשכיל להבין כי מדובר בבני אדם וכי יש להתייחס אליהם ככאלה, ולהעניק להם זכויות". 

     

    מנגד אמר נתן יעקובוביץ', תושב דרום תל אביב ופעיל המרכז למדיניות הגירה ישראלית: "אנו מזועזעים מאטימות בג"ץ לסבלם של תושבי דרום תל אביב". ארנון גלעדי, המשנה לראש עיריית תל אביב, הצטרף לדברים ואמר כי "בג"ץ הפקיר את תושבי דרום העיר לחסדי המסתננים". הוא אמר כי השופטים הוכיחו שאינם מבינים את המציאות העגומה והמפחידה בשכונות. "בית משפט עליון שלא מאפשר לכלוא מסתננים ושוהים לא חוקיים, המהווים מטרד לאוכלוסיה, הוא מוסד שהופך מנותק מהעם". לדבריו, הפיתרון של סיעת 'הליכוד-ביתנו' בעירייה הוא גיבוש סנקציות כלכליות מצד הרשות המקומית ומצד הממשלה: "מסתנן ושוהה לא חוקי שלא יתאפשר לו לעבוד בישראל ימצא כבר את הדרך לעזוב את שכונות דרום העיר".



     

    ח"כ מיכל רוזין (מרצ), יו"ר הועדה המיוחדת לבעית העובדים הזרים בירכה על ההחלטה ושלחה  מכתב דחוף ליועץ המשפטי לממשלה, שבו קראה לו להורות לממשלה לבדוק את כל בקשות המקלט המונחות לפתחה, בעקבות כשלון המדינה לטפל במצב.

     

    ח"כ דב חנין (חד"ש), שהוביל את המאבק הפרלמנטרי נגד החוק, בירך על ההחלטה ואמר כי "הגיע הזמן לשינוי כיוון אמיתי. פליטים ומבקשי מקלט אינם עבריינים. כל עוד הם נמצאים בארץ אין להמשיך ולרכזם, ללא זכויות, בשכונות המוחלשות ביותר של דרום תל אביב וערים אחרות".

     

    בהכנת הידיעה השתתפה מורן אזולאי

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים