שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    ואז זה קרה: בעל הבית התקשר / טור אישי

    דני ספקטור פונה ללב של בעלי הדירות ומציע: בואו נכרות ברית משתלמת לשני הצדדים - אנחנו נשמור לכם על הדירה, ואתם תיתנו לנו לגור בה במחיר שפוי. גם אתם הייתם פעם צעירים ורציתם לגור בלב העיר הגדולה, לא?

    אתמול קרה הגרוע מכל, הרגע ממנו חששתי כל חיי הבוגרים. בעל הדירה שלי צלצל. "נגמר החוזה‭,"‬ הוא הזכיר, "והגיע הזמן לדבר על השנה הבאה‭."‬ רגע של שתיקה, אני בולע רוק, הגוף רועד. "עשיתי מחקרים, שאלתי אנשים וקראתי כתבות‭."‬

     

     

    אגלי זיעה קרים החלו לרדת, הרגשתי שמיד ייגזר דיני. "ראיתי שהייתה עלייה של ‭13%‬ במחירי השכירות בתל-אביב, אז חשבתי ללכת קצת לקראתך. נעלה את זה רק ב-‭."10%‬ להודות לו? להתחנן על חיי? בכל זאת, מדובר על עוד ‭6,000‬ שקל בשנה.

     

    ביקשתי ארכה של 24 שעות לחשוב על זה ורצתי לאינטרנט, לבדוק את הנתונים ולהוכיח אותו על טעותו. ואז ראיתי את הכותרות: "עלייה חדה במחירי השכירות! תעבוד כל החיים ועדיין לא תוכל לקנות דירה משלך‭"!‬. לך תתווכח עם בעל הדירה, שבסך הכל לא רוצה, בצדק מבחינתו, לצאת פראייר.

     

    אז נכון שאני מתחתן עוד שבוע, עודדתי את עצמי, אבל זה לא אומר שלא אוכל למצוא דירה תוך כמה ימים. ניגשתי ללוחות המודעות האינטרנטיים, נחוש למצוא הצעה טובה יותר איתה אוכל לפחות לשפר את עמדותיי בקרב על השכר דירה.

     

    מודעה ראשונה צצה מול עיניי: "חדר וחצי, אפס כיווני אוויר, שירותים בחצר‭."‬ בכמה התענוג? לא פחות מ-‭3,000‬ שקל. ממשיך. ‭3"‬ חדרים במרכז, פרקט, ‭8,000‬ שקל בלבד". מציאה, אבל אין לי כיס עמוק מספיק. הכל נגדי, אני ממרר בבכי, כנראה שכבר לא נותרו ברירות אלא לשקוע בייאוש.

     

    אני מבטיח להישאר נאמן כשהמחירים יצנחו

    חודש הרחמים כבר מאחורינו, אבל אף פעם לא מזיק לנסות את נשק יום הדין: בעלי דירה יקרים, אני פונה אל הלב שלכם. אל תהיו כמו כולם, אל תיסחפו אחרי העדר. בואו נפתח טרנד חדש: דיור ראוי במחיר שפוי. בואו נכרות ברית משתלמת לשני הצדדים. אנחנו נשמור לכם על הדירה, נטפח אותה, נדאג להשקות את הצמחים ולהעביר לכם שכר דירה פעם בחודש.

     

    אתם, בתמורה, תיתנו מחיר שאפשר לעמוד בו, מקסימום נסכם על העלאה קטנה פעם בכמה שנים, כך שכולם יהיו מרוצים. גם אתם הייתם צעירים, גם אתם רציתם לגור בלב העיר הגדולה ולקרוע את העולם. גם אתם הקמתם משפחה צעירה, נאבקתם לתמרן בין החשבונות, הבילויים וההוצאות השוטפות. וגם אתם רוצים שבדירה שלכם יגורו אנשים שאפשר לסמוך עליהם.

     

    אני מבטיח להישאר נאמן גם כשמחירי הדירות יצנחו דרסטית, יום אחד, בעוד שנים רבות. אם נאמין לתחזיות, סביר להניח שגם אז לא אוכל להרשות לעצמי דירה משלי.

     

    הטור פורסם במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים