אפוקליפסה אתמול: אל תחריבו את העולם
רואה השחורות שהתייאש מהעולם סבור כי הדרך היחידה לגאולה היא הקץ, וכי רק על חורבות העולם הזה אפשר יהיה להקים עולם מתוקן. אלא שלפי פרשת נח, האפוקליפסה כבר התרחשה ולא תחזור על עצמה. מה יעשה הפסימיסט? האם יוכל להאמין בתיקון העולם מבלי להחריבו?
מהמבול בימי נוח ועד קץ העולם על פי שבט המאיה - במהלך ההיסטוריה ניבאו לא פעם את סופו הקרב של העולם. "בכל דור, בכל תרבות, מפתחים איזשהי ציפייה, על גבול הפנטזיה, לכך שהעולם הולך להיחרב", אומר ד"ר מיכה גודמן, ראש מדרשת "עין פרת" שבאלון, בדיון עם קרן אפלבאום.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
"גם היום אנשים מדברים עדיין על קץ ההיסטוריה, על אפוקליפסה, על מלחמת גוג ומגוג, על משהו איום ונורא שהולך להתרחש והעולם כולו הולך להתמוטט. הרעיון האפוקליפטי מעולם לא מת", אומר גודמן.
ומיהם אלה המפיצים את נבואות החורבן בכל דור מחדש? ד"ר גודמן סבור כי מדובר באנשים פסימים המאמינים בגאולה. "הפסימיסט מאוכזב מאוד מהעולם, הוא מבין שהעולם הזה, על כל פגמיו, לא יכול להיות מתוקן. הדרך היחידה לגאולה היא דרך חורבן. העולם הזה צריך להיחרב, ועל חורבות העולם הזה אפשר לייצר עולם מתוקן", הוא מסביר.
אלא שלדברי גודמן, פרשת נח העוסקת גם היא באפשרות של קץ, דווקא מנטרלת את הרעיון של חורבן העולם. "היא ממקמת את האפוקליפסה לא בעתיד, אלא בעבר. זה חלק מהזיכרון שלנו, לא חלק מהציפייה שלנו", הוא אומר. "ויותר מזה, בסוף המבול, מתגלה אלוהים ומבטיח לאדם: לא יהיה יותר מבול". אז מה יקרה לפסימיסט שיקח את פרשת נח ברצינות? והאם אפשר לתקן את העולם גם בלי להחריב אותו עד היסוד? צפו בשיחה.
לפנייה לכתב/ת 
