הלמ"ס: מחירי הדירות עלו ב-72% מאז 2007
על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הזינוק החד ביותר במחירי הדיור חל ב-2009. עוד עולה מהנתונים כי הקבלנים בונים יותר לגובה, ואחוז הישראלים שמתגוררים בדירה בבעלותם נותר יציב בארבעת העשורים האחרונים
משנת 2007 ועד 2012 עלו מחירי הדירות ב-72%. שיעור העלייה השנתי הגבוה ביותר היה 21% במהלך התקופה שבין מרס 2009 למרס 2010. כך עולה מנתוני דו"ח "פני החברה" שמפרסמת היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). על פי הנתונים, משנת 2000 ועד 2006 ירדו מחירי הדירות בישראל ב-12%.
כתבות נוספות על מחירי דירות בערוץ הנדל"ן :
- מ' השיכון: רוכשי דירה ראשונה משלמים פחות
- כמה שנים צריך לעבוד כדי לקנות דירה בת"א?
- מ' השיכון: 135 משכורות נדרשות לקניית דירה
מהנתונים עולה כי רמת החיים עלתה בהתמדה מאמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת - תהליך שהתאפיין בירידה בשיעור ההוצאה של משקי בית על מוצרי מזון, הלבשה והנעלה, ובעלייה בשיעור ההוצאה על שירותים כגון תחבורה ותקשורת. החל משנות ה-70 הרכב ההכנסות השתנה עם השנים - חלה ירידה מתמדת באחוז ההכנסה מעבודה ועלייה באחוז ההכנסה מפנסיות ומקצבאות המוסד לביטוח לאומי.
עוד עולה מהנתונים כי מרכיב ההכנסה מקצבאות גבוה יותר בקרב משקי בית שאין בבעלותם דירה, אולם חלה בו ירידה לאורך השנים - מכ-22% מההכנסה בשנת 2003, לכ-19% בשנת 2011.
ועוד בתחום הנדל"ן. באמצע שנות ה-50 רוב משקי הבית (57%) גרו בדירות שכורות, כולל דירות בדמי מפתח, ויתר משקי הבית גרו בדירות בבעלותם. מאמצע שנות ה-50 לאמצע שנות ה-70, חלה עלייה ניכרת באחוז משקי הבית הגרים בדירות בבעלותם, ובאמצע שנות ה-70 ל-71% ממשקי הבית כבר הייתה דירה בבעלותם. מאז כמעט שלא השתנה שיעור הגרים בדירות בבעלות.
ומה עם גודל הדירה? ב-1976 דירות בנות 5 חדרים ויותר היוו רק 4% מכלל הדירות שבנייתן הסתיימה, ואילו בשנת 2012 חלקן הגיע ל-55%. בלמ"ס אמרו כי כיום, הבנייה למגורים מתאפיינת בהתחזקות המגמה של בנייה לגובה, כלומר בנייני מגורים רבי קומות, אך עדיין רוב הדירות שנבנות בישראל הן בבניינים עד 4 קומות.
בשנת 1995 רק 7% מהדירות נבנו בבניינים בגובה 9 קומות ויותר, ושיעור זה הגיע בשנת 2012 ליותר מ-30%. במקביל, נרשמה ירידה בשיעור הדירות הנבנות בבניינים בני 1-4 קומות - מ-74% בשנת 1995 ל-51% בשנת 2012.
עלייה בשביעות הרצון מהחיים
בתחום המשכנתאות, מצאו בלמ"ס כי בקרב משקי בית שבבעלותם דירה אחת נרשמה עלייה מתונה בגובה התשלום על משכנתא - מ-1,960 שקל בשנת 2003, ל-2,442 שקל בממוצע בחודש בשנת 2011. כלומר, עלייה של 4.8% בלבד במונחים ריאליים. כמו כן, חלה עלייה במרכיב ההכנסה מעבודה - מ-75.7% בשנת 2003 ל-77.5% בשנת 2011.
במרכיב ההכנסה מהון ובהכנסה מקצבאות ומתמיכות חלה ירידה קלה. אצל משקי בית שאין בבעלותם דירה, חלה עלייה משמעותית אף יותר במרכיב ההכנסה מעבודה - מ-72.5% בשנת 2003 ל-76.9% בשנת 2011. מרכיב ההכנסה מקצבאות ומתמיכות הוא הגבוה ביותר בקרב משקי בית שאין בבעלותם דירה, אולם חלה בו ירידה לאורך השנים, מ-22.2% מההכנסה בשנת 2003 ל-18.8% בשנת 2011.
בעשור האחרון, ניכרת עלייה בשביעות הרצון מהחיים, מהמצב הכלכלי ומהיכולת לכסות את הוצאות משק הבית. בשנת 2011, 88% דיווחו שהם מרוצים מחייהם, לעומת 83% בשנת 2002. 60% היו מרוצים ממצבם הכלכלי בשנת 2011, לעומת 48% בשנת 2002.
בשנת 2011, 61% דיווחו כי הם מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות השוטפות של משק הבית - למזון, חשמל, טלפון וכדומה - לעומת 50% בשנת 2005. עוד עולה מהנתונים כי ב-2011, 26% מהישראלים בני 20 ומעלה חשו בדידות לעתים קרובות או מדי פעם, לעומת 32% ב- 2002. 9% דיווחו ב-2011 כי אין להם למי לפנות בשעת משבר או מצוקה, לעומת 13% ב-2002.
בתחום הרווחה, מתברר כי שיעור סך כל הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים עלה מ-14.3% בשנת 2000, ל-16.9% בשנת 2011. בקרב ערבים חל גידול של 67%, מ-13.4% בשנת 2000 ל-22.5% בשנת 2011. ב-2010 ל-51.6% מהרשומים במחלקות לשירותים חברתיים בגילי העבודה - 15-64 הם שכירים וממוצע השכר החודשי ברוטו שלהם הוא 4,954 שקל לעומת 8,430 שקל במשק.