שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זהירות, כספית: כל סכנות המתכת הרעילה
    שאיפה או בליעת כספית, אשר נפלטת על-ידי מפעלים, עלולים לגרום לסרטן וגם לפגיעה בראייה, בשמיעה ובזיכרון. בקרוב נוכל לדעת לראשונה איזו כמות של המתכת הרעילה נפלטת בישראל לאוויר, לקרקע ולמים

    ביום חמישי תיחתם במינמטה ביפן אמנה בינלאומית להפחתת זיהום סביבתי של כספית. מקום הוועידה בא להזכיר לעולם את הרעלת הכספית ההמונית שהתרחשה שם בשנות ה-50, כאשר מפעל תעשייתי הזרים לים שפכי תעשייה לא מטופלים המכילים כספית. אלפי תושבים שגרו בסמוך וניזונו מדגי המפרץ, שהכילו כמויות גדולות של כספית, הורעלו. מאות ילדים מתו וילדים רבים נולדו עם מומים.

     

    עוד כתבות בערוץ כלכלה ירוקה וקיימות

    ירקות אורגניים הם בריאים יותר? אז זהו, שלא

    השר פרץ: הרכבת לאילת תפגע אנושות בטבע

    איך שגלגל מסתובב: תעשיית מיחזור הצמיגים

    התחממות כדוה"א: העולם מחכה לקטסטרופה

     

    הכספית היא מתכת נוזלית בטמפרטורת החדר ושימושית במגוון רחב של יישומים

    טכנולוגיים - במסחר, בתעשייה ובייצור, בחקלאות, ברפואה וברפואת שיניים. מקורות הפליטה העיקריים של הכספית הם מתעשייה כימית, תעשיית המתכת, תעשיית מלט, זיקוק נפט, שריפת פסולת ביתית ורפואית ושריפת פחם בתחנות כוח.

     

    שאיפת אדי כספית או שאיפה ובליעה של מתיל-כספית עלולים לגרום להרעלה בבני אדם, המתבטאת בעיקר בפגיעה במערכת העצבים. הסימפטומים העיקריים של הרעלת כספית הם פגיעה בשדה הראייה, פגיעה בזיכרון, נדודי שינה, פגיעה בשמיעה, רעד ועקצוצים. כמו כן, הכספית חודרת דרך מערכות ההגנה בעורקים ומגיעה למוח, וכן חודרת לעוברים ברחם אמם.

     

    כספית גם מסווגת כמסרטן אפשרי בבני אדם (קבוצה C), על-פי הסיווגים של הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן.

     

    כמה כספית נפלטת כל שנה בישראל? 

    המידע הרב ביותר נוגע לכספית במי שתייה. בשנים 2009-2010 ביצע משרד הבריאות מאות בדיקות במקורות מי השתייה, וביותר מ-90 אחוז מהם לא נמצאה כלל כספית. בבדיקות שבהן התגלתה מתכת זו, ריכוזיה היו נמוכים מהתקנים.

     

    לעומת זאת, באוויר הכספית אינה מנוטרת כדרך שגרה. גם במזון בדיקות כספית אינן נערכות בתדירות מספקת בכל סוגי המזון ובכל שרשרת הייצור (מהגידול, דרך הייצור והשיווק ועד הצלחת) ותוצאותיהן המלאות אינן נגישות ושקופות לציבור. כמו כן, איננו יודעים פרטים לגבי קצב שקיעת הכספית בארץ מהאוויר לקרקע ולמים, דבר שיכול לרמז האם צפויה בעיה במי השתייה ובקרקעות בעתיד.

     

    בקרוב צפוי שיפור במחסור במידע בנוגע לכספית בארץ. חוק ה-PRTR שיזם ארגון אדם, טבע
    ודין יחד עם המשרד להגנת הסביבה, ישלים נדבך אחד של מידע חשוב, החסר כעת, בנוגע לכמויות הפליטה לסביבה של חומר זה. החוק קובע כי במסגרת המרשם הלאומי של פליטות לסביבה שיוקם, ידווחו המפעלים החייבים בדיווח על פליטות כספית בכל צורותיה אם עברו את סף הדיווח של 0.5 קילוגרם לשנה בפליטה לאוויר ו-10 גרם לשנה של פליטות לקרקע, לים, למקור מים ובשפכים.

     

    במסגרת החוק יוכל הציבור לדעת, באמצעות אתר אינטרנט נגיש ובחינם, על כמויות הפליטה של למעלה ממאה חומרים לאוויר, למים ולקרקע וכן על העברתם למכוני טיהור שפכים או לאתרי פסולת. המידע שיתקבל ישמש לשיפור המדיניות, לצורך הפחתת הזיהום הסביבתי והפגיעה בבריאות הציבור.

     

    המידע יוכל לתת לכולנו הערכה של כמויות הפליטה בארץ כולה או באזור מסוים, וכן לאפשר השוואה בין אזורים או מגמות לאורך הזמן. המידע גם יאפשר לדעת מיהם מקורות הפליטה הגדולים של החומר ולדרג אותם מבחינה כמותית. המשרד להגנת הסביבה הוא האמון על הפיקוח והאכיפה על מקורות הפליטה ואנו באדם טבע ודין נבחן את הנתונים ונמשיך לפעול לקידום המדיניות הסביבתית המתקדמת ביותר האפשרית, הכוללת העמקת הניטור והמעקב אחרי זיהום סביבתי, קביעת יעדים וסדרי עדיפויות לטיפול והפחתת פליטות מרבית.

     

    הכותב הוא ד"ר לכימיה אטמוספירית וראש תחום אוויר ואנרגיה באדם טבע ודין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים