שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חכמים יותר: כיצד משתנה המוח כשהופכים להורים
    חשבתם שרק אתם מלמדים ומפתחים את התינוק שלכם? מסתבר שזה עובד גם לצד השני. מחקרים מראים שכבר עם ההריון המוח של האמהות משתנה וגדל - וככל שהשנים עוברות גם האבות מצטרפים לחגיגה, ואנחנו הופכים חכמים ורגישים יותר. ואיך כל זה משפיע על הילדים? יעל זקוב מסבירה

    תינוק נולד ואיתו נולדים גם זוג הורים. כאשר אנו הופכים להורים החיים שלנו משתנים לתמיד והשינוי מתחיל בדרך שבה אנו חושבים ומרגישים. המהפך מתחיל עם ההריון, ובדרך הטבע אמא היא זו הראשונה שעולה על המסלול החדש. אבא כבר פוגש תינוק מוכן ויצטרף אליה לדרך תוך זמן קצר. השינויים המכינים אותנו להורות מתחילים עמוק בתוך מוחנו, וחוץ מזה שהם מפתיעים ומרתקים הם גם חיוניים להתפתחותו של מוח חדש וקטן, שזקוק לכל העזרה שרק ניתן - מוחו של העולל.

     

    כל המדריכים, המחקרים הכתבות והטורים האישיים בעמוד הפייסבוק החדש של ערוץ הורים. לא תעשו לנו לייק? 

     

    המוח ההורי הוא מושג חדש יחסית והוא זוכה לאחרונה לתשומת לב רבה מצד חוקרי ההתפתחות. כאמור, המוח ההורי מתחיל להתפתח אצל נשים הרות בזכות "קוקטייל" של הורמונים ומוליכים עצביים, המשנים את האיזון הכימי ואת האנטומיה במוח. שטף ההורמונים בזמן ההריון הופך לדבר של קבע אצל האמהות לאחר הלידה (ואף אצל האבות) וזאת כדי לוודא שמאנשים הדואגים בעיקר לעצמם, נהפוך לכאלו שמסוגלים לשים את הצרכים האישיים במקום השני ולדאוג קודם כל לילדים.

     

    עוד כתבות של יעל זקוב בערוץ הורים :

    לא סתם כפית: הכלים שעוזרים לתינוק לחשוב

    תנו להם לזוז: המדריך לגידול תינוקות חושבים

    נולד לכם פג? כך תעזרו לו להדביק את הפערים

    מפתח חשיבה מרחבית: למה חשוב לשחק בפאזל

     

    מקבלים את השינוי בטבעיות? כנראה שכך עובדת השיטה… אנחנו משתנים ללא מאמץ מודע, אך חשיפת היקף ועומק השינוי המבני במוח ההורי מאפשרת לנו, לכל הפחות, להתפעל משעתו היפה של הטבע.

     

    יחודו של המוח ההורי

    לפני זמן לא רב האמת יצאה לאור: האימהות הופכת אותנו לחכמות יותר. עובדה, המוח של נשים לאחר הלידה גדל עם כל ילד נוסף. איך יודעים את זה? פשוט מודדים את גודלו של החומר האפור בשבועות ובחודשים שלאחר הלידה (החומר האפור במוח הוא כינוי לגופם של תאי העצב - שצבעם כהה יותר מה"כבלים" המשמשים להעברת מסרים אל גופי התא ומכונים החומר הלבן). עליית המסה של החומר האפור מעידה על עליה בתפקודו של המוח ועל תפוקתו.

     

    השאלה המעניינת את החוקרים היא: אילו אזורים במוח גדלים כאשר אנשים הופכים להיות הורים? לצורך זה נעשה שימוש במכשירים מתוחכמים (ויקרים) כדי "לצלם" את המוח בזמן התבוננות או התייחסות לתינוקות, וזאת כדי להבין איזה אזור במוח מופעל. הממצאים מעידים כי התגובות לתינוקות מעוררות בהוריהם מעגלים עצביים ייחודיים וכי הביטוי ההתנהגותי לכך היא התעצמותה של יכולת האמפתיה, שהופכת את האמהות, וגם את האבות, לרגישים וחכמים יותר.

     

    האמפתיה היא שם כללי ליכולת להסתכל על המצב מנקודת מבט של מישהו אחר ולנחש מה הוא מרגיש. היא מפעילה את האזורים המוחיים הקשורים לרגשות ולמחשבות, היא כלי תקשורתי שאנחנו מעבירים במתנה מדור לדור, ושיבוש במנגנון זה מאפיין הפרעות הקשורות באוטיזם.

     

    תינוק בוכה זקוק לאמפתיה. זר יסתכל עליו, ירחם לרגע, ויחוש דחף להתרחק. זר שיש לו ילדים משלו יחוש מעט יותר אמפתיה, וימהר לחפש את ההורים של התינוק (ואז להתרחק). האם הם אגואיסטים? לאו דווקא. הם פשוט מרגישים שרמת הסטרס בגופם עולה והתרחקות היא פתרון לא רע בכלל.

     

    ומה קורה במוחם של ההורים בזמן בכיו של תינוקם שגורם להם דווקא לרוץ למקור הרעש? הורמונים טובים של קשר ואהבה מתגברים על הורמוני הסטרס ובמוח מתחילות להתרוצץ חידות הגיון המפעילות את הזיכרון, יכולת הסקת מסקנות והיצירתיות: "מתי היא אכלה? היא עייפה? מה היא צריכה? מה עוד לא ניסיתי? אז בואי, מתוקה שלי, ננסה משהו חדש!".

     

    המוח המשולש

    בשביל לקבל תמונה סכמטית (מאוד לא מציאותית) של המוח אני נוהגת לדמיין בעיני רוחי ארטיק מסטיק. זהו הארטיק שבו מתחת לגלידה

    מתחבא מסטיק המחובר למקל.

    המקל, שחלקו נגלה מבחוץ (כמו עמוד השדרה) וחלקו נמצא בחלק העמוק ביותר בקרטיב (כמו גזע המוח), מסמל את "מוח הזוחלים". זהו החלק העתיק ביותר במוח האנושי, שברובו לא השתנה במהלך האבולוציה. אנו חולקים את החלק הזה של המוח, עם כל שאר בעלי החוליות. פעילותו של המוח הזוחלי הוא בהתנהגות אינסטינקטיבית הקשורה בהישרדות וזו השולטת על תפקודים חיוניים כמו רעב, נשימה, תנועה, איזון ותגובות כמו לחימה או בריחה.

     

    כל דיגדוג, חיבוק ונשיקה מפתחים את המוח שלהם - ושלכם (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    כל דיגדוג, חיבוק ונשיקה מפתחים את המוח שלהם - ושלכם(צילום: shutterstock)

     

    המסטיק, זה שנמצא צמוד לחלק הפנימי של המקל, מסמל את "מוח היונקים". חלק זה ידוע גם בכינוי ה"מוח הרגשי", "המוח הנמוך" או "המערכת הלימבית" והוא פועל באופן דומה אצל כל היונקים. הוא אחראי על הרגשות החזקים והבסיסיים שלנו: זעם, פחד, מועקת הפרידה, טיפול באחר, חיבור חברתי, סקרנות, הנאה ובקרב בוגרים גם על תשוקה.

     

    הגלידה, החלק העיקרי של הארטיק, מסמל את המוח ההגיוני. חלק זה, הנקרא גם המוח החושב, הוא הגבוה ביותר והייחודי לבני האדם. במונחים אבולוציוניים הוא החדש ביותר והוא תופס כ-85% ממסת המוח. התפקודים והיכולות של המוח ההגיוני כוללים את היכולת לדמיין, להמציא, לפתור בעיות, להסביר, לפתח מודעות עצמית וכן אמפתיה ודאגה לאחר.

     

    המוח ההורי ומוחם של התינוקות מתפתחים ביחד

    תינוקות נולדים כאשר המוח הזוחלי שלהם כמעט מושלם ועם מוח היונקים מוכן לפעולה. לעומתם, המוח ההגיוני של התינוקות מאוד לא בשל ועיקר ההתפתחות המוחית היא למעשה התפתחותו של המוח החושב, כמו גם הקשרים שנוצרים בין שלושת חלקי המוח. כמבוגרים, המוח החושב שלנו יודע לווסת את התחושות העזות שנרשמות במוח הרגשי וכל יום לומדים משהו חדש. אך מסתבר שעצם לידתו של התינוק יוצרת קשרים חדשים בין המוח העליון לתחתון - ובכך מתפתחים הוריו.

     

    איך זה עובד? שחקן ראשי במשחק הוא הורמון האוקסיטוצין, זה שאחראי על יצירת הצירים בלידה ועל שחרור חלב האם. האוקסיטוצין מיוצר במוח היונקים והוא כמו סם טבעי שיוצר תחושת "היי" נעימה, המסוגלת להעלים חרדות ולחבר אנשים אחד לשני. הוא נמצא ברמות גבוהות אצל היולדת הטרייה שכאילו "מפיצה" אותו לשתי הדמויות החשובות בחייה: לתינוק ולאבא שלו. תשומת הלב והרכות בה אמהות ניגשות לתינוקן מעורר בתינוקות תחושות המפיקות אוקסיטוצין במוחם הרך, כאשר הם מרגישים טוב בנוכחותה הבטוחה של אמא. נדמה כי הפרשת האוקסיטוצין מדבקת, שכן אב המטפל בתינוקו חווה גם הוא את שטף האוקסיטוצין הנעים, המתעורר עם כל מגע של חיבוק, נשיקה וליטוף.

     

    כאן מצטרף למשחק הורמון נוסף והוא הדופמין, גם הוא מבית היוצר של מוח היונקים. הדופמין דואג לתחושה הנעימה של התגמול, זוהי תחושת הזכייה בפרס שאנו מרגישים כשאנחנו רואים את הילד שלנו מרגיש טוב בזכותנו. זה כל כך נעים עד שזה ממכר, כי הדופמין הוא מרכיב דומיננטי במרכז המוחי הקשור בהתמכרויות. הדופמין הוא הורמון המקשר בין שני חלקי המוח, בין מוח היונקים הרגשי ובין המוח ההגיוני, כאשר הוא מעלה בין השאר את יכולת הריכוז ואת יכולת הסריקה במרחב. אותו דופמין ממש פועל במוחם של התינוקות והילדים, עוזר להם להפנות את הקשב למה שההורים עושים ולהרגיש תחושת הישג עם כל למידה חדשה.

     

    אהבה ללא מילים

    לא בכדי מתעוררת ביתר שאת מערכת האמפתיה של ההורים כאשר הם מביאים ילדים לעולם, שהרי התינוקות תלויים לגמרי במוטיבציה שלנו לנחש ולזהות למה הם זקוקים. כאשר התינוקות לומדים לחייך, העונג שאנו מרגישים מפעיל מרכזים הממוקמים במוח היונקים שלנו. הבעת פנים לא ברורה או בכי, לעומת זאת, מפעילים גם את המוח ההגיוני ומערבים פעילות מוחית רחבה יותר.

     

    טיפ להורים:

    יודעים מה קורה במוחו של תינוק בוכה? אל תשאלו. הורמונים של דחק (סטרס) דוחקים את מקומם של האוקסיטוצין והדופמין. בכי ממושך יכול להשאיר את רישמו על מוח היונקים המתפתח בתינוקות וליצור תבניות תגובה פחות מסתגלות.

     

    כמובן שתינוקות בוכים לעיתים קרובות במשך היום וזה חלק מהחיים. אם תעזרו להם להתנחם ולווסת את תחושותיהם לאורך שנת החיים הראשונה, הם לא יגדלו להיות מפונקים, אלא בדיוק להיפך. הם ילמדו להרגיע את עצמם.

     

    כשהתינוק בוכה הורמוני הסטרס משאירים רישום במוח (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    כשהתינוק בוכה הורמוני הסטרס משאירים רישום במוח(צילום: shutterstock)

     

    קשה להרגיע תינוקות בוכים בזמן שעושים משהו אחר. כדי להגיע לתחושת רגיעה רגשית וגופנית התינוקות זקוקים לכל תשומת הלב.

     

    הזיכרונות הקדומים, המאופסנים עמוק עמוק במוחנו, גורמים לנו לטפל בתינוקות שלנו בדרך המתאימה להם ביותר, באופן אינסטינקטיבי. דוגמה לכך היא הנטייה של האמהות, על אף שרובן ימניות, להחזיק את התינוקות בעזרת ידן השמאלית. באופן זה התינוקות ממוקמים קרוב אל ליבן, וקל להם יותר לשמוע הפעימות המרגיעות והמוכרות מהרחם.

     

    יתרון נוסף הוא שבתנוחה זו הם ממוקמים בשדה הראייה השמאלי של אמותיהן. מה היתרון בכך? משדה הראייה השמאלי עובר המסר הוויזואלי להמיספרה (חצי המוח) הימנית. בצד הימני, האזור המיועד לטיפול ודאגה לאחר גדול ומשמעותי יותר מאשר בהמיספרה השמאלית. בניסוי שבדק זאת ביקשו החוקרים מקבוצת נשים להרים בובת דובי "בוכה" ומצאו שהאמהות נטו להרים את הדובי בידן השמאלית בין אם הן ימניות או שמאליות. לעומתן, נשים שאינן אמהות הרימו לרוב בידן החזקה. כדי לוודא שמדובר בצורך להרגיע, בקשו החוקרים מהאמהות להרים גם כדור, אותו הרימו האמהות בידן הימנית.

     

    כאשר התינוקות הופכים לילדים

    כהורים אנחנו כמעט "מכורים" לתינוקות ומרעיפים עליהם אהבה פיזית עד שלעיתים אנחנו מרגישים שאנחנו רוצים ממש לאכול אותם, תחושה שאולי נולדת בחיבור בין מוח היונקים למוח הזוחלים. ובאמת, האהבה הפיזית עובדת ובשנה הראשונה נראה שחיבוק מההורים יכול לפתור הכול. אבל בהמשך הקטנים הופכים ליצורים מורכבים יותר והצרכים שלהם משתנים.

     

    אל לנו לטעות, זה שהילדים לומדים לדבר, לעמוד על שלהם ולענות לנו בתשובות מתוחכמות, עדיין לא אומר שאפשר לפנות להיגיון שלהם. בחמש השנים הראשונות מוח היונקים הוא זה שמוביל עדיין ורגשותיהם העזים הם אלו שמנהלים את הילדים. היכולת לחשוב מראש נבנית בהדרגה ולרוב הילדים רוצים לנסות לבד, לבחור דרך משלהם, לפעול על פי העדפותיהם האישיות ולעשות "מה שבא להם". "מסוכן", "לא כדאי" ו"איפוק" הם מושגים רחוקים, וכעת יכולת האמפתיה שלנו עומדת למבחנים יומיומיים.

     

    טיפ להורים:

    לא רצים לכביש! לא נוגעים בחשמל! לא מקשקשים על הקיר! למה? אין להם מושג. הם עושים את זה כי אמרתם להם, כי הם מפחדים מהתגובה שלכם, מלהעציב או לאכזב אתכם. אל תצפו שהם יבינו לבד. המוח שלהם עוד לא מסוגל לדמיין את התוצאות של מעשיהם.

     

    מוחם המתפתח של הילדים זקוק ל"אספקה" קבועה של הורמוני האוקסיטוצין והדופמין. איך עושים את זה? מגע רב של חיבוקים ונשיקות, דגדוגים והנפות. מחמאות ספונטניות על הדברים הטובים בהם. להסתכל בעיניים במבט אוהב, לצחוק ביחד ולהקשיב לדברים שיש להם לספר.

     

    במצבים של קושי ותסכול גם אנחנו, המבוגרים, מגיבים מתוך המרכזים הממוקמים במוח היונקים שלנו. המוח ההגיוני אומר לנו שאין מה לצעוק ולא כדאי להתעצבן, ובכל זאת המון פעמים המוח הרגשי שולט בתגובה. כדי לתת דוגמה וגם להעביר את המסר באופן ברור יותר, מומלץ להתרחק ולקרוא למוח ההגיוני לקחת פיקוד.

     

    המוח המאוהב

    האהבה והטיפול המסור שהורים נותנים לילדים צורבת במוחם הרגשי זיכרונות ומאפשרת להם להפוך לאנשים אוהבים בתורם (זה הזמן להרים טלפון להורים ולהגיד בפשטות: תודה!) מבוגרים שלא קבלו את היחס המסור מהוריהם בילדותם, יכולים להפעיל את המוח ההגיוני שלהם כדי ללמוד כיצד לשלוט בתחושות השליליות שהצטברו במוחם הרגשי (זה הזמן לטפיחה על השכם) ולתת את מתנת האמפתיה לילדם. סיפור האהבה הראשון בחיים, זה עם ההורים, יסלול את הדרך לאהבת המשפחה, החברים, לאהבה הרומנטית ולאהבת עצמי.


    הכותבת היא מרפאה בעיסוק לתינוקות ופעוטות במכון פשוט לגדול. 

    לדף הפייסבוק של פשוט לגדול





     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    המוח ההורי. הכל בזכות האוקסיטוצין
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים