נובל בכימיה לשני ישראלים-אמריקנים
פרופ' אריה ורשל ופרופ' מיכאל לוויט זכו בפרס היוקרתי על פיתוח מודלים ממוחשבים להבנת מערכות כימיות מורכבות. ורשל, בוגר מכון ויצמן, חוקר באוניברסיטת דרום קליפורניה. לוויט מחלק את זמנו בין ישראל לדרום קליפורניה. יחד עמם זכה מרטין קרפלוס
שלושה מדענים זכו היום (יום ד') בפרס נובל לכימיה - ושניים מהם משלנו. ועדת פרס נובל בשטוקהולם הכריזה כי אריה ורשל, ישראלי אמריקני מאוניברסיטת דרום קליפורניה, זכה בפרס היוקרתי בזכות מחקרו בפיתוח מודלים ממוחשבים להבנת מערכות כימיות מורכבות, יחד עם הישראלי-אמריקני מיכאל לוויט, שלימד בעבר במכון ויצמן ואשתו עדיין מתגוררת בעיר רחובות. הצלע השלישית בפרס הוא מרטין קרפלוס, אמריקני אוסטרי מהאוניברסיטאות שטרסבורג והרווארד. עם זכייתם בפרס נובל ישלשלו השלושה לכיסם סכום של 1.5 מיליון דולר. ynet העביר שידור חי מרגע ההכרזה.
שבוע נובל - כותרות אחרונות:
"החלקיק האלוהי" קטף את פרס נובל לפיזיקה
אכזבה: הישראלים לא זכו בפרס נובל לרפואה
עוד חדשות בעולם:
שר החוץ האיראני: סילפו דבריי, נשבר לי הגב
תימן: "ילדות מדממות למוות ביום כלולותיהן"
אריה ורשל, בן 72, נולד בקיבוץ שדה נחום ולמד בטכניון ובמכון ויצמן. הוא ירד מהארץ לאחר מלחמת יום הכיפורים ב-1973, נודע בזכות מחקריו בתחום הביוכימיה החישובית והביופיזיקה, היה מחלוצי הסימולציות הממוחשבות של תהליכים ביולוגיים ופיתח בין היתר שיטה שנקראת אנזימולוגיה חישובית. מיכאל לוויט, בן 66, נולד בפרטוריה שבדרום אפריקה. את זמנו הוא מחלק בין הארץ לחו"ל ויש לו משפחה ובית ברחובות.
בראיון לתוכנית "עושים צהריים" בגלי צה"ל עם יעל דן סיפר ורשל על הרגע שבו בישרו לו כי זכה בנובל. "הודיעו לי בשתיים בלילה", אמר. "לא היו צריכים להגיד כלום. ברגע שהיה צלצול ידעתי". על אזרחותו הישראלית אמר: "אני בחלקי ישראלי. אני מבקר בארץ. אני מרגיש ישראלי. הילדות שלי מדברות עברית".
"שמח מאוד שהעירו אותי באמצע הלילה"
ורשל אמר בשיחת ועידה עם עיתונאים משטוקהולם שהוא "שמח מאוד" להתעורר באמצע הלילה בלוס אנג'לס כדי לגלות שהוא זכה בפרס ומצפה לאסוף אותו בבירת שבדיה בחודש דצמבר.
"בקצרה, מה שפיתחנו זו דרך שדורשת ממחשבים לחפש, להוציא את המבנה של החלבון ולבסוף להבין איך הוא בדיוק עושה את מה שהוא עושה", אמר ורשל.
שר המדע והטכנולוגיה, יעקב פרי, בירך על זכייתו של פרופסור אריה ורשל בפרס נובל בכימיה. "זכייתו מהווה גאווה לאומית למדע הישראלי", אמר פרי.
עוד אמר פרי: "ורשל ממשיך במסורת חסרת תקדים של זוכי פרס נובל ישראלים, אך בד בבד הוא מציב זרקור על אתגר לאומי אמיתי שהוא החזרת המוחות הישראליים הביתה".
"עבודתם של קרפלוס, לוויט וורשל זכתה השנה בפרס נובל לכימיה על הנחת היסוד לשימוש במודלים ממוחשבים כדי להבין ולחזות תהליכים כימיים", נמסר בהודעה משטוקהולם. "מודלים ממוחשבים שמשקפים את המציאות נהפכו למרכיבים מכריעים בקידום הכימיה של העידן הנוכחי".
מיכאל לוויט בן ה-66 נולד בדרום אפריקה ובגיל 15 הגיע לאנגליה. בגיל 21 הגיע לישראל לעשות דוקטורט והכיר את רעייתו רינה. לשניים נולדו שלושה ילדים: אדם בן ה-37, ראובן בן ה-41, ודני בן ה-44. בשנת 1986 עבר לוויט לקליפורניה, ומאז מחלק את זמנו בין ישראל לארה"ב. כיום הוא משמש כמדען אורח במכון ויצמן.
בנו אדם סיפר כי ועדת הנובל הודיעה לו על הזכייה 10 דקות לפני ההכרזה, ושלוש דקות לאחר מכן הגיעה שיחת הטלפון מאביו הנרגש. "הייתה שיחה קצרה. אני מאוד התרגשתי והתקשרתי לאשתי, השנה חשבנו שיש לו סיכוי. זה כבוד מטורף בשבילו, זה הישג מדהים. לקבל הכרה על משהו שעשית לפני 40 שנה", אמר הבן.
מי שהוזכרו כמועמדים לזכות היום בפרס נובל לכימיה היו הישראלים פרופ' חיים סידר ופרופ' אהרון רזין מהאוניברסיטה העברית בירושלים. השניים חתומים על תחום ביטוי הגנים של ה-DNA. הישראלים האחרונים שזכו בפרס נובל לכימיה הם פרופ' דן שכטמן ופרופ' עדה יונת. פרופ' שטכמן מהטכניון זכה בשנת 2011 בפרס על מחקרו פורץ הדרך בתחום הגבישים. פרופ' יונת ממכון ויצמן זכתה ב-2009 בפרס היוקרתי עבור תרומתה לפיענוח מבנה הריבוזום, המולקולה המתרגמת את הקוד הגנטי לחלבונים הבונים את התא החי.
בשנה שעברה זכו שני האמריקנים רוברט לפקוביץ' ובריאן קובליקה בפרס נובל לכימיה. השניים זכו בפרס היוקרתי עבור מחקריהם בתחום הוויסות החלבוני. שני המדענים אחראים למחקר פורץ דרך בנוגע למשפחת קולטנים חשובה, המאפשרת לתאים לחוש את סביבתם ולהעביר אותות לתאים אחרים. כמו בתחומי המדעים האחרים, פרס נובל לכימיה מוענק בדרך כלל לחוקרים שמחקריהם נעשו יותר מעשור קודם לכן. לפיכך, חברי ועדת הפרס בוחרים את הזוכים מבין שלל מדענים האחראים למחקרים פורצי דרך.
שבוע הנובל החל שלשום, כשפרס נובל לרפואה הוענק לג'יימס רותמן מאוניברסיטת ייל, רנדי שקמן מאוניברסיטת קליפורניה ותומס דוהדוף מאוניברסיטת סטנפורד, על תגליתם כיצד מתנהלת תעבורת החומרים בתא פנימה והחוצה.
תגלית זו קשורה כמעט בכל מחלה אפשרית, ותאפשר להבין טוב יותר את התנועה בתוך התא, ובכך אולי למנוע את היווצרותן והחמרתן של מחלות שונות.
אמש זכו פיטר היגס מבריטניה ופרנסואה אנגלר מבלגיה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2013 על תיאוריית "החלקיק האלוהי". החלקיק התת אטומי, בוזון היגס, נחשב אבן פינה חסרה בעולם הפיזיקה, ויכול להסביר מדוע לחומר יש מסה.
פרס נובל נוסד בשנת 1895. יכולים לזכות בו רק אנשים שעודם נמצאים בחיים. כל זכייה בו משלשלת לכיסם של הזוכים כ-1.2 מיליון דולר.
מורן אזולאי השתתפה בהכנת הידיעה
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
