שתף קטע נבחר

צמאה לסקס סוער אחרי שנה של שממון

אהבתי את זה. אהבתי את הביטחון שהוא הקרין, אהבתי את האופן שבו הוא פשוט פעל בלי לשאול אותי לפני, אהבתי את הקינקיות שבמעשה, את הריגוש ואת האדרנלין שבער בתוכי

אז אחרי לבטים רבים נפרדתי מעמרי. תחילה חשתי בחלל שנפער בתוכי ומועקה השתלטה לי על הגרון. לשבריר שניה התחלתי לתהות אם אולי עשיתי טעות, אבל השנייה הזאת חלפה במהירות שבה נוטות השניות לחלוף מאז ומעולם, ותוך יומיים כבר שכחתי שאי פעם היו לי בכלל רגשות כלפיו.

 

עוד בנושא:

קרוע בין אהבה לקבועה ובין הצורך בסקס מהצד

הוא טען שיש להם הסכם סגור לנישואים פתוחים

סקס: צעדים קטנים ועדינים או טנגו סוער?

עוד פנטזיות וסיפורי סקס בפייסבוק של ערוץ יחסים

 

הדחף המיני שגסס לאִטו בחודשים האחרונים קם לפתע לתחייה, אלא שפתאום כבר לא היה לי מושג מה לעשות אִתו. מעולם לא נהניתי כל-כך מאוננות, עד כמה שאולי זה יישמע לכם תמוה. רציתי את הדבר האמיתי ולא הסכמתי להתפשר על פחות, אלא שאחרי זוגיות בת כמעט שנה, לא היו לי גברים פוטנציאליים שיכולתי להתקשר אליהם במקרה חירום. האחד מצא בת זוג, השני נסע לטיול במרכז אמריקה והאחרון כבר מזמן החל לשעמם אותי.

 

 

דרוש: ריגוש חדש ומפצה

רציתי סקס, אבל לא סתם סקס רגיל, אלא משהו מרגש, מסעיר ובלתי שגרתי - סקס כזה שיצליח לפצות על כמעט שנה של שממון, כזה שעושים פעם או מקסימום פעמיים בחיים ואז עוברים לריגוש הבא. ואז נזכרתי באיתמר. איתמר היה גבר נשוי שניהל מערכת יחסים פתוחה עם אשתו. את איתמר הכרתי לפני כשבע שנים, בזמן שתפסתי טרמפ ממצפה רמון למרכז.

 

את הדרך העברנו בשיחה וסיימנו אותה בהחלפת מיילים. מאז ועד היום התכתבנו המון, חלקנו תמונות, נפגשנו לחמש ארוחות צהריים, התמזמזנו קצת ובעיקר פנטזנו על הדברים שנעשה כשניפגש ערב אחד לקצת יותר משעה. לאחרונה הפסקנו להתכתב דרך המייל ועברנו לחילופי דברים בפייסבוק וכך מצאתי את עצמי כותבת לו הודעת זימה מפתיעה ביום שני אחד אחה"צ.

 

לא אלאה אתכם בפרטי ההתכתבות, ורק אשתף אתכם במה שקרה כשנפגשנו שלושה ימים לאחר מכן, כשהוא אסף אותי מפתח ביתי - נסענו לכיוון קיסריה, שם היה לו בית פנוי השייך לבן דודו שנסע עם משפחתו לחופשה בחו"ל והשאיר לאיתמר את המפתחות על מנת שיגיע מדי פעם ויבדוק שהכל בסדר, וגם כדי שייהנה מהגינה המפוארת וממי הבריכה הצלולים. ובכן, אקדים את המאוחר ואומר שלא הגענו לשם ומעולם לא עלתה בידי הזכות להיכנס בשערי הבית החלומי שבדמיוני הזכיר את גן עדן. ולהלן הסיפור המלא:

 

למרות שאנחנו מכירים כבר שבע שנים ומעולם לא קיימנו בינינו יחסים מיניים משמעותיים, משהו בי התעורר באותה נסיעה. אולי היה זה הגעגוע למגע מחבק, אולי היה זה הגעגוע לסקס סוער, אולי היה זה... לא, עזבו! זה היה הגעגוע לסקס סוער. ללא ספק! התחלתי ללטף אותו לאורך היד והוא נשאר מרוכז בנסיעה, הכנסתי יד מתחת לחולצה והמשכתי ללטף.

 

איתמר חייך אליי בתגובה חיוך שכולו שביעות רצון, בזמן שהורדתי את היד שלי כלפי מטה וניסיתי לדחוף אותה מעט בכוח בתוך הרווח שנוצר בין הבטן לבין החגורה. למה שקרה אחר-כך לא יכולתי להתכונן, כיוון שברגע שהוא עצר את הרכב בצד הדרך, הפסקתי לחשוב בהגיון. נסענו על כביש החוף, היכן שאנשים נוסעים במהירות של כ-100 קמ"ש, עד שאיתמר סטה עם המכונית לשולי הכביש ועצר בתוך פרצה קטנה.

 

תחילה חשבתי שאירעה תקלה, אולי חשד לפנצ'ר. איתמר יצא מהרכב, עבר לצדו השני, פתח את הדלת שלי ומשך אותי החוצה. הוא סובב אותי במין כוחניות שיש בה גם עדינות, והצמיד אותי עם הפנים לכיוון הרכב. אהבתי את זה. אהבתי את הביטחון שהוא הקרין, אהבתי את האופן שבו הוא פשוט פעל בלי לשאול אותי לפני, אהבתי את הקינקיות שבמעשה, את הריגוש ואת האדרנלין שבער בתוכי. הוא הרים מעט את החצאית הקצרה שלבשתי, הסיט את התחתונים במגע אצבע שהרעיד את גופי וחדר אליי בכל בכוח, עמוק וחזק כפי שרציתי, וגרם לי לחוש כאדם מורעב שהתכבד בסעודת מלכים. הייתי צמאה והוא הרווה את צימאוני.

 

 

מדי פעם כשהצצתי לצדדים, ראיתי נוסעים מופתעים מתבוננים בנו מתוך הזגוגיות בחיוך ממזרי, אלא שכולם נסעו במהירות ולא יכלו לעצור ולהתבונן בסקרנות כפי שרבים מהם בוודאי היו רוצים לעשות. היתה זו תחושה מטריפה, כאילו אנחנו מהתלים בכולם, מין סוג של טיזינג פומבי.... אלא שאז, בזמן שעדיין ניסיתי ללכוד את עיני הנוסעים וממש כמה שניות לפני שאיתמר התיז את נוזליו בתוך הקונדום המחוספס, עצרה לידנו ניידת משטרה.

 

התלבשנו מהר והעמדנו לשווא פני תמימים מול השוטר והשוטרת שבאו לקראתנו. לאחר שרשמו את הפרטים שלנו, הורו לנו לנסוע אחריהם לתחנת המשטרה הקרובה וכל מה שיכולתי לחשוב לעצמי זה: "מה אני אגיד לאבא שלי?!".

 

הפרשה הסתיימה במשפט קצר, בידיעה צינית בעיתון יומי, בקנס כספי סביר ובהרבה מאוד מבוכה. אה, וגם במוסר השכל חשוב: אל תנסו את זה בבית! רגע, התבלבלתי, זה לא מוסר ההשכל. מוסר ההשכל הוא תנסו את זה בבית, רק לא בכביש!

 

בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
shutterstock
רציתי משגל של פעם בחיים
shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים