אלוהים לא מתנגד לתיאוריית המפץ הגדול

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >> 

• יחס הליטאים לרב עובדיה צונן גם אחרי לכתו
  

"הרמב"ם נתן הדרכה איך להתייחס לטקסט שנמצא במחלוקת חריפה עם ידע מדעי", אומר פרופ' קווה. לשיטת הרמב"ם, בהינתן סתירה בין השניים, יש להתייחס לטקסט המקראי כאל אלגוריה. "עד כדי כך הוא אמר: אם יתברר במדע שהעולם הוא קדמון – המשמעות של 'בראשית ברא' היא לא לפי הפשט שאנחנו מכירים", אומר פרופ' קווה.

"יש הרבה מאוד אנשים שהמילים דרווין ואבולוציה מוקצות מחמס מיאוס עבורם – אני חושב שאלה אנשים שטומנים את ראשם בחול", הוא ממשיך. לדבריו, הדת צריכה ללמוד מהמדע, ולהשתמש במתח הקיים בינהם, כדי לבנות יהדות שתהיה מתואמת עם התפיסה המדעית.

"אני חושב שכל הויכוח אם העולם נברא או לא - היום כל מדען מכיר בזה, לא בגלל שזה כתוב בבראשית,

אלא בגלל שבמעבדה מצאו שהיה המפץ הגדול", אומר פרופ' קווה. לדבריו, לעיתים כשהוא אומר כי העולם קיים 14 מיליארד שנה, אנשים מאמינים חשים שלא בנוח. "חז"ל מצאו פרשנות ש'שן תחת שן', זה לא דווקא שן תחת שן, אז אפשר למצוא ש'ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד' זה לא 24 שעות, משום שלא הייתה שמש. כל מי שמודאג יכול להשתמש בזה, כדי למצוא את הפירושים שנוחים לו".

לשיטתו של הפילוסוף פרופ' יוסף אגסי, עצם העלאת השאלה האם המדע סותר את קיומו של האל, היא מגוחכת. "כשם שיהודי מדען יכול לפרש את כתבי הקודש, כך מדען שהוא פונדמנטליסט, שמקבל את כתבי הקודש ככתבם, יכול לפרש את המדע. יש פה סימטריה", מסכים פרופ' אגסי עם פרופ' קווה.

"מדע בלי דת – הוא צולע, דת בלי מדע – היא עיוורת", מסכם פרופ' קווה בצטטו את אלברט איינשטיין. ynet ו"אורות - טלוויזיה יהודית" מזמינים אותכם להצטרף לשיחה בין שני פרופסורים, האחד חובש כיפה והאחד גלוי ראש, הסבורים כי מי שמעוניין באמת, יכול למצוא דרך להקהות את הסתירה שבין המדע והאמונה.