בין הביצה לטאבלט: קווים לדמותה של ארוחת ערב ישראלית
כמה פעמים בשבוע אתם מסבים יחד לשולחן ואוכלים ארוחת ערב משפחתית? מי אחראי על הכנתה של הארוחה ומה אתם אוכלים, ובמה עוסקים בני המשפחה בזמן הארוחה - בחבריהם לסעודה או במכשיר הסלולאר? פרוייקט "שולחן משפחתי" נפתח עם סקר שמשרטט תמונת מצב באשר לחשיבותה של ארוחת הערב במשפחה הישראלית
מסקר שערכנו לכבוד יציאתו לדרך של פרויקט "שולחן משפחתי" של ידיעות אחרונות ynet ואוסם, עולה שרוב מוחלט של בעלי המשפחות ( 94.2% מכלל הישראלים) מודעים לחשיבות ארוחת הערב המשפחתית המשותפת באמצע השבוע.
כמחצית (50.9%) מכלל המשפחות עם ילדים בישראל נוהגות לאכול ארוחות משפחתיות לפחות פעם אחת בשבוע בימות החול, ומי שלא מצליחים לעשות זאת חשים החמצה והיו רוצים לאכול יחד יותר פעמים במהלך השבוע. אגב, הארוחה המשפחתית המורחבת של שישי ושבת היא כמעט הרגל לאומי: 84.8% מקפידים כמעט תמיד על סעודות משפחתיות. בכמחצית מהמקרים (51%) מצטרפים לשולחן ילדים שאינם גרים בבית או חברים.
על רקע המודעות הגדלה לחשיבותה של הארוחה המשפחתית הגרעינית בעיצוב דמותנו ותחזוק הקשרים המשפחתיים, מומלץ לשים לב לקשר ההדוק בין זיכרונות טובים או רעים מהארוחות המשפחתיות בילדות, לבין ההקפדה עליהן במשפחות הגרעיניות. כך למשל, 53% מבין אלו הנושאים זיכרונות טובים מארוחות הערב המשפחתיות בבית הוריהם מקפידים על המשך המסורת גם במשפחות שהקימו, זאת לעומת 41% מבין אלו שנושאים זיכרונות שליליים.
קווים לדמותה של ארוחת הערב המשפחתית הישראלית משרטט סקר שערכה מינה צמח באמצעות מכון "מדגם" של מינה צמח ומנו גבע. הסקר נערך בשבוע השני של אוקטובר 2013 בקרב 500 נציגים של מדגם מייצג של בתי אב ישראליים יהודים וערבים, שיש בהם ילדים בגילאי שנתיים עד 18.
טוב לאכול ביחד
ההרגשה הטובה ותחושת המשפחתיות והחום מהוות את המוטיבציה החשובה ביותר לשבת יחד לשולחן מדי ערב. כשנתבקשו הנשאלים לפרט מה עושה להם טוב מנו את תחושת המשפחתיות (81.7% ), האווירה שכולם יחד (79.1%), ההזדמנות לראות את בני המשפחה ולדבר איתם (70.4%), ההזדמנות להתעדכן בקורות היום (57.7%) אבל רק 20.5% ציינו את האוכל.
לעומת זאת, בזיכרונות מן העבר החמימות היא עדיין הדבר הזכור ביותר מארוחת הערב המשפחתית הגרעינית ( 54% ), אבל האוכל ניצב גבוה במקום השני. אולי הסיבה נעוצה בכך שכיום יורד משקלן של הארוחות על טהרת הבישול הביתי, אולי כיוון שהנוסטלגיה בוחשת בוורוד את טעמי המאכלים של פעם.
האמא היא עדיין הדמות הדומיננטית בארוחת הערב המשפחתית באמצע השבוע, בעיקר בהכנתה (כ-67% מהמקרים) ובהדחת הכלים ידנית או בהכנסתם למדיח (כ-50% ). לעומת זאת, בעריכת השולחן (40.1%) ופינויו (30.5% ) יורד חלקה משמעותית.
מפתיעה מידת מעורבותם הנמוכה יחסית של הילדים בהכנת ארוחת הערב: 16% בלבד מבין הילדים מעל גיל 10 מעורבים בהכנת הארוחה המשותפת בבתים בהם אוכלים כולם יחד; 13% בבתים בהם חלק מהמבוגרים אוכלים עם הילדים – האחרונים, אגב, מונים יותר מרבע (27%) מהישראלים.
ואיך נראית הארוחה המשפחתית בימות החול בקרב מי שמקפידים עליה?
פחות מחמישית (19%) מהמשפחות אוכלות יחד רק פעם בשבוע, הרוב המוחלט עושים זאת לפחות פעמיים בשבוע כאשר למעלה משליש (36%) מקפידים על ארוחה משפחתית כמעט כל יום. שעת הארוחות הפופולרית ביותר היא בין שבע לשמונה בערב (49%) והאוכלים נחלקים כמעט באופן שווה בין המקצרים שמתחמים את הארוחה לעד מחצית השעה (48.5% ) והמאריכים יותר שמבלים בין חצי שעה לשעה (47%) סביב השולחן. חלק קטן מאד (כ-3%) מפנה לארוחת הערב למעלה משעה. הארוחה מתרחשת בדרך כלל בפינת האוכל (42%) או במטבח (42%) אם כי יש שמבלים אותה בסלון ליד הטלויזיה (12%).
הדבקות בהרגלים מתחלקת גם היא כמעט שווה בשווה: 41% מקפידים על מקומות קבועים לבני המשפחה, ושיעור דומה יושבים לפעמים במקומות קבועים ולפעמים לא. השאר לא מייחסים חשיבות לנושא המקומות.
ברוב המשפחות (62%) אוכלים כל המשתתפים אותם מאכלים, אם כי בדרך כלל הם משתנים ואין מאכלים קבועים. קרוב לרבע אוכלים אוכל מבושל, קרוב לרבע אוכל לא מבושל, והשאר גם וגם.
סלט, ביצה, פרוסה עם גבינה ושיחה
המאכלים הפופולריים ביותר אינם מפתיעים: סלט ירקות (76.1%), גבינות ומוצרי חלב (63%), ביצים כולל חביתות (53.7% ) ולחם (50%) כשמדובר באוכלי האוכל הבלתי מבושל.
למרבה ההפתעה, העוף (27%) ואחריו הפסטה (18%) הם הפופולאריים ביותר בקטגורית האוכל המבושל, השניצל (5.6%) נמצא רק במקום האחת עשרה.
שיחות בזמן הארוחה דומיננטיות מאוד. כצפוי הרוב משוחחים, אם כי רק חלק קטן מאוד (4.4%) מקדיש את הארוחה לשיחות בנושאים אישיים בלבד. הרוב משלבים בינן נושאים אישיים לאחרים.
אור אדום 1: למרות תפקידה של השיחה בארוחה המשפחתית, רבים עסוקים בעיסוקים נוספים במידה זו או אחרת. 43.8% משלבים צפייה בטלוויזיה, למעלה ממחצית (51%) משוחחים בטלפון, מקבלים או שולחים מסרונים, 20.5% קוראים עיתון או ספר, ו-18.3% לא נפרדים מהמחשב.
אור אדום 2: כמעט שליש מהישראלים (29%) טוענים שמחסור בזמן ועבודה בשעות הערב הם הכשלים בדרך לארוחת הערב המשותפת.
בחלק מהמאפיינים קיימים הבדלים בולטים בין האוכלוסייה היהודית לערבית למרות שכולם מסכימים על חשיבותה של ארוחת הערב המשותפת בימות החול. הערבים מקפידים עליה יותר (61% לעומת 49%), העבודה בשעות הערב כגורם מעכב בולטת הרבה יותר, (33.3% בקרב הערבים שאינם אוכלים ארוחות משפחתיות לעומת 11.3% מן היהודים). הדומיננטיות של האישה בכל מה שכרוך בארוחה בולטת הרבה יותר, ותמהיל המאכלים שונה כצפוי.
