שתף קטע נבחר

הדרך לאיי.די.בי עוברת בקבר הרבי מלובביץ'

הכירו את המיליארדר המבקש להשתלט על איי.די.בי: האוליגרך אלכסנדר גרנובסקי, שעולה לקבר של הרבי מלובביץ' פעם בחודש, תורם מיליונים לחב"ד - וחולם על הקמה של "אלפי בתי חב"ד בישראל". איך הוא יעשה את זה? אולי באמצעות קרן הצדקה חב"ד 770 שאליה יופרשו הדיבידנדים. דנקנר ושאר החברים בקבוצה כבר מניחים תפילין

הוא כבר יודע להגיד בעברית מתגלגלת אג"ח, עסקת בעלי שליטה, בעלי עניין ותספורת – ומצהיר שוב ושוב שהוא לא מפחד מאף אחד, חוץ מאלוהים ומהרבי מלובביץ'. בכניסה למשרדיו המפוארים בבניין בנק "FIN" שבבעלותו קבועה מזוזת ענק, ועל אף ההידור שמשרה הריהוט היוקרתי מבית "פנדי" במשרדו, את תשומת הלב האמיתית מושכים דווקא המדפים העמוסים בספרי גמרא וחומשי תורה מתורגמים לרוסית, לצד ספר התודעה, סידורי תפילה ואפילו ספרון סליחות אחד.

 

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

 

 

הכירו את המיליארדר המבקש להשתלט על איי.די.בי: אלכסנדר (סשה) גרנובסקי (41), חוזר בתשובה שעולה לקבר של הרבי מלובביץ' בתדירות של פעם בחודש; אוליגרך אוקראיני שלא מחבב את הכינוי אוליגרך; יהודי נלהב שהוא גם ציוני וגם "פטריוט אוקראיני", החולם על הקמה של "אלפי בתי חב"ד בישראל, כי היהודים בישראל צריכים את חב"ד".

 

איך זה יקרה? אולי דרך איי.די.בי. את ההכנסות מהדיווידנדים ב-95 האחוזים שבשליטתו - אם אכן יוחלט ב-24/12 לאפשר את עסקת ההשתלטות על חברת האחזקות - מצהיר גרנובסקי כי ישקיע בקרן הצדקה חב"ד 770 שאותה הקים לפני כשנה. 5 אחוזים ייכנסו לכיסו של השותף והמוח שמאחורי העסקה המתגבשת, יוסי שניאורסון, חב"דניק מכפר חב"ד, ומנכ"לן של מספר חברות ציבוריות הנמצאות בבעלות גרנובסקי.

 

35 אלף דולר בתפילת נעילה

מורה הדרך של גרנובסקי ומוטבו הגדול ביותר לענייני צדקה הוא הרב אברהם וולף, המרא דאתרא של אודסה ושליח חב"ד במקום. הוא שמחליט לאן יזרמו תרומותיו הנדיבות, העומדות על מאות רבות של מיליונים עד כה, והוא שיחליט גם לאן ינותבו הדיבידנדים המיוחלים מעסקת איי.די.בי.

 

"חלום חיי היה לעשות קעקוע ענק של מגן-דוד על הגב, כדי שבחוף הים יידעו כולם שיהודי הולך כאן". אלכסנדר גרנובסקי בחצר ביתו (צילום: לירון נגלר-כהן) (צילום: לירון נגלר-כהן)
"חלום חיי היה לעשות קעקוע ענק של מגן-דוד על הגב, כדי שבחוף הים יידעו כולם שיהודי הולך כאן". אלכסנדר גרנובסקי בחצר ביתו(צילום: לירון נגלר-כהן)

 

לפני 15 שנים הם נפגשו לראשונה. גרנובסקי כבר היה איש עסקים אמיד למדי, והרב וולף היה שליח חב"ד טרי למדי.

השניים אף היו, כפי שהסתבר בדיעבד, שכנים. המפגש הוליד חברות עמוקה, ומהפכה – הן בחייו האישיים של גרנובסקי, והן בחייה של הקהילה היהודית הגדלה בהתמדה.

 

"בשבת הרב עבר עטוף בטלית, ואבי שאל ביידיש: 'גיט שאבעס, יהודי?' כך התחלנו לדבר. התחלנו – ולא סיימנו עד היום", גרנובסקי מספר. "אני רציתי להתחיל לקיים את כל ה-613 מצוות בבת-אחת, אך הרב וולף הרגיע אותי, ואמר: צעד-צעד.

 

"את הצדקה הראשונה הבאתי לבית הכנסת ביום כיפור, בעיצומה של תפילת נעילה. הגעתי ברכב עם סיגריה ביד ו-35 אלף דולר בכיס, והוצאתי אותם לרב - אבל הוא לא רצה לקחת, וחשבתי לעצמי שזה האדם הראשון שאני פוגש שלא רוצה לקחת ממני כסף. במוצאי החג הגעתי אליו עם מאה אלף דולר. אני לא מתבייש בזה. עשיתי את זה מכל הלב, לא ידעתי שזה אסור".

 

באותה התקופה היה גרנובסקי יהודי גאה שענד שרשר עם תליון מגן-דוד נראה לעין, אך בו בזמן מנותק לחלוטין משורשיו; "לא מהול אפילו", כפי שמספר הרב וולף. "אני יהודי וכל סביי וסבותיי היו תמיד יהודים", מצהיר גרנובסקי. "אך חיינו בקומוניזם ולא היה קל... חלום חיי היה לעשות קעקוע ענק של מגן-דוד על הגב, כדי שבחוף הים יידעו כולם שיהודי הולך כאן, עד שלמדתי שזה אסור לפי ההלכה".

 

יששכר וזבולון - גרסת אודסה

כשגילה את אלוהים וחב"ד, היה גרנובסקי כבר נשוי ואב לבת. את התהליך עשה עם רעייתו, ילנה-לאה, המחזיקה היום בקרן צדקה נפרדת על שמה. ארבעת ילדיו - בני 18, 11, 9 ו-5 וחצי - מתחנכים כולם במוסדות של חב"ד, ובניגוד אליו – מדברים עברית שוטפת.

 

"גם כשהייתי חבר פרלמנט לא חיפשתי את הפרסום. תמיד ניסיתי להיות איש פרטי". בית הכנסת של חב"ד - 4 קומות שגרנובסקי בנה ושיפץ (צילום: לירון נגלר-כהן) (צילום: לירון נגלר-כהן)
"גם כשהייתי חבר פרלמנט לא חיפשתי את הפרסום. תמיד ניסיתי להיות איש פרטי". בית הכנסת של חב"ד - 4 קומות שגרנובסקי בנה ושיפץ(צילום: לירון נגלר-כהן)

 

הוא עצמו מתנהל כיהודי דתי לכל דבר ועניין. בכניסה לביתו המפואר ולעסקיו מתנוססות מזוזות ענק, בסלון ביתו תלוי קמע קבלי, בחדר עבודתו – שני תחריטים מוזהבים מתנת הרב וולף, ובהם פרקי התהלים שלו ושל רעייתו. אוסף היודאיקה שבביתו הכולל חנוכיות, גביעי קידוש ופמוטות לא היה מבייש סניף ממוצע של "הצורפים".

 

שליח חב"ד באודסה והאוליגרך היהודי המרכזי בה מעדיפים לראות עצמם כיששכר וזבולון: זה מביא את הקמח – וזה את התורה. זה את הממון – וזה משקיע אותו באפיקי צדקה מקומיים. "אי אפשר להתפלל בלי לעבוד, או לעבוד בלי להתפלל", כך גרנובסקי. "צריך להתפלל ולעבוד. זו השותפות הכי טובה בעולם. אני נותן צדקה ולא מתערב איפה היא מתחלקת, והרב לא מתערב בעסקים, בינתיים זה מצליח מאוד".

 

האוליגרך שרוצה להישאר אנונימי. בישראל

גרנובסקי מסרב לשפוך אור על עסקיו, ומתעקש שלא לענות לשאלה מה שווי פעילותו. ידוע כי בבעלותו, בין היתר, חברת בנייה, שדה תעופה, בנק וכמה מלונות פאר, וכי עסקיו יוצאים אל מחוץ לגבולות מזרח-אירופה. אך על הפעילות הפילנתרופית שלו יש מי ששמח להרחיב את הדיבור.

 

ולא שהוא היהודי בעל הממון היחיד בעיר, אך אין ספק כי הנדיב הידוע של חב"ד-אודסה הוא גרנובסקי. "הוא יודע על כל מי שהתחתן ונפטר", אומר הרב וולף. "והקים גם קרן חתונות המסייעת ליהודי אודסה לממן את האירוע עד לשמלת הכלה, וקרן שמסייעת לחולים ולנזקקים".

 

הוא שיפץ ומחזיק את בית הכנסת על ארבע קומותיו, ואת המקווה-ספא הראשון (וכנראה גם היחיד) באודסה. הוא הקים אוניברסיטה יהודית בעיר, כדי למנוע התבוללות – ותרם לצורך כך את אחד מסניפי הבנק שלו כמבנה. הוא תורם למשפחות נזקקות ולחולים, והקרן שבבעלות רעייתו משמשת כ"ביטוח הלאומי" של יהודי אודסה, המעניקה סכום חודשי בסך 100$ "דמי לידה" – לכל משפחה, במשך לא פחות מחמש שנים.

 

אך גולת הכותרת של פעילותו הוא בית היתומים "חסד שבחסד", שבו שוהים ילדים מגיל 0-18, כולם צאצאים לאם יהודייה (זהות האב לא רלוונטית, כיוון שאין לה משמעות הלכתית על יהדותם של החוסים, מסבירים הרב וולף ורעייתו המנהלים את המוסד). קרוב לתשעים ילדים וילדות מגדל גרנובסקי בברכת הממשלה האוקראינית, ובליווי אנשי מקצוע בכל תחום: פסיכולוגים, יועצים, אחיות וזוג יהודי – חב"דניקים (איך לא) חוזרים בתשובה, המתפקדים כאב ואם הבית.

 

"הוא תרם כבר מאות-מיליונים לצדקה", מעידים מקורביו, אך גם הם אינם יודעים (או שמא אינם אומרים) בכמה מאות-מיליונים מדובר בדיוק, אם בשקלים או שמא ביורו, "כי זה סוד", כפי שאומר אחד מהם. "הוא לא רוצה שיידעו כמה בדיוק הוא נותן, ולא מחפש שיכבדו אותו. הוא אפילו בורח מזה".

 

כשאלוהים מתערב בעסקים

גרנובסקי שכיהן כחבר בפרלמנט האוקראיני - הראשון אי-פעם עם כיפה - נחשב מקורב מאוד לנשיא הנוכחי. ועל אף שבאוקראינה הוא לא יכול להיחשב אנונימי מדי, הרי ששוב ושוב הוא חוזר על המוטו: "צריכים ענווה" – ונאמן לו הוא מתרחק מהפרסום, ודומה כי כל הראיון לא נוח לו.

 

אוסף היודאיקה שבביתו הכולל חנוכיות, גביעי קידוש ופמוטות לא היה מבייש סניף ממוצע של "הצורפים" (צילום: לירון נגלר-כהן) (צילום: לירון נגלר-כהן)
אוסף היודאיקה שבביתו הכולל חנוכיות, גביעי קידוש ופמוטות לא היה מבייש סניף ממוצע של "הצורפים"(צילום: לירון נגלר-כהן)

 

"אני לא צריך את זה", הוא אומר – ספק לנו, ספק ליח"צנו רני רהב. "לא רוצה להיות מפורסם". ורהב נותן לו מוסר: "אם אתה רוצה לקנות את איי.די.בי, תצטרך לשנות את המדיניות הזו, כי איי.די.בי זה ישראל, ואתה תצטרך לתת דו"ח לכל ישראלי".

 

"אעשה את זה, אבל צריך לזכור שזו לא הפעילות היחידה שלי", נאנח גרנובסקי בחצי השלמה. "גם כשהייתי חבר פרלמנט לא חיפשתי את הפרסום. תמיד ניסיתי להיות איש פרטי".

 

"החיים היהודיים באודסה מאד התחזקו. יש התעוררות יהודית של ממש". חדר הבריתות (צילום: לירון נגלר-כהן) (צילום: לירון נגלר-כהן)
"החיים היהודיים באודסה מאד התחזקו. יש התעוררות יהודית של ממש". חדר הבריתות(צילום: לירון נגלר-כהן)

 

באודסה מתגוררים היום 45-50 אלף יהודים, מתוך אוכלוסייה כבת מיליון נפש. בעבר, לפני הנאצים והקומוניזם, הייתה זו עיר יהודית. עירם של ז'בוטינסקי, שלום עליכם וביאליק. עיר שבה היידיש הייתה שפה רשמית ששימשה את 400 אלף היהודים שחיו בה.

 

"חב"ד עוזרת כאן לרבים, ואני כאיש עסקים צריך לעזור לחב"ד", הוא אומר. "לפני עשרים שנה אף אחד לא ידע כאן, באודסה, מה זו יהדות, מהם תפילין או כשרות. הגיע לכאן שליח חב"ד, והביא אתו יהדות אותנטית. עכשיו אני, כיהודי, צריך לסייע ולבנות חיים יהודיים אמיתיים, וזה קשה.

 

"בכל יום יש יותר בעלי תשובה, ברוך ה'. כל יום עושים כאן יותר בריתות מילה. החיים היהודיים באודסה מאד התחזקו. יש התעוררות יהודית של ממש".

 

ילדי השליחים לומדים עם היתומים. הרבנית וולף בגן הילדים שבמוסד (צילום: לירון נגלר-כהן) (צילום: לירון נגלר-כהן)
ילדי השליחים לומדים עם היתומים. הרבנית וולף בגן הילדים שבמוסד(צילום: לירון נגלר-כהן)

 

גרנובסקי טוען כי מאז שחזר בתשובה, עסקיו פורחים יותר מאי-פעם. "היהדות זה העולם האמיתי", הוא קובע. "אלה החיים. הגמרא אומרת לנו מה לעשות כל יום, איך לעשות עסקים. אני למדתי הכל מהגמרא. ההבנה שלי את עולם העסקים השתנתה לחלוטין מאז שחזרתי בתשובה".

 

"עשיתי את כספי בהרבה עבודה קשה", הוא מוסיף. "אספתי דולר לדולר. למדתי להשקיע סכום קטן ולעשות ממנו רווח גדול. עשרים שנה אני בעולם העסקים, ומאמין במיליארד אחוזים שכמה שלא אעבוד קשה - ובאמת עבדתי בשנים הראשונות מאוד קשה, מהבוקר עד הלילה - כל מה שיש לי, נתן לי אלוהים בברכתו של הרבי מלובביץ'. אני מאמין שכל מה שיש לי, זה כי אלוהים אוהב אותי. אם אתנהג נכון – הוא ימשיך לתת לי. ואם חלילה לא אתנהג נכון – הוא עלול להתנהג אתי אחרת".

 

משקיע בישראל כי הרבי מלובביץ' אמר

אבל אוטוסטראדת עסקיו הפרטיים עד מאוד, מעניינת את הישראלי הממוצע הרבה פחות מהדרך שנסללת להשתלטות על איי.די.בי, באמצעות רכישה של חברות ציבוריות, וההחלטה לתרום את הכנסותיו ממנה לצדקה בחב"ד דווקא.

 

גם כאן מעורבת, איך לא, ההשגחה העליונה: "בגיל 30 ביקרתי בישראל ונכנסתי לבית כנסת בכפר חב"ד", גרנובסקי מספר, "ובהשגחה פרטית פתחתי דלת, והרבי מלובביץ' בדיוק דיבר בטלוויזיה על כך שהמקום הכי טוב להשקעה ליהודים – זה בישראל. אז עכשיו אני עושה את מה שהרבי ציווה כבר אז. אני יהודי, ואני אוהב את ישראל. זו ארצי, ועבורי אחדות ישראל זה הדבר הכי חשוב בחיים.

 

"ההשקעה בישראל זה משהו שהרעבע ציווה, ואלוהים והרבי עבורי זה הדבר הכי חשוב. אני לא מפחד מכלום חוץ מאשר מאלוהים מהרבי. אנחנו ננצח בעזרת השם, אך אם השם יחליט שלא - יש לנו אפשרויות אחרות להשקיע את הכסף, ואשקיע במשהו אחר בישראל. לא נולדתי באיי.די.בי. אני נכנס לזה רק בשביל ההשקעה הטובה, שאני מאמין שתעזור להרבה אנשים. כשנכנסנו לזה, אף אחד לא האמין באיי.די.בי. ומהרגע שהשקענו – פתאום כולם רוצים חלק בזה. פתאום כולם בפנים".

 

תעשה עלייה?

 

"אין לי בית בישראל עדיין, אך חלומי הוא לעשות עלייה. היינו בישראל המון פעמים עם הילדים, ואני מכיר את הארץ היטב. היינו בקבר הרשב"י, רבי מאיר בעל הנס, האר"י הקדוש ובקבר רחל". כמה דקות אחר כך הוא אומר: "חשבתי על עלייה, אך יש כאן הרבה יהודים שצריכים אותנו. אני שמח מאוד להיות שליח חב"ד באודסה בעצמי".

 

גם דנקנר כבר מניח תפילין

גרנובסקי, מסתבר, לוקח את השליחות ברצינות רבה. "אנשים סביבי שאף פעם לא שמו תפילין, התחילו להניח תפילין. גם דנקנר מניח עכשיו תפילין כל יום. גם שמעונוב (עורך הדין של הקבוצה). כל העובדים שלנו מניחים תפילין. זו בחירה חופשית, אך כולם רוצים לעשות את זה.

 

"גם החלטנו עם נוחי (דנקנר), שבעזרת השם כשנצליח, השותפים שלנו לא יעבדו בשבת. זה הדבר הכי חשוב ליהודי. אנחנו עובדים 24 שעות ששה ימים בשבוע, ויום אחד השם נתן לנו מתנה".

 

יהודי נלהב שהוא גם ציוני וגם "פטריוט אוקראיני". תל אביב-אודסה, התפאורה באחד מעסקיו (צילום: לירון נגלר-כהן) (צילום: לירון נגלר-כהן)
יהודי נלהב שהוא גם ציוני וגם "פטריוט אוקראיני". תל אביב-אודסה, התפאורה באחד מעסקיו(צילום: לירון נגלר-כהן)

 

את קרן הצדקה חב"ד 770 הוא מגדיר "הדבר הכי חשוב בחיי", ונראה כי הוא מתקשה להבין מדוע הישראלי הממוצע מרים גבה נוכח התוכנית האסטרטגיה הכלכלית הזו: "יש הבדל גדול בין הקרן לאיי.די.בי", גרנובסקי מחדד. כל אחד יעשה בחלק שלו בדיבידנדים מה שהוא רוצה. אחרי שכל בעלי המניות יקבלו את חלקם – אתרום את החלק שלי. יש לי הכל בחיים, אך אני רוצה לעשות משהו מיוחד בחיי: לתמוך בחב"ד בכל רחבי העולם. זהו חלומי. אני מאמין שהשם ייתן לנו הרבה פרנסה. אלמלא קרן הצדקה, לא הייתי רוצה להשקיע בזה".

 

למה דווקא חב"ד?

 

"כי חב"ד זה היידישקייט הכי טוב בעולם. אני רוצה לתמוך ולעזור לכל ה'שלוּחים'. יש המון משפחות של שליחים שעושות דברים גדולים, אך אין להן כסף. אני אשנה את זה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: לירון נגלר-כהן
אלכסנדר (סשה) גרנובסקי
צילום: לירון נגלר-כהן
צילום: לירון נגלר-כהן
המוטב לענייני צדקה. הרב אברהם וולף
צילום: לירון נגלר-כהן
צילום: לירון נגלר-כהן
הכניסה לביתו של אלכסנדר גרנובסקי
צילום: לירון נגלר-כהן
צילום: לירון נגלר-כהן
בית היתומים "חסד שבחסד" באודסה
צילום: לירון נגלר-כהן
צילום: לירון נגלר-כהן
מתון היוקרה "בריסטול" באודסה. בבעלות גרנובסקי
צילום: לירון נגלר-כהן
צילום: לירון נגלר-כהן
פרק תהילים מוזהב, מתנת הרב וולף לאוליגרך
צילום: לירון נגלר-כהן
מומלצים