שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רק 1,200 ערבים בהיי-טק - איך עושים שינוי?
    שיעור הערבים בהיי-טק בישראל עומד על 1.5% בלבד. ארגון צופן מנסה לשנות את המצב באמצעות קידום הקמת מרכזי תעשייה ביישובים ערביים, לצד איתור והכשרת בוגרי מדעים מדויקים מהמגזר לעבודה בתחום. כך זה נראה בשטח

    אלפי אקדמאים ערבים מסיימים לימודים בישראל במדעים מדויקים מדי שנה, אך בענף ההיי-טק הם מהווים שיעור זניח של כ-1.5%, עם כ-1,200 עובדים. עם זאת, מדובר בשיפור לעומת המצב לפני כ-5 שנים, אז מספר העובדים מהמגזר עמד על 350 בלבד. כך עולה מנתוני ארגון צופן, שחשף בסיור שערך לאחרונה את פעילותו לפיתוח תעסוקת ההיי-טק בקרב האוכלוסייה הערבית.

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    צופן הוקם בשנת 2008 בנצרת על ידי 3 יזמים חברתיים: סמדר נהב ויוסי כותן, אנשי היי-טק, וסמי סעדי, רואה חשבון במקצועו. פעילות הארגון כוללת קידום הקמת תעשיית היי-טק ביישובים ערביים, לצד איתור והכשרה לעבודה בהיי-טק של בוגרי מדעים מדויקים מהאוכלוסייה הערבית, שאינם עובדים או מועסקים בעבודה שאינה הולמת את כישוריהם.

     

    השנה החל הארגון לפעול גם באזור המשולש ופתח מרכז חדש בטירה. כיום מתקיימים במרכז בנצרת שלושה קורסים בשנה להכשרת עובדים ובספטמבר האחרון הסתיים קורס ראשון בטירה. בין היתר אחראי צופן לכ-280 השמות של מועמדים בחברות מובילות וקידום ההיי-טק בנצרת תוך שותפויות עם חברות מובילות בענף דוגמת אמדוקס, שפתחה סניף גדול באזור התעשייה החדש בנצרת. מדובר בפרויקט המתבצע כחלק מתכנית "שותפות לשלום" של האיחוד האירופי, שמטרתה לתמוך ביוזמות שנועדו לקדם תקשורת בין האוכלוסיות במזרח התיכון.

     

    "שמנו לנו למטרה לשלב אלפי אקדמאים ערביים בתעשיית ההיי-טק ובעיקר לפתח ולקדם תעשיית טכנולוגיה מתקדמת בתוך החברה הערבית", סיפרה הדס נהב, מנכ"ל משותף וממייסדי הארגון. "אני קוראת לזה ממר"ם לערבים – אנחנו עושים הכשרות של 5-3 חודשים שבהן אנחנו נותנים לאקדמאים ערבים שגמרו את האוניברסיטה ניסיון מקביל או מעיין סטאז', דבר שמאוד חסר בגלל שאין אנשים בתעשייה".

     

    מכוניות ליסינג כמקור גאווה

    רוני פלומן, מתנדבת בארגון ויועצת לחברות סטארט-אפ, הסבירה כי הם רואים בהיי-טק פוטנציאל לקידום מצבה הסוציו אקונומי של האוכלוסיה הערבית בישראל, הסובלת מעוני בשיעורים גבוהים יותר ומשתתפת פחות בכוח העבודה, בעיקר הנשים.

     

    קורסים של צופן. מאפשרים לצבור ניסיון בתחום (באדיבות צופן) (באדיבות צופן)
    קורסים של צופן. מאפשרים לצבור ניסיון בתחום(באדיבות צופן)

     

    "יש בארץ שתי כלכלות", אמרה. "המודל שלנו עובד על היצע באמצעות אספקת עובדים לענף ועל יצירת ביקוש באמצעות הקמת סניפים באזורי תעשייה וקידום תעשית סטארטאפים. יש המון אפליה מודעת ולא מודעת, אך בינתיים חל מומנטום עצום ויש גם עניין מצד משרדי הממשלה".

     

    אם לשפוט על פי נתוני הארגון, מדובר בהצלחה: כיום יש 12 חברות היי-טק בנצרת, לעומת אחת בלבד בשנת 2008, ו-400 ערבים מועסקים בתחום בעיר לעומת 30. אחד הדברים שמתגאים בו בארגון, הם הלוגואים הרבים של חברות ההיי-טק על מכוניות הליסינג המתרבות ברחבי העיר.

     
    "משהו השתנה בכלכלה של נצרת", אמרה פלומן. "צעיר יכול ללמוד כיום הנדסת תוכנה כי יש לו סיכוי למצוא עבודה וגם מתחילות לצוץ חברות סטארט-אפ. החזון שלנו הוא אלפי ערבים בהיי-טק ותעשייה היי-טק בישובים ערביים, בייחוד בפן של תעסוקת נשים. אנחנו אומרים שאם גברים לא עובדים במקצוע - אז נשים, גם משכילות, לא עובדות בכלל".  

     (נתוני ארגון צופן) (נתוני ארגון צופן)
    (נתוני ארגון צופן)

     

    מגיעים עם אבא לראיון עבודה

    עם זאת, קיימים עדיין חסמים רבים בדרך להשתלבות צעירי המגזר בענף, בהם אפליה וכן פערים תרבותיים, דוגמת היכרות מועטה עם עולם ראיונות העבודה. כך למשל, בספר "כוונות טובות" שכתבה פלומן על שילוב ערבים בהיי-טק הישראלי, היא מדגימה כיצד הגיעו מרואיינים עם אח, אמא או אבא לראיונות העבודה.

     

    בנוסף מדגישים בארגון את המחסור באזורי תעשייה ברשויות הערביות ככלל ואת היעדרם המוחלט של אזורי תעשייה יעודיים להיי-טק בפרט. התוצאה על פי נתוני הארגון, היא שכ-44% מהגברים הערבים שלמדו מקצוע מדעי עובדים כמורים.

     

    "המטרה היא שההיי-טק יהיה גם קטר הצמיחה של החברה הערבית ושהערבים יייקחו בו חלק כמו חלקם באוכלוסייה, 20%", הסבירה נהב. "כדי לעשות זאת, יש להקים את התעשייה קרוב לבית. בנצרת למשל, 50% מתוספת כוח האדם הגיעה מהעיר".

     

    נהב, אשת הייטק שמאחוריה רזומה עשיר בהקמת וניהול סטארטאפים ובייעוץ ארגוני לחברות, הוסיפה כי על מנת לשנות את המצב, יש להראות כי טמונה בו כדאיות כלכליות. "כשהקמנו את צופן הנחנו שאם נגיע לתוספת של 1,000 מהנדסים זה יעשה את שלו בזכות מכניזמים רגילים כמו חבר מביא חבר", סיפרה. "עברנו את היעד אך אנחנו לא חושבים שזה קרה".

     

    סמי סעדי, ממייסדי העמותה ומנכ"ל משותף, רואה חשבון עצמאי ומבקר פנים של עמותות וחברות, אמר כי "צריך ליצור ביקוש. הרבה למדו, חזרו לכפרים בגליל ולא מצאו עבודה. אחת הסיבות העיקריות היא שאין בהם אזורי תעשייה והם פנו בעל כורחם לאפיקים אחרים. זה הביא לכך שצעיר ערבי לא מכיר בכלל את תרבות ההיי-טק. הרבה למדו רפואה, כי בשביל להיות מורה בבית ספר לא צריך ללמוד מדעים".

     

    מייסדי צופן. מימין: כותן, נהב וסעדי (באדיבות צופן) (באדיבות צופן)
    מייסדי צופן. מימין: כותן, נהב וסעדי(באדיבות צופן)

     

    ניצני שינוי

    יצחק דנצינגר, יו"ר חברת שירותי התוכנה גליל סופטוואר, סיפר שהחברה הוקמה בנצרת לפני כ-6 שנים על ידי בכירים בעולם ההיי-טק, במטרה מוצהרת לספק תעסוקה לאקדמאים ערבים. כיום היא מעסיקה כ-160 מהנדסים מהמגזר. "החלטנו לשנות את הפרדיגמה", סיפר. "היום למי שיוצא מהחברה שלנו אין מבעיה למצוא עבודה בכל חברה מובילה שירצה".

     

    "היו מאות בודדות של מהנדסים בהיי-טק הישראלי, כולם מהשכבה העליונה והקטנה של מצטייני הטכניון", הוסיף. "מכיוון שלא היה אופק תעסוקתי ברור, תלמידים מצטיינים הלכו ללמוד רפואה ולא מדעי המחשב או הנדסת אלקטרוניקה. מצד שני ראינו שיש תעשיית היי-טק שמוציאה עבודות לחו"ל, בעיקר להודו ממזרח אירופה והחברות סובלות מזה בגלל פערי תרבות הוצאות עודפות ותפוקה נמוכה".

     

    דנצינגר הוסיף כי מיקום החברה נבחר בגלל הפוטנציאל לכוח אדם, אך חידד כי על מנת שחברות יגיעו לאזור, יש גם לקדם את הקמתן של תשתיות. "כביש 6 שינה את התמונה ליוקנעם", הדגים.

     

    מוחמד טאהר, מהנדס בכיר בחברת אינטל, אמר כי מתחיל שינוי בתפיסה של הדור הערבי. "יש התחלה אך זה לא מספיק, בעיקר בפיתוח אפליקציות לסמאטרפון. עוד לא הגיעו לפיתוח תוכנה. זה קיים בחלום אך עוד לא בפרקטיקה. יש עדיין פחד ואחוזי נשירה גבוהים בטכניון בסמסטר הראשון והשני".

     

    "יש התחלה, אך זה לא מספיק" (באדיבות צופן) (באדיבות צופן)
    "יש התחלה, אך זה לא מספיק"(באדיבות צופן)

     

    דרושים: אזורי תעשייה

    נכון להיום אפשר למצוא רק שני אזורי תעשייה במגזר: בנצרת ואזור התעשייה לב הארץ בכפר קאסם, שנמצא ממול הרשות הערבית - מצידו השני של כביש 5. עבדאללה צרצור, מנהל אזור התעשייה, סיפר כי ניצני הרעיון להקמתו החלו עם הקמתו של אזור התעשייה של ראש העין בלב לבו של היישוב הערבי. הארנונה כמובן, הגיעה לעיר השכנה.

     

    מתוך 600 דונם המיועדים לאזור התעשייה, 300 דונם כבר בנויים. עם זאת, מדובר באזור תעשייה לוגיסטי-מסחרי, שמצריך מעט עובדים יחסית. לא זה החזון של צופן – ששואפים לאזורי היי-טק עתירי עובדים. נאיל עובדיי, מהיזמים של פארק התעשייה, סיפר כי הקמתו לוותה בקשיים לא קטנים. "המודל של כפר קאסם הצליח בגלל גיוס הון חיצוני ומינוף של יזם פרטי", סיפר. "היתה אטימות מוחלטת לנושא. היו כוונות טובות אבל לא די בזה. היו גם המון חסמים בכל מה שקשור לתכנון".

     

    ראסם נאטר, מומחה פיתוח אזורי תעשייה בערים ערביות במשרד הכלכלה, סיפר כי הממשלה אישרה תוכנית פיתוח לאזורי תעשייה בישובים ערביים בארץ, בין היתר בקלונסוואה, ערערה ואום אל פאחם. "היוזמה צריכה להיות של הרשות או של המינהל, אך הממשלה ראתה שזה לא הולך ולקחה על עצמה לתכנן את התב"ע לרשות", סיפר.

     

    נאטר פירט, כי הממשלה גם מעניקה הטבות במסגרת מסלולי תעסוקה, בהם מימון עד 30% מעלות השכר לעובד, עבור מי שמעסיק 5 עובדים ומעלה, ומסלול הפחתת דמי פיתוח ליזמים. "המסלולים הללו נחטפים", אמר. בצד זאת, בוועדה לביקורת המדינה נחשף השבוע, כי אף אחד במשרדי הממשלה אינו יודע לאן נעלמו 800 מיליון שקל שהושקעו בעידוד התעסוקה במגזר הערבי.

     

    עארף כריים, רכז פרויקטים ב״אינג׳אז״ הפועלת לקידום רשויות מקומיות ערביות, ביקר את ראשי הרשויות הערביות. "יש גם חסמים ברשויות עצמן, בין ראש הרשות לבעלי התפקיד המקצועיים, או אי שותפות אמיתית של הציבור. זה מעגל שקשה לצאת ממנו אך יש ניצני שינוי - המודעות ראשי רשויות הולכת ומתעצמת".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים