שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אין גברים רעים, יש נשים חסרות ביטחון
    אם גברים היו מבינים שאישה לא אמורה לספוג את כל ההתנהגויות שלהם ולא בכל מחיר אישה תישאר בקשר, הם היו מתאמצים יותר, מכבדים יותר וחוזרים להתנהג כמו מחזרים. אבל כשאנחנו מונעות מתוך פחד וקופצות על כל הזדמנות לקשר, אינטימיות או תשומת לב - הם הופכים לאדונים ואנחנו לכנועות, מתפשרות ואומללות

    הייתי רוצה לשאול אתכן אחת ולתמיד. במקום לכאוב ולחמול כל פעם מחדש, רק לפשט את הנושא, בלי ניתוח פסיכולוגי מעמיק, בלי חפירות יתרות, רק להבין באופן פשוט וקל - איך ייתכן שאתן נמצאות בקשר האומלל הזה? עד כמה נמוך אתן מוכנות לרדת? ואני מדברת אליכן, נשים טובות, מצליחות, מהממות, שיש להן מה לתת, בנות להורים, אחיות ואולי אף אימהות בעצמן.

     

    המאמר הזה הינו קול קורא לכל אותן נשים שנמצאות בקשר עם גבר נשוי/לא פנוי, שנמצאות בקשר עם גבר שלא רוצה איתן משפחה ולא מוכן להתחייב, שנמצאות בקשר עם גבר שמתעלל בהן רגשית או פיזית, שנמצאות בקשר עם גברים קנאים/קמצנים/שרוטים, שנמצאות בקשר עם גבר שלא פנוי רגשית, שנמצאות בקשר עם האקס (ההוא שלא רצה אותך ב-100% אבל את עדיין שם);

     

     

    שנמצאות בקשר עם גבר שעדיין עושה כל מה שאימא שלו אומרת וחי לפי החליל שלה, שנמצאות עם גבר שלא אומר שהוא אוהב ו/או לא מראה אהבה, שנמצאות בקשר עם גבר שלא יודע או לא מוכן להשקיע במיטה או בקשר, שנמצאות עם גבר ילדותי, תלותי או קר ואדיש, עם גבר שלא נוגע ומלטף או גבר שמשחק חם – קר. אבל רק הבהרה: שלא תחשבו שאני יותר טובה - גם אני הייתי שם, אפילו כמה פעמים, עד שהתעוררתי! עכשיו תורכן.

     

    לי זה לא יקרה

    כואב לי! כואב לי לשמוע איך כל פעם מחדש אתן משלימות, מתפשרות ומשכנעות את עצמכן ש"יהיה בסדר" ו"צריך להתפשר". לא נמאס לכן שהפחד מלהיות לבד הוא כה גדול עד שאתן מקבלות את המצב הזה, בולעות, מתקפלות, שותקות ונשארות? חלקכן עכשיו וודאי קוראות ואומרות: "זה לא אני, אני לא נמצאת בקשר כזה". האומנם? יש דרך מאוד פשוטה לברר אם אתן נמצאות בקשר אומלל. פשוט שאלו את עצמכן שאלה אחת פשוטה: האם הייתן רוצות שהבת שלכן תנהל זוגיות מהסוג שאתן מנהלות?

     

    נשים יקרות, אנחנו אוטוטו ב-2014, ולהבדיל מתקופות אחרות באנושות, כיום לא צריך גבר בשביל ביטחון כלכלי או הגנה פיזית, לא צריך גבר בשביל צייד או סיפוק מיני, לא צריך גבר בשביל להגשים את עצמך או את משאלותיך וחלומותיך ואפילו תאמיני או לא, לא צריך גבר בשביל להיכנס להריון, ביקור בבנק הזרע יעשה את העבודה.

     

    אבל לא, את רוצה את התמונה השלמה, הפנטזיה הזוגית: אימא ואבא. ואני בעד, לכי על זה, אני מאמינה שמגיע לך ה-כ-ל! אבל בואי נבדוק משהו קודם: האם הקשר שאת נמצאת בו עכשיו בכלל עשוי להוביל לשם? האם את מתקדמת? האם הגבר הזה הוא הגבר שנמצא שם לצידך בפנטזיה הזוגית? או בשביל להכניס אותו לפנטזיה את צריכה שהוא ישנה את X ישתפר ב-Y ויפסיק לעשות Z?

     

    תבינו, אנחנו לא באמת משתנים, ואם הוא לא חם ואוהב היום, סביר להניח שגם עוד 10 שנים המצב יהיה דומה. ואין לי בעיה שתמשיכי בזוגיות הזו, אבל תמשיכי מתוך ידיעה ברורה שהוא לא ישתנה, ושזה מה יש. האם זה מה שאת באמת רוצה או שמא את משקרת לעצמך?

     

    לפעמים אנחנו מרגישות שאם השקענו זמן בבן הזוג הנוכחי אז כבר כדאי לחכות לשיפור. מה, לא "נסיים מסלול" איתו? הרי כבר השקענו. אבל כל מערכת יחסים לא בריאה ולא מספקת שאנחנו תקועות בה, מבזבזת לנו זמן ואנרגיה שהייתה יכולה להיות מושקעת בבן זוג פוטנציאלי אחר, שאולי מתאים לנו יותר. אם רק נסכים לדעת מה אנחנו רוצות ולא רוצות ולא נתפשר על מה שחשוב לנו, אם רק נהיה אמיצות להודות ש... רגע... זה לא מה שאני רוצה, לא נעים לי פה, הזוגיות הזו מצמצמת אותי במקום לחזק ולהעצים אותי. אם רק נסכים להתעורר, נבזבז הרבה פחות זמן ונמנע סבל וכאב.

     

    הוא ישתפר? את צריכה להשתפר!

    פעמים רבות אני שומעת טיעונים כמו: "אבל יש לנו חיבור שמימי", "אני לא מרגישה ככה עם אף אחד אחר", "הוא ישתפר, דיברנו על זה". ובאמת ברגע שמדברים על אלוהים, חיבורים שמימיים ורגשות, אני נוטה לשתוק. כי מי אני שאפריד בין בני זוג שנשמותיהם מחוברות בקשר קוסמי? מי אני שאזלזל בעומק הרגש שיש בין שני אנשים?

     

    אנחנו באמת לא יודעים כלום על מה שמחבר בין שני לבבות. אבל ממה שאני כן יודעת, קשר טוב אמור להיות נעים והדדי, להקנות ביטחון, להיות תקשורתי ועם חיבור מחייב. אם אין איזון בקשר, אם לאחד כוח רב יותר על השני, אם אחד מהשניים חושש וחרד כל הזמן, אם אחד רוצה יותר מאשר השני, אם יש התעללות מילולית/נפשית/פיזית… אזי איפה אלוהים בכל הסיפור הזה?

     

    ובכלל, חשבתי שמה שצריך לקרות קורה, לא? אז זה יקרה בדרך קוסמית זו או אחרת, ובינתיים - למה לך לסבול ככה? למה זה צריך לכאוב ברמה הזו? הדרך לזוגיות טובה היא לא לפעול מתוך סבל אלא מתוך אהבה וחברות עמוקה, הדדית ומחייבת. אם הגעת למצב שאת נמצאת בקשר כזה אומלל ואת משכנעת את עצמך שזה בסדר, אולי אבל רק אולי, את היא זאת שצריכה להשתפר.

     

    זאת אשמתנו

    ואגב, שלא תבינו אותי לא נכון: הגברים הללו, הם לא רעים או אשמים, ואני בהחלט מבינה אותם. אנחנו יצרנו אותם. בגלל שיש מסה נשית כזו גדולה שמאפשרת לגברים להתנהג בצורה הזו, ההתנהגויות האלה ממשיכות לקרות. פעם לנשים היה "פאסון", הן ידעו לתת לגבר לחזר ולכבד לאורך כל חיי הזוגיות ולא רק בהתחלה. אבל כשאנחנו מתנהגות כמו חיה מפוחדת על ערש דווי וקופצות על כל הזדמנות לקשר, אינטימיות, חום, חיבוק או תשומת לב... הם הופכים לאדונים ואנחנו לכנועות, מתפשרות ואומללות.

     

    אם גברים היו מבינים שאישה לא אמורה לספוג את כל ההתנהגויות שלהם ולא בכל מחיר אישה תישאר בקשר, הם יתחילו להתאמץ, הם יתחילו להבין שיש להם מה להפסיד, הם יתחילו לכבד יותר והם יחזרו להתנהג כמו מחזרים. ואל תגידו לי שוב: "אין... הגברים התל אביבים לא יודעים לחזר... זה כמו שוק בשר פה", כי אני אגיד שוב ושוב - אם את רוצה נסיך תתנהגי כמו נסיכה, לא כמו לכלוכית. כבוד עצמי, קצת כבוד עצמי.

     

    ויש לי גם משהו לומר לכל אותן אימהות, דודות, חברות או בכלל נשים טובות לב, שנורא נורא מודאגות לגבי כל אישה ששונה מהן - תשמרו את הדעות שלכן לעצמכן! תנו לנו לחיות את חיינו, לטעות ולגדול, לצמוח ולפרוח. הלחץ של החברה שלנו יוצר בחירות גרועות, מערכות יחסים כושלות, גירושין, בעיות ביטחון עצמי ועוד. די! תתרכזו בחיים שלכן ולא בתחתונים שלנו. תודה. ואתן, נשים יקרות אל תיכנעו ללחץ הזה, אל תתנו לו להכריע את גורל חייכן.

     

     

    רווקה בכבוד

    היום, מרגע זה, אני מזמינה אתכן להיות רווקות בכבוד. רווקה בכבוד זאת אחת שלא מבזבזת זמן על מה שלא מדויק עבורה. רווקה בכבוד זו אחת שיש לה מספיק אהבה עצמית כדי לא להיות בקשר אומלל. רווקה בכבוד זאת אחת שמתייחסת לעצמה בכבוד ולא נותנת לאחרים לדחוף את האף או לגבר לנצל או להשפיל אותה.(כן, אם את המאהבת שלו והוא לא עזב את הבית - זו השפלה, אין לזה מילה אחרת).

     

    אני מתחננת, תהיי טובה אל עצמך. שימי את הלחץ בצד, מלאי את חייך במה שעושה לך טוב והכי חשוב - אל תלכי לישון ליד מישהו שלא רוצה אותך עד הסוף. זו מכה לביטחון העצמי שלך ואין יותר נמוך מזה.

     

     

    ליגד גרנית פורת - מדריכת חיים, מאמנת אישית ומקימת הסדנה ליצירת זוגיות

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Shutterstock
    זה עצוב אבל הוא לא טוב לך. שחררי
    צילום: Shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים