שתף קטע נבחר

יש דיור מוזל בישראל - אבל לא לכולם / דעה

בסוף השבוע התבשרנו שמשרד השיכון זונח את שיטת "מחיר למשתכן", אך נשאלת השאלה האם השיטה החדשה אכן תהיה הגונה ולא מפלה. בינתיים דיור מוזל באמת מוצע לחרדים ולמתנחלים. ומה לגבי הציבור הכללי?

במילניום הקודם, מזמן, ב-1998, הגשתי לבית המשפט העליון עתירה נגד האפליה שביצע משרד השיכון בהקצאת דיור מוזל לציבור הדתי והחרדי. העתירה כוונה נגד מאיר פרוש (שהיה אז שר השיכון בפועל) ונגד ההטבות המפליגות שהוא העניק לאלה שביקשו לרכוש דירה בעיר החרדית אלעד, כמטחווי קשת מפתח תקווה. העיר אלעד הוקמה לחרדים בלבד, או, בלשונו המכובסת של המכרז: "לאוכלוסייה בעלת צביון דתי-חרדי".

 

משבר הדיור - כותרות אחרונות בערוץ הנדל"ן :

 

משום מה, דווקא בעיר הזו, בחר משרד השיכון למכור דירות לזכאים בשיטת "מחיר למשתכן". טענתי הייתה שאסור למדינה להפלות. מותר לה, כמובן, להקצות דיור לאוכלוסייה בעלת צביון ואופי מיוחדים, כגון חרדים, טבעונים, בדואים וכיו"ב. מותר לה גם להעניק הטבות באזורים מסוימים כדי לגרום לכך שאנשים (מכל הסוגים, המינים והצבעים) יבואו להשתכן באזורים אלה, כגון קו הגבול עם לבנון, הנגב והערבה, עיירות הפיתוח וכיו"ב. מה שאסור לה לעשות הוא ליצור גם הפרדה וגם הטבה לאותו מקום. זוהי אפלייה בוטה שאין לה מקום במדינה מתוקנת.

 

בשנת 2000 פסק בית המשפט העליון כי הצדק עמנו ואסר על המדינה להמשיך ולהפלות בצורה זו. השופטת בייניש קבעה: "הוברר כי זכאי משרד הבינוי והשיכון, הרוכשים דירות באלעד, נהנים מ'הלוואת מקום' בשיעור ובתנאים שאינם ניתנים לרוכשי דירות אחרים באזור הגאוגרפי שבו מצויה אלעד - מרכז הארץ. הטבות אלה, הניתנות רק לזכאים הרוכשים דירות באלעד ואינן ניתנות לזכאים אחרים הרוכשים דירות על פי פרוגרמות הבנייה של משרד השיכון במרכז הארץ, הן הטבות המבוססות על העדפה פסולה הפוגעת בשוויון.

 

"עוד הוברר כי רוכשי הדירות באלעד נהנים משיטת השיווק של 'מחיר למשתכן', תוך שניתן לקבוע בבירור כי היצע הדירות שנלווה לו התנאי המיטיב של מחיר קבוע - הוא ה'מחיר למשתכן' שנועד להוזיל את מחיר הדירה - גדול במידה ניכרת ביישוב אלעד, ביחס להיצע הקיים ביתר יישובי המרכז. זאת, בלי שהונחה תשתית מספקת להעדפה זו בהיצע הדירות בתנאים מוטבים. ניתן, אפוא, לקבוע כי ההטבות אשר ניתנו למשתכני אלעד ולא ניתנו לרוכשים אחרים במרכז הארץ על פי אותן אמות מידה פסולות הן בשל פגיעה בעקרון השוויון".

 

האפליה תסתיים? לא בטוח

תמימים היינו אז. שמחים וטובי לב הלכנו לדרכנו. הנה הצלחנו בעתירתנו ותיקנו את דרכי הממשל הנלוזות. אלא שהשמחה הייתה מוקדמת מדי. חשבתם שהמדינה תעניק דירות באופן הגון ושוויוני? אז חשבתם! בג"צ פסק? נו אז מה?

 

אמנם בסוף השבוע התבשרנו שמשרד השיכון והבינוי זונח את שיטת "מחיר למשתכן", אך במשרד האוצר טרם אישרו החלטה זו. זאת ועוד, עולה כאן שאלה מהותית: האם תימצא שיטה לא מפלה כדי לעזור לאלה שידם אינה משגת מלקנות דירה - על פי קריטריונים שווים והגונים באמת? בהכירי את המערכת, מתגנב ללבי חשש כבד ששוב נמצא את עצמנו בפני קריטריונים המתאימים לקבוצות לחץ פוליטיות - ולא למי שבאמת זקוק להטבות.

 

הנה דוגמא: רק בשבוע שעבר צדו את עיני שתי מודעות שאת העתקיהן אני מצרף כאן. האחת מעניקה זכות להשתתף בהצעה לרכישת דירה ביישוב החרדי בית"ר עלית; והשנייה ביישוב שרובו מתיישבים דתיים - "אפרת" המצוי בשטחים. שימו לב למחירים המוצעים ושאלו את עצמכם שאלה ראשונה: הכיצד זה מוצעות שם דירות במחיר נמוך כל כך? ובכן, גם כאן מדובר בשיטת "מחיר למשתכן", ולפניכם דבר או שניים שכדאי לכם לדעת על שיטה מיטיבה זו.

 


 

מדינת ישראל - הבעלים של הרוב המוחלט של המקרקעין בשטחה - משווקת את מקרקעיה בדרך של מכרז לכל המרבה במחיר. קרקע מסוימת מוערכת על ידי השמאי הממשלתי, מוצעת למכירה ליזמים או לקבלנים ומי שהציע עבורה את המחיר הגבוה ביותר מעל הערכת השמאי - הוא הזוכה. כך הופכים מקרקעי המדינה לעוד מקור מימון לתקציב. למשל: ב-2012 קיבלה מדינת ישראל (על פי דו"ח החשב הכללי) מעל 3.2 מיליארד שקל בגין עסקאות מקרקעין.

 

לעומת זאת, בשיטת "מחיר למשתכן" הקרקעות משווקות בדרך הפוכה. המדינה מציעה את מקרקעיה במחיר נמוך וקבוע - והקבלנים מתחרים ביניהם מי יציע לרוכש, למשתכן, את המחיר הסופי הנמוך ביותר לכל מ"ר בנוי. ברור שזו שיטה הגורעת מהכנסות המדינה ומיטיבה מאוד עם המשתכן. ברור גם שדירות בשיטה כזו מוקצות במשורה, טיפין טיפין, ולכן יש להקפיד שבעתיים על כללי המינהל התקין בהקצאה שלהן.

 

מדינה מתוקנת? לא ממש

תאמרו: לא רק לחרדים ולמתנחלים מקצה המדינה דיור מוזל, גם כל עם ישראל יכול להשתתף במכרזים כאלה. ובכן, לכאורה זה נכון - אך רק לכאורה. עיינו נא בטובכם בדף המידע באתר משרד הבינוי והשיכון, ותלמדו מיד שהאפליה לטובת המגזרים הספציפיים הללו שרירה וקיימת, אם כי הפעם בדרך אחרת.

 

לטורים נוספים של יוסף פריצקי :

 

ראשית - הכמות. לציבור הכללי מוצעות כיום רק 61 דירות בשיטה המוזלת (צריך לזכור שכל אדם יכול להשתתף במכרזים לציבור הכללי, גם אם הוא דתי, חרדי וכיו"ב, אבל ההשתתפות במכרזים לאוכלוסייה ספציפית - מוענקת אך ורק לבני האוכלוסייה הזו). מנגד, לציבור החרדי בבית"ר עלית מוצעות 32 דירות ובאפרת 26 דירות - סה"כ 58 דירות. לשון אחרת: כרבע מכלל הדירות המוצעות בשיטת "מחיר למשתכן" מוצעות לחרדים - רבע למתנחלים - והשאר לכולם. מה הסיבה לחלוקה זו? האם הציבור החרדי מהווה רבע מכלל תושבי המדינה?

 

שנית - המחירים. בעוד שבבית"ר עלית ובאפרת המחיר ההתחלתי לדירה הוא כ-400 אלף שקל, הרי שהמחיר ההתחלתי לציבור הכללי כפול ומשולש. בדימונה המחיר ההתחלתי הוא כ-730 אלף שקל, באילת כ-900 אלף שקל ובאור יהודה כבר מגיע המחיר ההתחלתי כמעט ל-1.2 מיליון שקל. מדוע? האם חומרי הבנייה באור יהודה עולים פי 3 מבית"ר עלית? האם הפועלים עולים יותר? מה פשר הפער העצום הזה? למשרד השיכון הפתרונים.

 

ושלישית - הקריטריונים המזכים. תנאי סף להשתתפות במכרז לדיור מוזל בציבור הכללי הוא "מיצוי כושר השתכרות". כלומר: המבקש לרכוש דירה חייב להוכיח שהוא מועסק בהיקף של לפחות 75% משרה. אם חלילה הוא מובטל, אין הוא יכול כלל לגשת למכרז. מנגד, מיצוי כושר ההשתכרות אינו מהווה תנאי סף למבקש לרכוש דירה מוזלת ל"ציבור הדתי". למה? ככה!

 

ואתם הקוראים מה תעשו? שוב תצקצקו בלשונכם. חלקכם אף יספר לחבריו על האפליה המקוממת והמרתיחה הזו. יכול להיות שאפילו חלק זעום ונבחר מכם יכתוב לחברי הכנסת בהם בחר. האמת היא שמדינה, המפלה בצורה כל כך בוטה בין אזרחיה באספקת הדיור הבסיסי - תוך הפרה בוטה וגלויה של פסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון - אינה ראויה להיקרא מדינה מתוקנת, ועלינו הנטל לתקנה.

 

הכותב הוא יזם בתחום האנרגיה והתשתיות לשעבר שר התשתיות והאנרגיה של מדינת ישראל, חבר הנהלת לשכת המסחר טקסס-ישראל, אורח קבוע ומרצה בוועידות ואירועים בינלאומיים בתחומי האנרגיה והתשתיות

 

לפנייה לכתב/ת
צילום: AP
בית"ר עלית. לציבור החרדי
צילום: AP
יוסף פריצקי
מומלצים