שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    ביי גאיה: שוגרה החללית שתמפה כוכבים

    החללית שתאפשר למפות בדיוק חסר תקדים יותר ממיליארד כוכבים שוגרה בהצלחה מאתר של סוכנות החלל האירופית. ישראלי החבר בצוות החוקרים: "זה קצת כמו לידה, זו מהפכה בכל תחומי האסטרונומיה"

    אסטרונומים מכל רחבי העולם ובכללם מישראל צפו הבוקר (יום ה') בהתרגשות בשיגור החללית גאיה, שצפויה לחולל מהפכה בתחום הבנת הגלקסיה. החללית, שנושאת טלסקופ ומכשור שיאפשרו למפות בדיוק חסר תקדים יותר ממיליארד כוכבים ולקבל מפה תלת-ממדית של גלקסיית שביל החלב, שוגרה מאתר סוכנות החלל האירופית בגיאנה הצרפתית, שבדרום אמריקה.

     

    עוד חדשות מהעולם ב-ynet:

    2013, השנה שהייתה: עולם בלי סודות

    המתורגמן המתחזה אושפז בבי"ח פסיכיאטרי

     

    3,2,1: החללית גאיה שוגרה לחלל    ( )

    3,2,1: החללית גאיה שוגרה לחלל    ( )

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    שוגרה בהצלחה. גאיה, הבוקר ()
    שוגרה בהצלחה. גאיה, הבוקר

    החללית, שעלותה נאמדת ביותר מ-2 מיליארד אירו, נבנתה על-ידי סוכנות החלל האירופית. כמויות המידע העצומות צפויות לחשוף תובנות חדשות בדבר היווצרותו והתפתחותו של שביל החלב, ואף עתידו במיליארדי השנים הבאות. בנוסף, גאיה תגלה מאות אלפי כוכבי לכת הסובבים כוכבים אחרים, תסקור אסטרואידים במערכת השמש שלנו, וכן תספק רמזים בדבר האנרגיה האפלה, אותו גורם מסתורי, שכנראה מאיץ את התפשטות היקום.

     

    פרופ' שי צוקר מאוניברסיטת תל אביב, החבר בצוות החוקרים האירופי, אמר ל-ynet רגעים לפני השיגור: "זה קצת כמו לידה. זהו רגע מאוד קריטי שהרבה דברים יכולים להתפקשש בו, כי זה כל כך עדין ורגיש, אבל זו שמחה שלי אישית מזכירה ציפייה לילד".

     

    פרופ' צוקר אמר עוד כי "זוהי חללית של סוכנות החלל האירופית, שמטרתה לבדוק ולמפות את מיקומם של מיליארד הכוכבים בגלקסיה שלנו ברמת דיוק שלא היתה כדוגמתה. החידוש הגדול פה הוא גם הדיוק וגם המספר. זה לא שאנחנו סתם רוצים להיות פדנטים ומדויקים - אלא ברגע שאתה מגיע לרגישויות כאלה, אתה פשוט יכול לראות תופעות שלא יכולת לראות קודם. אתה יכול למדוד תנועות של כוכבים ואז להסיק מכך מה גרם לתנועות האלה, כלומר הדינמיקה של הגלקסיה".

     

    לדברי פרופ' צוקר, מדובר במהפכה של ממש: "מה שאותי מעניין הוא למצוא פלנטות שמסתובבות סביב הכוכבים וגורמות לתנועות כאלה. בעצם זו תהיה מהפכה בכל תחומי האסטרונומיה - זהו מאגר נתונים שלא היה כדוגמתו. ייקח כמה חודשים בעצם עד שכל המכשירים על החללית יופעלו ואז היא תתחיל לשדר. אנחנו צוות של 500 איש ברחבי אירופה שינתחו את מה שהחללית תשדר ונוציא בסופו של דבר מאגר נתונים שישרת את כל הקהילה המדעית".

     

    בהתייחסו לניסוי הקודם אמר פרופ' צוקר כי "בתחילת שנות ה-90 פעל לוויין שנקרא היפרכוס, גם הוא של סוכנות החלל האירופית, שנחשב למבשר של גאיה. הוא, לעומת זאת, לא הגיע לא לדיוקים האלה ולא למספרים האלה. הוא צפה בערך ב-100 אלף כוכבים בדיוקים שהיו בערך פי אלף פחות טובים ממה שגאיה עושה, אבל כבר אז זו הייתה מהפכה. החליטו לקחת את אותה ההצלחה ולשדרג אותה בשלושה סדרי גודל".

     

    כשנשאל על תחושת הגאווה כישראלי המשתלב בצוות בינלאומי פורץ דרך, צוקר דווקא הגיב בצניעות: "במדע בסיסי בכלל ובאסטרונומיה בפרט הכול מבוסס על מאמצים בינלאומיים, ואתה כל הזמן עובד בקהילה בינלאומית, אז אתה לא כל כך חושב על זה. לפעמים כשאני יושב בבית בגבעתיים אני חושב על כמה נחמד שאני בתוך זה, אבל זה לא משהו שאתה חושב עליו ביומיום, זהו מאמץ של האנושות, זה לא מאמץ של ישראל או אירופה".

     

    ד"ר יגאל פת-אל, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, אמר על שיגור חללית כי "מדובר בפרויקט מאוד חשוב, כי מה שהחללית אמורה לעשות הוא למפות באופן תלת-ממדי את שביל החלב, למפות מספר עצום של כוכבים כך שנדע גם את מרחקם מאיתנו ואת מיקומם בשמיים. כשאנחנו מסתכלים על השמיים אנחנו רואים למשל את העגלה הגדולה, אבל אנחנו לא יודעים מהו המרחק האמיתי של הכוכבים מאיתנו. מה שחללית גאיה אמורה לעשות הוא למצוא את המרחקים המדויקים של מספר עצום של כוכבים, כמיליארד"

     

    "הפרויקט הקודם הדומה היה היפרכוס, ואף הוא מיפה את מיקומם של הרבה מאוד כוכבים, אבל על מנת למפות כוכבים יש להסתכל עליהם פעם אחת בחורף ופעם אחת בקיץ כדי שהבסיס יהיה מאוד גדול, אך האטמוספרה לא מאפשרת לנו. לכן, כדי למצוא מיקום מדוייק אנחנו חייבים להוציא את החללית אל מחוץ לאטמוספרה ושם לבצע את המדידות, כשכל מדידה היא בהפרש של כמה חודשים זו מזו וזה נותן לנו דיוק גדול

     יותר של מרחקים. כשהיפרכוס שוגר הוא שיפר את דיוק המדידות שנעשו מכדור הארץ בעשרות אחוזים ואילו גאיה תשפר את דיוק המדידות של היפרכוס".

     

    פת-אל הוסיף כי "המסלול של גאיה הוא מאוד מעניין. מדובר בנקודת לה גראז', נקודה של שיווי משקל, כך שהחללית תמיד תסתובב סביב השמש, עם כדור הארץ, אבל תהיה במקום יציב. כלומר, היא תעמוד בנקודה בחלל ותקיף את כדור הארץ יחד עם השמש. היא תבצע הקפה סביב השמש בשנה אבל לא סביב כדור הארץ".

     

    לאחר שיגורה של חללית גאיה אמר פרופ' צוקר: "הכול עבר כמצופה בינתיים - הרגע הקריטי עבר. יהיו הרבה רגעים קריטיים בשבועות הקרובים, אבל יש עוד כמה שלבים שצריכים לעבור. רגעי השיגור לוו בתחושת שמחה גדולה. בעוד כמה חודשים אנחנו, הצוות, נתחיל לקבל נתונים, שהפצתם לקהל הרחב תהיה רק בעוד כשנתיים. לנו תהיה הרבה עבודה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים