שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    תחרות סטודנטים תציל את חקלאות שפרעם?
    במסגרת סדנה ישראלית-הולנדית, הציגו סטודנטים בפני ראש הממשלה ההולנדי ומומחים תוכנית שאמורה לסייע לחקלאים לשוב לעבד את חלקותיהם באמצעות מי קולחין. האתגר: לשכנע אותם שהמים נקיים מספיק

    דווקא על רקע ההודעה של ספקית המים הציבורית הגדולה בהולנד על ניתוק קשריה עם חברת המים הישראלית מקורות, סטודנטים לתארים מתקדמים לקחו חלק בסדנה משותפת לשתי המדינות והציגו פתרונות לסוגיות הקשורות במים.

     

    כתבות נוספות בערוץ כלכלה ירוקה וקיימות :

    זעם בעמק חפר: צינור דלק יוצמד לצינור הגז

    צפו: כך ממחזרים בדלי סיגריות

    העובדות שלא מספרים לכם על משק המים

    שימו לב, הטבע בישראל בדרך לקטסטרופה

    במסגרת הסדנה, פרי שיתוף פעולה בין המכון לחקר המים בטכניון וארגון Wetskills ההולנדי, נדרשו הסטודנטים להציג פתרונות לאתגרים ובעיות בנושאי מים בישראל לראש הממשלה הההולנדי מארק רוטה, שביקר בארץ החודש, ולמומחי מים משתי המדינות.

     

    הפרויקט שנבחר על ידי צוות השופטים הוא "חזרה לחקלאות", המציג פתרון לאתגר שהציב בפני הסטודנטים תאגיד מים וביוב סובב שפרעם, המטפל במערכת המים והביוב של העיר שפרעם וכפרים נוספים בסביבתה. התאגיד נותן שירות לכ-160 אלף איש, אולם עקב מחסור במים שפירים ועלותם הגבוהה לחקלאים, רוב תושבי הכפרים שעסקו באופן מסורתי בגידול ירקות הפסיקו לעבד את אדמותיהם החקלאיות.

     

    חוגגים עם ראש ממשלת הולנד (צילום: יעקב סער/ישראל סאן, דוברות הטכניון) (צילום: יעקב סער/ישראל סאן, דוברות הטכניון)
    חוגגים עם ראש ממשלת הולנד(צילום: יעקב סער/ישראל סאן, דוברות הטכניון)

     

    התאגיד ביקש מהסטודנטים למצוא דרכים להשיב את החקלאים לשדותיהם, ולהציע להם אפשרויות חלופיות לגידולים חקלאיים היכולים להיות מושקים במים מושבים, כלומר מי שפכים מטופלים. 

     

    דגי זהב וצמחייה במים 

    "ההצעה שלנו כוללת בניית אגנים ירוקים שאליהם יוזרמו מי קולחין ממכון לטיהור שפכים בכרמיאל", מספרת נועה אהרוני, בוגרת תואר שני מאוניברסיטת תל אביב שהשתתפה בסדנה. "בבריכות תישתל צמחיית מים, שמעבירה את המים סינון נוסף, ובתוכן יגדלו דגי זהב כראיה לטיב המים. מטרת הפרויקט הייתה להנגיש את תהליך טיהור מי הקולחין לחקלאים המקומיים ולהדגים להם באמצעות הוספת האגנים הירוקים ודגי הזהב שמדובר במים נקיים הטובים לחקלאות".

     

    דניס שטיינברג, סטודנט לתואר שני בטכניון, מוסיף כי הוא וחבריו הציעו גם להקים ועדת מומחים משותפת למשרד החקלאות, הרשות המקומית, תאגיד המים והחקלאים המקומיים. לדבריו, "הוועדה תסייע לחקלאים המקומיים להגיע להתארגנות

    שיתופית ותסייע בקידום ההסברה והכדאיות של השימוש במים מושבים. אנשי התאגיד משפרעם התלהבו מהפתרון שהצענו והבטיחו שיישמו אותו בעתיד הקרוב. אני חושב שהפרויקט שלנו מציע פתרון מיידי ועשוי לסייע בשינוי חברתי באזור. האתגר עמו התמודדנו היה שונה מאוד מהעבודה היומיומית הטכנית-הנדסית, פתאום היה עליי להתייחס גם לשיקולים חברתיים-סוציולוגיים".

     

    פרופסור ערן פרידלר מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, שליווה את הסטודנטים, מסביר כי "יש רתיעה מסורתית לשימוש במי קולחין בחלק מהמגזר הערבי מתוך אמונה או חשש שהמים אינם נקיים מספיק. החקלאות הישראלית בישובים החקלאיים מאוד מאורגנת, ואילו כאן מדובר על חקלאות קטנה ברמת המשפחה, בלי ארגון גג, עם גידול מסורתי של ירקות".

     

    תהליך העבודה על הפרוייקטים כלל מספר שלבים; מספר חברות וארגוני מים לרבות חברת מקורות, תאגיד מים וביוב סובב שפרעם, JNF סניף הולנד וקק"ל הציגו לסטודנטים בעיות מהשטח שאותן היה עליהם לפתור. לרשות הסטודנטים עמדו חמישה ימים בלבד לגבש ולהציג את הפתרונות, תוך התייעצות עם מומחי מים ובסיוע מרכז המידע של המכון למחקר המים בטכניון.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יעקב סער/ישראל סאן, דוברות הטכניון
    הסטודנטים הזוכים
    צילום: יעקב סער/ישראל סאן, דוברות הטכניון
    מומלצים