שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    תנו למתנחלים לחזור הביתה
    אסור להפוך את מתיישבי בקעת הירדן לקלפי מיקוח במשחק פוליטי ציני. עתידם ועתיד ילדיהם חשובים יותר ממשחק הכיסאות בליכוד

    אריאל שרון התנגד במשך תקופה ארוכה לבנייתה של גדר הביטחון. למרות שהבין את מטרתה הביטחונית, מטרה שהוכיחה את עצמה עם הצניחה הדרמטית בטרור, הוא גם ידע שהגדר תביא ליצירת מציאות מדינית חדשה. גם המתיישבים הבינו שבניית הגדר תשאיר את אלה שיישארו ממזרח לה "מחוץ לגדר".

     

    עוד בערוץ הדעות של ynet:

    שקרים שסיפרו לי על "הכיבוש" / יואל בן-נון

    חרם על אריאל הוא חרם על ישראל / דר דשן

     

    אותם מתיישבים נשלחו על-ידי כל ממשלות ישראל, ימין ושמאל כאחת, כחלוצים על בסיס תפישת ציונות של התיישבות שמשמעה ביטחון. הגבול, על-פי אותה תפישה, היה אמור לעבור במקום שבו בונים יישוב, מעבדים את אדמתו ויודעים להילחם למען הגנה עצמית.

     

    ואכן, הציונות הזאת ניצחה. במידה רבה היא הבהירה לפלסטינים ולמדינות ערב שהזמן פועל לרעתם ושאם לא יכירו בישראל ובזכותה להתקיים - לא תהיה מדינה פלסטינית. החלטת הליגה הערבית משנת 2002, שהכירה בקיומה של ישראל, היא ניצחון הנחישות שלנו והזכות שלנו להישאר כאן לעד. הניצחון הזה הוא בראש ובראשונה של אותם מתיישבים שהלכו ומימשו אותה הלכה למעשה. אולם עם הקמת גדר הביטחון שהם נשארו "מחוצה לה" הבינו המתיישבים שהמשא ומתן יתנהל על בסיס גבולות 67', ושכל הידרדרות ביטחונית תכוון נגדם. רבים מהם החליטו, ובצדק, ששליחותם הסתיימה.

     

    הצעת החוק של ח"כ מירי רגב להחלת החוק הישראלי על בקעת הירדן, שאושרה השבוע בוועדת השרים לענייני חקיקה, הופכת אותם לבני ערובה. אותם מתיישבים, שחלקם הגיעו לבקעת הירדן לפני שלושים וארבעים שנה, שהשקיעו את מיטב שנותיהם ואת מפעל חייהם בשליחות המדינה, שהולכים ומזדקנים ושרבים ילדיהם כבר אינם מתגוררים בקרבתם, יהיו כלואים במקום שבו הם אינם רואים עתיד - לא אישי ולא לאומי.

     

    לאיש מאיתנו אין את הסמכות המוסרית למנוע מהם לחזור, אם ירצו בכך. על פי סקר שערכו מרכז מאקרו ו"עתיד כחול לבן", 36% מהמתיישבים בבקעת הירדן מעוניינים לחזור, בלי קשר למעמדה המדיני של הבקעה, ועלינו לאפשר להם לחזור כמנצחים. הם אינם יכולים להפוך לקלפי מיקוח במשחק פוליטי ציני. עתידם ועתיד ילדיהם חשובים יותר ממשחק הכיסאות בליכוד. עתידם של יתר המתיישבים יוכרע במסגרת המשא ומתן, ורובם, כך על פי אותו סקר, מעוניינים לחזור במסגרת הסכם. צה"ל יישאר להגן עליהם עד להשגת הסכם קבע והסדרי ביטחון שיהיו מקובלים על ישראל.

     

    ברמה המעשית, המשימה הזאת מוטלת לפתחה של הממשלה. הערך הכלכלי של הנכסים שבידיהם נמוך מכדי לאפשר להם חיים בכבוד בתחומי מדינת ישראל. על הממשלה לחוקק חוק פינוי מרצון, פיצוי וקליטה, שיספק את הבסיס הכלכלי לחייהם. זוהי חובה מוסרית של המדינה ששלחה אותם והיא אינה יכולה להתנער מחובה זו.

     

    אולם לא די בכך. מעל לכל מרחף הייעוד של מדינת ישראל: לשמש כמדינה דמוקרטית שהיא ביתו הלאומי של העם היהודי. לשם כך עלינו לדאוג לכך שבמדינה יהיה רוב יהודי מובהק ודבר זה אפשרי רק אם ניצור מציאות של שתי מדינות. על הממשלה להכריז שאין ולא יהיו לה תביעות ריבונות ממזרח לגדר הביטחון. הכרזה כזאת תגביר את אמון הקהיליה הבינלאומית ומדינות ערב בכנות כוונותיה של ישראל להשיג הסדר עם הפלסטינים ותצמצם את הבידוד הבינלאומי, המדיני והכלכלי, שאליו אנו צועדים כעת.

     

    המשא ומתן שמתנהל כיום בין ישראל לפלסטינים מבורך. אולם גם אם הוא ייכשל, עוד לא מאוחר להתעשת ולפעול כדי לשמור על ישראל יהודית, דמוקרטית ובטוחה בגבולותיה.

     

    הכותב הוא ממייסדי תנועת עתיד כחול לבן וראש השב"כ לשעבר

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים