שביתת הזרים: "ישראלים לא שוטפים כלים"
בעלי המסעדות תומכים אך משוועים לידיים שיעזרו במטבח. הפוליטיקאים לא מפתיעים ונותנים עוד סיסמאות, ומבקשי המקלט רק רוצים זכויות וחופש. היום מתרחבת מחאת הזרים
השביתה שבה פתחו אתמול (א') הזרים מאפריקה היא מבחינתם רק סיפתח של המאבק. בעוד המוני אדם מחו בכיכר רבין בתל אביב על תנאיהם ועל מדיניות הממשלה, שלא נותנת להם לעבוד ומעדיפה לכלוא אותם במתקן "חולות" בנגב, הרגישו גם במסעדות התל אביביות בחסרונם, בעיקר במטבחים, שם נאלצו בעלי הבית לשטוף את הכלים בעצמם או למצוא מחליפים. המחסור צפוי להיות מורגש כמה ימים, במיוחד אחרי שנציגות הזרים הודיעה שתרחיב את ההפגנות לאזורים נוספים בתל אביב.
זה התחיל במוצאי שבת. זרים מסודן ואריתריאה, שמתעקשים שלא יקראו להם מסתננים, החליטו להחזיר מלחמה דמוקרטית. הפגנה על זכויות, התאגדות בכיכר רבין - אולי מקום ההתכנסות האולטימטיבי של הישראלים, וזעקה אחת גדולה: אנחנו רוצים חופש. על המתרחש השקיפו בעלי מסעדות, שגילו הזדהות, ואולם לא רק מהסיבות שציינו הזרים. "אם הממשלה רוצה להעיף אותם, אין בעיה, אבל מי ינקה?", תהה משה רביבו מ"מסעדת המפרץ", חבר בעמותה לקידום המסעדות, בתי הקפה והברים באילת. "אין לי אנשים שיעשו את העבודות האלה. בניקיון אף אחד לא רוצה לעבוד, ואני מוכן לשלם טוב. אנחנו בבעיה".
במסעדות: תומכים ושוטפים כלים
רביבו אולי מדבר על הבעיה, אבל את תוצאות מחאת הזרים הרגישו טוב מאוד בתל אביב. הכלים שנערמו בכיורים סיפרו את כל הסיפור, ובעלי מסעדות שנאלצו לשטוף אותם ידעו גם לספר את העלילה על רקע המים וקצף הסבון. "אנחנו עושים כלים מהבוקר, כל האריתריאים בשביתה, הם לא הגיעו ואין מי שיעשה כלים", הסבירה רייצ'ל סטולרו, מבעלי רשת בתי הקפה love eat, שמעסיקה 40 מבקשי מקלט. "השביתה פוגעת בנו מאוד, אבל אנחנו עושים את זה בכיף ובשמחה כי אנחנו תומכים בהם. לא מתייחסים אליהם כמו שצריך. הם כוח עבודה טוב מישראלים, שלא רוצים לשטוף כלים. שמונה שנים לא נתקלתי בישראלי שרוצה לשטוף כלים".
בפינה לידה עמד שותפה, טל בורנשטיין, שגם הוא טמן את ידו בצלחות. "מה שקרה בהפגנה חשוב מאוד. לא סתם כל בעלי העסקים תמכו בהם", הוא אומר. "המדינה צריכה לקחת עליהם אחריות. חייבים לעשות סדר, כי אנחנו לא יכולים לעמוד בנטל. אני מקווה שאתמול התחיל משהו רציני, הממשלה צריכה לתת את הדין בנושא. הם כאן ואנחנו מעניקים להם ביטוחי בריאות ותנאים. יש להם אישורי עבודה ומקווים שיבוא שינוי. ישראלים שיעשו כלים זו קלישאה, כמו שבניו יורק הניו יורקים לא שוטפים כלים, גם ישראלים לא רוצים. זו עבודה לזרים".
בעלי מסעדות נוספים הצטרפו למחאה וקראו לממשלה לפעול להסדרת תנאי מבקשי המקלט ומתן אישורי עבודה. "לי יש שבעה עובדים ואנחנו עושים את הכלים במקומם", אמר עומרי דוש, בעלי קפה "התחתית" ברחוב לינקולן. "קשה למצוא להם מחליפים כי אנשים לא כל כך רוצים לשטוף. המאבק שלהם לגיטימי, ולא צריך להכניס אותם לכלא כי הם לא עשו שום דבר רע".
לקריאה הצטרפה גם ננה שרייר, הבעלים של מסעדת "ננוצ'קה", שמעסיקה שישה מבקשי מקלט כשוטפי כלים, עוזרי טבח ומנקים. "הם באים ממקומות שבהם החיים שלהם בסכנה, ושלחנו אותם להפגנה כי אני מאמינה שזכויות אדם לא צריכות להירמס", אמרה. "הצוות התגייס לנקות את המסעדה ובערב אנשים יאכלו בכלים חד-פעמיים. הטענה שהם לוקחים עבודות לישראלים לחלוטין לא נכונה. כבר שנים לא ראיתי ישראלי שוטף כלים או מנקה מסעדה. הזרים נכנסו לוואקום שנוצר".
בפוליטיקה: תלוי אם אתה ימין או שמאל
הסובלת העיקרית מעניין מבקשי המקלט היא תל אביב. התושבים ממורמרים כבר תקופה ארוכה ומעידים על פחד ברחובות, והפוליטיקאים ששים להתבטא בנושא, שבאופן מפתיע או לא, מחלק את המגיבים בהתאם לשיוכם הפוליטי מימין או משמאל.
"אני מברך על כך שהחברה הישראלית מביעה סולידריות עם מבקשי המקלט. הרוח הרעה והקיצונית שיצאה מהכנסת לא מגיעה בסופו של דבר למרבית הישראלים, שמבינים את המצב המורכב שבו נמצאים מצד אחד מבקשי המקלט ומצד אחר תושבי דרום תל אביב", אומר חבר מועצת העיר מטעם מרצ, מיקי גיצין. "הפתרון למצב חייב להיות ברמה לאומית-מערכתית, וחייב לכלול שני מרכיבים: בדיקת מעמדם של האנשים, ושילובם של הפליטים בשוק העבודה, לא רק בתל אביב. הפופוליסטים מהימין צריכים לתת מענה אמיתי לבעיה ולא להבטיח לתושבי הדרום הבטחות שלא ניתן לעמוד בהן".
ומה אומרים בימין? המשנה לראש העירייה, ארנון גלעדי מהליכוד, קורא דווקא להחרים מסעדות שמעסיקות מבקשי מקלט. "מדובר בצביעות בלתי נסבלת. במסווה של הומניות מתחסדת בעלי המסעדות שמעסיקות את המסתננים רק מנסים למקסם את רווחיהם, במקום להעסיק ערבים ישראלים או חיילים משוחררים", אמר גלעדי. "מרבית המסתננים שהועסקו במסעדות נטולי תעודות בריאות או בדיקות רפואיות ובכך יש פגיעה ממשית בבריאות הציבור. אני קורא לציבור להדיר את רגליו ממסעדות אלה ובכך ללמד את בעליהן לקח".
בורנשטיין, ששמע את הדברים, הביע כעס: "זו דוגמה לצביעות של כל הגורמים. אני מזמין את גלעדי לבוא ולראות על מה הוא מדבר. אנחנו דואגים להם לבריאות, לכל תנאי התברואה ולכל האישורים על חשבוננו". סטולרו הוסיפה: "אנחנו משלמים 20% יותר מסים כדי להעסיק אותם כי צריך לעשות להם ביטוח רפואי. הם רוצים לעבוד והם חלק מהמשפחה. צריך לזכור שהאחריות לפתור את המצב היא גם של העירייה".
חיים גורן, חבר מועצת העיר תל אביב (סיעת דרום העיר), מתגורר בשכונת שפירא, שהפכה עם השנים למקום מרכזי שבו שוהים זרים מאפריקה. לדבריו, העסקתם של זרים במסעדות היא מתוך רצון לכוח עבודה זול, שלעתים עולה להם ביוקר.
"בתקופה האחרונה שמענו על הרבה מקרים של תביעות מצד עובדים זרים אפריקנים נגד בעלי מסעדות שלא שילמו את שכרם וכל הביטוחים ומה שצריך", הוא אומר. "זה כוח עבודה זול וזמין ולכן קשה להם לוותר. יש הרבה מאוד צעירים, גם בשכונות הדרום, שישמחו לקבל עבודה במסעדות, וגם צעירים ערבים מיפו שמחפשים עבודה. במשך חמש שנים אנחנו בדרום העיר מפגינים ומתריעים על המצב, ועכשיו פתאום הם מפגינים. כנראה עד עכשיו אותנו לא שמעו ופתאום הגלגל מתהפך. המדינה מתחילה לתת לתושבים תקווה ואותם זה מלחיץ. המדינה צריכה להמשיך להחזיר את השפיות לדרום תל אביב".
ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, התייחס בעיקר לחוסר העקביות בטיפול בזרים, שלדבריו מונע פתרונות. "אני בתחושה שההפגנה היא רק תחילתו של תהליך שרק יסלים ולדאבוני עוד נראה אלימות ברחובות", ציין בהודעה שפרסם. "ההפגנה נובעת ממצוקה אמיתית מתוך התעלמות הממשלה גם ממצוקתם של מהגרי העבודה וגם ממצוקתם של תושבי תל אביב-יפו. הממשלה חייבת לקבוע מדיניות ממשלתית ברורה ותוכנית עבודה מקצועית, תוך הקצאת תקציבים ומשאבים לטיפול במכלול הבעיות של מדיניות הגירה, חינוך, רווחה, ביטחון אישי ותעסוקה. חוסר העקביות וההחלטות המתקבלות רק מבלבלים את כולנו, וחבל".
הזרים: לא מבינים למה כלאו אותנו
פעילים בקהילת מבקשי המקלט ערכו אתמול פגישת תיאום ובמהלכה הסכימו להמשיך את פעילות המחאה, שתתרחב בימים הקרובים ותכלול צעדות מגינת לוינסקי בדרום תל אביב לעבר שגרירויות זרות ונציבות האו"ם לפליטים. "אנחנו מתכוונים להמשיך במאבק הזה כל עוד אנחנו נושמים", אמר ל-ynet מונגיטה, מבקש מקלט אריתריאי, שהסתנן לישראל לפני כארבע שנים. "זו מלחמה על החיים שלנו על הזכויות שלנו כבני אדם. נבקש מהגורמים הבינלאומיים שילחצו על ישראל לעמוד במחויבויות שלה".
דניאל, מבקש מקלט אריתריאי שלטענתו היה קורבן לעינויים של סוחרים בבני אדם בסיני, הוא אחד מעשרות אלפים שחוששים מהמדיניות של ממשלת ישראל. הוא הסתנן לישראל בסוף 2012, נכלא בסהרונים והועבר למתקן חולות. "במדינה שלנו אין דמוקרטיה, אין חירות. לכן חציתי את הגבול לסודן", סיפר בשיחה שנערכה בעזרת אחיו.
"אחרי זה הכריחו אותי לבוא לסיני. במשך שישה חודשים הייתי במצב קשה בכלא, בלי מזון ומים. נתנו לי לחם אחד ביום וקצת מים. אמרו לי לשלם 35 אלף דולר אחרת יהרגו אותי. אחרי שישה חודשים בני המשפחה מכרו את ביתם באריתריאה, אספו כסף ושילמו את הכופר עבורי. נכלאתי בסהרונים למשך שנה ואז העבירו אותי לחולות. אני מדוכא, אני לא פושע ולא עשיתי שום דבר רע - לא מבין מה אני עושה בכלא עד עכשיו".
מאז שהחלו מבקשי מקלט אפריקנים להסתנן לישראל ב-2006, בדקה המדינה מאות בקשות של מבקשי מקלט לקבלת מעמד פליט. בפרק הזמן הזה אף לא מבקש מקלט סודני או אריתריאי אחד הוכר ככזה. ישראל נמנעת, בהתאם למחויבויותיה הבינלאומיות, מלגרש את אזרחי סודן ואריתריאה ומעניקה להם "הגנה קבוצתית זמנית".
מבחוץ: האו"ם טוען שחולות הוא מתקן כליאה
בנציבות האו"ם לפליטים רואים את המתרחש בישראל ולא יושבים בשקט. בהודעה שפרסמה בעקבות האירועים נטען כי מדיניות ההגירה של ישראל אינה הוגנת, וכי היא מהווה הפרה של אמנת הפליטים מ-1951, שישראל חתומה עליה.
הנציגה בישראל, וולפורגה אנגלברכט, אף טענה כי מתקן השהייה "חולות" הוא למעשה
מתקן כליאה ולא כפי שמנסים להציג זאת בישראל. "מתקן השהייה הקרוי 'פתוח' מופעל באופיו הנוכחי כמרכז משמורת שממנו לא ניתן להשתחרר. משמעות הדבר היא מעצר שאיננו מוגבל בזמן", אמרה.
בנציבות ביקשו מישראל לשקול פתרונות אנושיים יותר לבעיה, ובין היתר לבדוק את מעמדם של הזרים בישראל ולקבוע לאיזו קטגוריה הם שייכים. "מבקשי מקלט מתויגים כמסתננים, מסתנני עבודה בלתי-חוקיים או מהגרים כלכליים, ולא תמיד נלקחים בחשבון הגורמים או הנסיבות שדחפו אותם להימלט ממדינת מוצאם", נכתב בהודעה. "אין מדובר במסתננים. או שרובם פליטים או שלכל הפחות הם זקוקים להגנה בינלאומית ולא ניתן להחזירם למדינות מוצאם. מעצרם צריך להיות מוצא אחרון, בנסיבות חריגות ולפי עקרון המידתיות".
לפנייה לכתב/ת 
