שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מחקר: פינוי-בינוי דוחק חלשים מהשכונה
    על פי מחקר שעוסק בגזענות ונשים בישראל, רוב הנשים סבורות שיש אפליה במתן מלגות דיור וסיוע בשכר דירה, לטובת המעמד הבינוני-גבוה. הבעייתיות, לדעתן, בפרויקטים של פינוי-בינוי היא חדירת אוכלוסיות חזקות לשכונות ישנות - על חשבון התושבים הוותיקים, שלא יכולים להתמודד עם ההוצאות הגבוהות

    מי מרוויח מגזענות וסקסיזם בחברה האזרחית - ואיך זה קשור לנדל"ן? על השאלה הזו תנסה להשיב היום (ה') תנועת אחותי, שחיברה דו"ח העוסק בנשים בישראל ובוחן, בין היתר, כיצד לדעתן משפיעה הגזענות על שוק הדיור. על פי ממצאי הדו"ח, מרבית הנשים שהשתתפו בו סבורות שקיימת אפלייה במתן מלגות דיור וסיוע בשכר דירה, וכן קיימת בעייתיות בביצוע פרויקטים של פינוי-בינוי.

     

    פינוי-בינוי - כתבות נוספות בערוץ הנדל"ן :

     

    בדו"ח, שהוכן במסגרת פרויקט "שחור על לבן" בשיתוף עמותת ערוס אלבחר למען האישה ביפו, טוענות הנשים כי בישראל מתרחש תהליך שנקרא "ג'נטרפיקציה". זהו תהליך עירוני-חברתי של חדירת אוכלוסייה מהמעמד הבינוני והגבוה לשכונות מוחלשות, תוך שינוי מתמשך של אופי השכונה. לדברי מחברי הדו"ח, תהליך זה יוצר היררכיה בין התושבים החדשים לבין התושבים הוותיקים, שנתפסים כקהל יעד חלש ונטול ידע או כוחות להתמודד עם המציאות באזור מגוריו.

     

    לתפיסתן של הנשים שהשתתפו בפרויקט, תהליך זה מייצר עומס כלכלי על התושבים הוותיקים, שבשל "עליית היוקרה" של השכונה נאלצים לעזוב את הבתים שבהם נולדו - כי אינם יכולים לממן את קפיצת המחירים (בשכר דירה אבל גם במחירי מצרכים). תהליך זה אף נועד לבנייה והרחבה של בניינים ומתחמי מגורים חדשים, שעלות אחזקתם גבוהה, והם מיועדים לבני המעמד הגבוה שבא להשתקע במקום. הכוונה כאן היא לפרויקטים של התחדשות עירונית (תמ"א 38 ופינוי-בינוי).

     

    בדו"ח מתלוננות הנשים המזרחיות והפלסטיניות על תופעה נוספת - עידוד כלכלי לסטודנטים, ברובם אשכנזים מיישובים מבוססים, לעבור להתגורר ביישובים מוחלשים במטרה "לעזור לחלשים" - תמורת מלגות ושכר דירה מופחת. "מדובר באבסורד: סטודנטים ממוצא מזרחי או ילידי שכונות מצוקה ועיירות פיתוח נענים בסירוב לבקשה לקבל את אותן מלגות והקלות בשכר הדירה", נכתב בדו"ח.

     

    "נשים ביפו לא יכולות לקנות את הדירות הציבוריות"

    לדברי רג'דה אלנאבולסי, מחברת הדו"ח, תהליך הג'ינטרפיקציה מתרחש בערים כגון יפו, רמלה ולוד, ומונע מנשים "מוחלשות" לרכוש את הבתים שבהן הן מתגוררות מחברות הדיור הציבורי, כמו עמידר וחלמיש. היא יוצרת את הקשר בין דחיקת אוכלוסיות מוחלשות לבין הרצון לדיור מוזל. לדבריה, חברות הנדל"ן הגדולות מציגות נשים ביפו או בלוד ככאלה שאינן יכולות לשלם חובות, ואז כשהן מפונות מדירותיהן - החברות יכולות לבנות במקומן דירות זולות יותר מאשר בצפון תל-אביב.

     

    שולה קשת, ממארגני הפרויקט, טוענת כי תהליך הג'נטריפיקציה ידחק תושבים ותיקים מחוץ לשכונה - שיוחלפו על ידי אוכלוסיות חזקות יותר. "מדיניות זו, מטרתה להביא להחלפת אוכלוסין בשכונות המצוקה, תוך הזרמת משאבים עצומים לנותני החסות שליחי הממסד השותפים לתהליך", היא אומרת.

     

    הדו"ח מתבסס על תהליך עבודה קבוצתית של שנה עם 4 קבוצות נשים: פלסטיניות, מזרחיות, דוברות רוסית ואתיופיות אזרחיות ישראל, בגילאי 20 עד 60 ובעלות מאפיינים סוציו-דמוגרפיים מגוונים. ממצאי הדו"ח יוצגו ביום עיון שנפתח היום בתל-אביב, תחת הכותרת "גזענות וסקסיזם בתקופת הבחירות ובחברה האזרחית בישראל".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דודו אזולאי
    שכונת עג'מי ביפו. התושבים הוותיקים נדחקים הצדה
    צילום: דודו אזולאי
    מומלצים